קשה לחבב את בר רפאלי. אפשר להתפעל מיופייה, אפשר להעריץ את יכולותיה העסקיות, אפשר להתרשם מהצלחתה, אבל קשה לחבב אותה. מי שהתחתנה בנישואים פיקטיביים כדי לחמוק משירות מצה"ל, מי שביקשה לאסור על טיסה מעל למקום חתונתה, מי שמתנהגת כאילו נמשחה למלוכה (יחד עם המלכה האם, ציפי), אינה מעוררת אצלי רגשי חיבה יוצאי דופן.
זו, מן הסתם, רק אחת הסיבות שבגינן אמצעי התקשורת התנפלו כמוצאי שלל רב על חקירתה ברשות המסים. כמובן, ישנן סיבות נוספות, כבדות משקל בזכות עצמן, ובראשן העובדה שאמצעי התקשורת, בייחוד בעת המודרנית ובייחוד בעידן הסלבס, ניזונים מז'אנר "עלייתו ונפילתו". הם מסקרים בתאווה בלתי נשלטת את עלייתם של מתעשרים, מצליחנים ונחשקים, רק כדי שיוכלו לחבוט בהם כל הדרך למטה.
אני כותב את כל זה כדי לומר שאין בליבי סימפטיה מיוחדת כלפי בר רפאלי וכלפי התופעה שהיא מייצגת - ולמרות זאת התמלאתי חימה כאשר יום למחרת חקירתה של רפאלי ברשות המסים, חקירה, שעל פי הדיווחים נמשכה כ-12 שעות, הופיעו באתרי האינטרנט הגדולים במדינה, תמלילים מדויקים, ציטוטים של ממש מתוכה.
למעשה, ארבעה אתרי אינטרנט גדולים, ynet (נועם דביר, רעות רימרמן ורן בוקר), "דה-מרקר" (יסמין גואטה), "וואלה" (אבי אשכנזי) ו"כלכליסט" (עמרי מילמן) פרסמו בצהרי יום חמישי, כ-12 שעות לאחר שהסתיימה החקירה, את הדין ודברים הבא בין רפאלי לבין מי שחקר אותה:
חוקר: למה לפקיד שומה בכפ"ס בדיונים לא אמרת שיש לך דירה שאת שוכרת במגדל W?רפאלי: כי זו דירה שאמא שלי שכרה בשביל שאני אגור שם כשאני חוזרת.
חוקר: תאשרי לי שבדירה הזו את גרת במגדל W את זו שגרת?.
רפאלי: אני אומרת לך שכשאני הייתי בארץ שם אני גרתי.
חוקר: היו עוד אנשים שגרו שם חוץ ממך?
רפאלי: לא, כשאני הייתי בארץ רק אני גרתי שם. יכול להיות כשהייתי בחו"ל לתקופה ארוכה אחי ישן שם והייתה פעם אחת שחברה ישנה".
למעשה, כל הידיעות המדוברות (למעט זו ב"כלכליסט") מדווחות לא רק על החקירה של רפאלי - אלא גם על חקירתו של מעצב הפנים אותו העסיקה הדוגמנית:
חוקר: באיזה עלות היית מעריך את שרותי הפנים שנתת לה?מעצב הדירה: היא שילמה 40 אלף שקל ועל הסכום הזה הוצאתי קבלה.
חוקר: האם העלות של 40 אלף משקפת את מחיר השוק?
מעצב הדירה: לא, מחיר השוק הוא בסביבות 100 אלף שקל.
חוקר: אז למה בר רפאלי שילמה לך 40 אלף שקל ולא 100 אלף מחיר השוק?
מעצב הדירה: עשיתי לה הנחת סלב.
חוקר: האם התקבלה אצלך תמורה אחרת חוץ מכסף?
מעצב הדירה: כן, יחסי ציבור שקיבלתי".
למעשה, בכל הידיעות, סדר הציטוטים דומה: קודם מצטטים מתוך חקירתו של מעצב הדירה ואחר כך מתוך חקירתה של רפאלי ובכל המקרים, כל העיתונאים, בדרך פלא ממש, מפרסמים את אותם הציטוטים, מילה במילה, פסיק אחר פסיק, סימן שאלה אחר סימן שאלה.
אין אלא לומר על כך: בושה וכלימה.
נתחיל בכך שכבר כאשר הופיעה רפאלי לחקירה, התפרסמו באינטרנט ידיעות על כך שדוגמנית מפורסמת, שאין מפורסמת ממנה בישראל, נחקרת ברגעים אלו ממש ברשות המסים. כמובן שהחוק אוסר על פרסום שמה של החשודה במשך 48 שעות, וכמובן שאתרי האינטרנט הקפידו על כך תוך שהם מטשטשים תמונה של הדוגמנית באופן שרק גמל עיוור לא היה מזהה שזו בר רפאלי, אבל מילא.
העובדה שלא חולפות שעות בודדות ומתוך חדרי החקירה מודלפים תמלילים מלמדת על המצב העגום של רשויות החקירה בישראל, על הריקבון שפושה בהם, על פופוליזם מצחין שמפעיל מערכות שאמורות לשמור על כבודו של העלוב כמו גם של הנעלה שבנחקרים. דמה של רפאלי הותר כאן לא במובן שמישהו קרא לפגוע בה אלא במובן שמערכת אכיפת החוק החליטה לעשות יד אחת עם העיתונאים שמבקשים לדווח על סיפור חם.
דמה הותר במובן זה שמישהו קורץ עין ואז גוזר עליה קופון, מישהו גובה על חשבונה טובה, מישהו משתמש בה כאילו היתה אגרטל כדי לעשות לעצמו שם, להריץ עליה דחקה, לרשום לזכותו "מעשה טוב" אותו הוא יגבה יום אחד מהעיתונאי.
בואו לא ניתמם, כולנו רוצים לדעת מה קרה בחדר החקירות - אך זה בדיוק רגע המבחן של רשויות אכיפת החוק: האם הן שומרות על מי שנמצא תחת חסותן מכוח חוק, מכוח צו או שמא הן הופכות אותו לצעצוע, למכשיר בידיהן.
בר רפאלי היא ההגדרה של "לחם ושעשועים", היא הדבר הזה שזורקים להמונים כדי שהם ישתעשעו איתו וישכחו את צרותיהם. ואחרי הכל, אפשר להשתעשע מצרותיה של דוגמנית לא פחות מהצלחותיה. ובאופן פלא, הדברים החשובים באמת לא מודלפים ולא מפורסמים. חלפו חודשים ארוכים, תביעות משפטיות, הפגנות והצבעות בכנסת עד שנחשפו כמה פרוטוקולים מהדיונים החסויים שעסקו, למשל, במתווה הגז. סוד כמוס, לפרה ולסוס.
הדלפת תמלילי החקירה של בר רפאלי מדגימה לנו הסחת דעת כפולה: הרשויות זורקות לעיתונאים חומרים שוליים על דמויות בעלות מקדם משיכה גבוה ומינימום חשיבות ציבורית, במקום שיטרידו אותן בשאלות קשות על מה שהן מעוניינות להסתיר - והעיתונאים זורקים אותן לציבור במקום לעסוק בנושאים החשובים.
אינני חובב קונספירציות ובכל זאת השאלה חייבת להישאל: למי יש אינטרס שהציבור הישראלי יתעסק בחקירה דלוחה של דוגמנית חסרת חשיבות ציבורית במקום בדברים שבאמת משפיעים על חייו? ומי מוכן לעשות יד אחת עם האינטרסים האלו בשעה שמידע אמיתי, עקרוני וחשוב מוסתר מעיני הציבור בעוד שציטוטים מדויקים מתוך חקירה של סלבריטאית מתפרסמים שעות אחדות לאחר שנאמרו בחדר החקירות?
- עדכון: לאחר פרסום הטור התברר לי כי הציטוטים מחקירות רשות המסים של בר רפאלי ומעצב הפנים שלה לקוחים מבקשת הארכת המעצר, ולא התפרסמו כתוצאה מהדלפה, מה ששומט את הקרקע מתחת להקשר האקטואלי של הטענה בטור זה. הטענה עצמה, לדעתי, עדיין תקפה.