איש העסקים והפילנתרופ שלדון אדלסון, מייסד "ישראל היום" ומממנו, מצהיר כי אינו משוחח כלל עם עורך העיתון עמוס רגב, אלא כארבע פעמים בשנה, כשהוא מגיע לביקור בישראל. לטענת אדלסון, לעולם אינו מורה לעובדי "ישראל היום" מה לכתוב, לטוב ולרע.

אדלסון, בעל עסקי הימורים חובקי עולם, התראיין לאחרונה בהרחבה ל"מקאו דיילי טיימס" עיתון בשפה האנגלית שרואה אור במקאו, משם מגיעים מרבית רווחי אימפריית ההימורים של אדלסון. בראיון נשאל איל-ההון על הרכישה החודש את העיתון המרכזי שרואה אור בנבאדה, ה"לאס-וגאס ריביו ג'ורנל", ועל החשש כי הוא ומשפחתו יתערבו בנעשה במערכת העיתונאית של ה"ריביו ג'ורנל". בתשובה סיפק אדלסון דוגמאות מיחסו לעובדי "ישראל היום".

"הקמתי את 'ישראל היום' כי העיתון שהיה שם ['ידיעות אחרונות', א"פ] היה כל כך שמאלני שהוא הטעה את הציבור, והייתי בפגישה עם הבעלים [ארנון (נוני) מוזס, א"פ] והוא אמר שהוא לא רוצה שאתחרה בו. אמרתי 'טוב, אם כך פנה למרכז המפה הפוליטית'. הוא אמר, 'אני כבר נוטה ימינה'. אמרתי, 'לא נכון, אתה נוטה לשמאל'. בכל מקרה, הקמתי את העיתון והמודל הכלכלי שלי היה לחלקו חינם ולשרוד באמצעות מודעות, וזה מה שאני עושה. רכשתי בית דפוס. אני קונה את הנייר והניוזפרינט [סוג הנייר המשמש לייצור עיתונים, א"פ] ואני מדפיס את העיתונים שלי. יש לי [מאות] עובדים, אבל אתה יודע כל כמה זמן אני מדבר עם העורך? רק כשאני מגיע לשם, בערך ארבע פעמים בשנה. אני לעולם לא מתקשר אליהם".

שלדון אדלסון על שער ה"מקאו דיילי טיימס", 24.12.15

לאחרונה הוגשה עתירה על ידי רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10 לבית-המשפט כדי לחשוף את מספר הפעמים שראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם אדלסון ועם עורך "ישראל היום" עמוס רגב. בית-המשפט קיבל את העתירה, בכפוף לשמיעת עמדת אדלסון ורגב, אשר בינתיים הגישו עתירה לביטול החלטת בית-המשפט - שנדחתה היום.

בהמשך הראיון הוסיף אדלסון: "יש לנו כמאתיים עיתונאים ב'ישראל היום'. אתה יכול להתקשר לכל אחד מהם ולשאול, 'האם מישהו ממשפחת אדלסון אי פעם אמר לכם מה לכתוב או לא לכתוב?' והם יגיעו לך 'לא'. אם מישהו רוצה לכתוב משהו שלילי עלי ו[אפילו אם] אין לכך כל הצדקה, אני לא אדע על כך אלא לאחר הפרסום".

אשר ל"ריביו ג'ורנל", אדלסון טען כי לא הוא רכש את העיתון אלא ילדיו. "אתה לא אומר לילדים שלך מה לעשות, אני לא יכול להגיד לילדים שלי מה לעשות", אמר, "הם רצו לקנות את העיתון, אז הם קנו את העיתון. לי אין שום קשר לכך, אין לי שום עניין כלכלי בו. הכסף שלי שבו יכולים ילדיי לקנות את העיתון הוא ירושתם. אני לא רוצה לבזבז את כספי על עיתון".