עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, טיפלה במסגרת תפקידה בהכנת כתב האישום נגד אביגדור ליברמן בפרשה שכונתה "חברות הקש". כתב האישום נגנז בסופו של דבר בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. לאחרונה ראה אור ספרה על הפרשה, "תיק ליברמן". בשיחה עם "קול העין" סיפרה עו"ד אלף על הפרשה ועל תהליך כתיבת הספר.

"היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אכן מואר בספר הזה באור לא פשוט", אומרת עו"ד אלף. לדבריה, ההתנהלות בתיק ליברמן ובתיקים אחרים שעדיין ממתינים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מונעת מ"ראיה סנגוריאלית" ש"לאו דווקא" מתאימה ל"ראש התביעה, שאמון על אינטרס הציבור, שצריך לראות מה שלטון החוק מחייב".

"הוא היה סנגור פרטי לפני שמונה ליועץ המשפטי", מזכירה אלף, "היו על זה הרבה ויכוחים האם זה נכון או לא. זה כמו לשים, להבדיל אלף אלפי הבדלות, כומר כרב בבית הכנסת - לא מתאים, פשוט לא לעניין. בחברות הקש במקום לראות את היש, לראות מה נכון, בודקים כל הזמן מה אין, איפה החורים ברשת, חושבים כמו סניגור - איך אני מחלץ את החשוד מכתב אישום".

את מתארת כיצד היועץ וינשטיין השתמש בתקשורת כדי להכין את הקרקע להחלטתו לסגור את תיק ליברמן.

"אכן, יש פרק כזה בספר ששם מתארים דבר שלא ידעתי בזמן אמת - כדי להכין את הלבבות לקראת החלטת הסגירה מזמינים הרבה מאוד עיתונאים. אני חייבת להחמיא לרביב דרוקר שהמחיז את זה בבלוג שלו, איך משווקים החלטה בעייתית לציבור. תקרא לעיתונאים, תשתף אותם, תגיד להם כמה אני מתלבט, כמה זה חשוב, תגייס אותם לטובתך".

ובזמן אמת את לא יודעת על כך אלא רואה את הכתבות שמתפרסמות בעקבות התדרוכים?

"התפרסמה כתבה אחת ראשונה של טובה צימוקי ב'ידיעות אחרונות', ימים ספורים אחרי הישיבה שבה הודיעו לנו בעצם שלא מגישים כתב אישום. מאוד התפלאנו איך הכל יצא ושם כבר היה ברור איפה ההחלטה. אבל אני חייבת לומר לזכות התקשורת שמצד שני היו עיתונאים שלא שיתפו עם זה פעולה. אני גם לא אומרת שזה פסול. בוודאי לגיטימי לשוחח עם עיתונאים וחשוב שיהיה שיח ביקורתי. לא מזמן משה גורלי כתב ב'עין השביעית' מה זאת אומרת שמגייסים עיתונאים לקראת החלטת סגירה. אז אני יכולה להמחיז מחזה דמיוני מהכיוון ההפוך.

"אבל אני רוצה לומר שבזמנו בתיק ליברמן התקשורת עשתה המון עבודה, היו הרבה תחקירים, פשוט לא ראו את הסיפור המלא. אני חושבת שאחד הדברים המרתקים בספר הזה שפתאום מספרים את הסיפור מההתחלה ועד הסוף וכולם מבינים מה קרה בדיוק. שנית, אני חושבת שליועץ משפטי בהחלט מותר לבדוק לאיפה הרוח נושבת אבל אני חושבת שפה זה נעשה בצורה קיצונית והדבר שווק לתקשורת תוך הצנעת החלק הבעייתי, שלא מגישים כתב אישום בתיק חברות הקש, והבלטת החלק היותר שולי - הנה אני מגיש כתב אישום בפרשת השגריר".

שער "ידיעות אחרונות" ביום שאחרי זיכויו של אביגדור ליברמן בפרשת השגריר, 7.11.13

שער "ידיעות אחרונות" ביום שאחרי זיכויו של אביגדור ליברמן בפרשת השגריר, 7.11.13

למה היועץ המשפטי מלכתחילה צריך לעשות את כל המהלך הזה ולהכשיר את הלבבות להחלטה שאולי לא תהיה פופולרית?

"שאלה מצוינת. אני חושבת שהתשובה טמונה בגוף השאלה. אם חוששים מבעייתיות בקבלת ההחלטה וחוששים מביקורת מאוד גדולה שהיתה מוצדקת...".

אבל את זה הוא יכול להגיד אחרי פרסום ההחלטה.

"ראשית, זה נכון. שנית, דווקא היועץ המשפטי הזה, כשנבחר, דיבר נגד דו"חות ציבוריים. שלישית, להבנתי הצנועה זה היה חלק מהמהלך של הגשת כתב אישום בתיק הקטן, בתיק השגריר, בשעה שאתה סוגר את התיק הגדול, מה שמלכתחילה לא היתה כוונה לכך. בסופו של יום היועץ המשפטי סוגר, בלי להביא לבירור בבית משפט, בלי להגיש כתב אישום, בלי שהאמת תיחשף - את התיק הגדול של חברות הקש, כשמיליוני דולרים זורמים לחברות האלה מאנשי עסקים שהם חברים של ליברמן, דברים מאוד בעייתיים. ומגישים על אותו סיפור של פרשת השגריר כשמלכתחילה היתה כוונה לסגור אותו. זה כמו הזנב מקשקש בכלב".

"תיק ליברמן" מאת אביה אלף, כריכת הספר

"תיק ליברמן" מאת אביה אלף, כריכת הספר

כשאת מחליטה לכתוב את הספר, יש לך חומרים שצברת. איך את מחליטה מה להוציא החוצה ומה לשמור בצד?

"ראשית, כתבתי את הסיפור באמת מנקודת ראותי. הדבר השני, היות שאני עובדת ציבור לשעבר, אני פעלתי במסגרת החוק והשתמשתי רק בפרסומים ומקורות גלויים. הערך המוסף שלי הוא שאני יודעת מה היה בסוף, כלומר אני יכולה לפרק את הסיפור ולהרכיב אותו מחדש בצורה הנכונה".

כלומר, את מתוך החומרים הגלויים יודעת במה להתמקד.

"נכון, וזה כמו פאזל כזה. וגם נעזרתי כמובן בייעוץ משפטי צמוד, ליוותה אותי עורכת-הדין נרדה בן-צבי, ועורכת מאוד מוכשרת - רותי יובל. כל המכלול הזה הביא את הדברים לסיפור שאנשים היום אומרים שהם קוראים אותו כמו סיפור מתח. זה בעצם הסיפור האמיתי שלא סופר, שאבן יסוד בו היא החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק. כשאתה קורא אותו בצורה נכונה, אתה רואה כמה היא לא סבירה".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".