עשרות עיתונאים, עובדי רשות השידור, פוליטיקאים, נציגי אגודות העיתונאים והאקדמיה התכנסו היום (2.3.10) בבית סוקולוב בתל-אביב למה שהוגדר כ"כנס חירום להצלת השידור הציבורי בישראל". הכנס אורגן על-ידי התנועה לחופש המידע, אג'נדה, שתי"ל, עמותת ידיד ואגודות העיתונאים.

הקריאה הברורה שעלתה מהכנס כוונה לעבר ראש הממשלה ומשרד האוצר, ודרשה מהם להזרים כספים שיאפשרו את קידום הרפורמה ברשות השידור והצלתה מפני קריסה כלכלית מוחלטת. לצד זאת עלתה קריאה להעביר בכנסת את חוק רשות השידור המחודש, שנועד לנתק את הפוליטיקאים מהרשות.

יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, דני זקן, הכריז בכנס על הקמת מטה מאבק להצלת השידור הציבורי. זקן, שהאגודה בראשותו מייצגת את עיתונאי רשות השידור, הזמין את הנוכחים למשמרת מחאה ביום ראשון הקרוב מול משרד ראש הממשלה וקרא לעופר עיני, יו"ר ההסתדרות, המייצגת את טכנאי רשות השידור, להפעיל לחץ על משרד האוצר כדי שאפשר יהיה לקדם את הרפורמה ברשות.

מימין: רביב דרוקר, הני זובידה, דני זקן (צילום: "העין השביעית")

מימין: רביב דרוקר, הני זובידה, דני זקן (צילום: "העין השביעית")

"צריך להילחם באוצר", קבע יצחק לבני, לשעבר מנכ"ל רשות השידור ומי שעמד לפני כמעט עשרים שנה בראש ועדה ציבורית לבדיקת רשות השידור. "שום ממשלה – לא רק הממשלה האחרונה, כל הממשלות ב-15 השנים האחרונות – לא התחשק להן לוותר על רשות השידור גם כשהיא היתה כבר חלשה. הגיע הזמן שהם יסירו את ידם". חבר הממשלה, השר אבישי ברוורמן, שדיבר מיד אחרי לבני, אמר כי הוא "מסכים לכל מלה". לדבריו, "מדינת ישראל זקוקה לרשות שבה אנשים לא ימונו פוליטית". ברוורמן הבטיח לקהל השומעים: "אני איאבק בתוך הממשלה, אני אתכם".

ח"כ נחמן שי טען כי במשרד האוצר לא רוצים לממן את הרפורמה משום ש"הם כרגע מאוד-מאוד נהנים מהמצוקה שרשות השידור נקלעה אליה". שי הסביר כי בשל העובדה שחלפה שנה מאז הבחירות, לא ניתן עוד להחיל את ההמשכיות על הצעת חוק רשות השידור שעברה כבר בקריאה ראשונה בכנסת שעברה, אך הודיע כי לאחרונה גיבש הסכמה של כמה עשרות חברי-כנסת להגשה של חוק רשות השידור מחדש, כהצעת חוק פרטית. "כנסת ישראל תעשה כל מאמץ כדי לשמור את השידור הציבורי ואת רשות השידור", הבטיח.

העיתונאי רביב דרוקר סיפר לנוכחים על לקחיו מהמאבק שבו לקח חלק להצלת מקום עבודתו, ערוץ 10, מקריסה עקב חובות כספיים. דרוקר המליץ על החלפת הסיסמה "להציל את השידור הציבורי", וטען כי יש להתמקד בדרישה לניתוק הקשר בין השלטון לרשות. לדבריו, על עובדי הרשות לבחור נציגות מאבק מוסכמת ולשכור יועץ אסטרטגי שיוודא שהמאבק ינוהל כראוי.

דרוקר עודד את עובדי הרשות בקביעתו כי "הקייס שלכם הוא הרבה יותר חזק מהקייס של ערוץ 10". לדבריו, "כשאנחנו ישבנו בחדרי הישיבות אנשים אמרו את מה שאני שמעתי לפני שבוע כשבאתי לערוץ 1 – שהציבור לא אוהב אותנו, ומה אנחנו הולכים להגן על הטייקונים. ברור שבדרך עזרנו לבעלי הון ובדרך הגנו על 'הישרדות' ועל 'הרווק', אבל התשובה שלנו היתה שהמאבק חשוב ושאנחנו לא יודעים איך הוא ייגמר, אבל אם בסוף ייסגרו אותנו, אז לפחות נמות כשאנחנו יודעים שנלחמנו".

מימין: נחמן שי, אילה חסון, יצחק לבני (צילום: "העין השביעית")

מימין: נחמן שי, אילה חסון, יצחק לבני (צילום: "העין השביעית")

דרוקר הבטיח לקחת חלק בכל כינוס והפגנה למען הערוץ והעריך כי אם המאבק יימשך לאורך זמן, כל בכירי העיתונאים, מערוץ 2, ערוץ 10 והעיתונות המודפסת, ייקחו בו חלק, משום ש"זה חשוב לכולנו באמת, כי עיתונאי בארץ, הבית האמיתי שלו צריך להיות רשות השידור".

מי שהציע פתרון שונה היה ד"ר הני זובידה, שקרא להקמת ועדה ציבורית בשיתוף הנהלת רשות השידור, שתייצג את כל גוני הציבור ותנהל את תקציב הרשות. לדברי זובידה, יש "לקחת את הכסף ולתת אותו לוועדה הציבורית שתקצה אותו לשידור הציבורי, כי ברגע שהכסף יזרום ממשרד האוצר, האמינו לי, הוא לא יגיע לידיכם. זה בדוק".

העיתונאית אילה חסון מהערוץ הראשון יצאה נגד ההנחה המקובלת כי רשות השידור נתונה ללחצים פוליטיים תמידיים. "פירסמתי כמה וכמה תחקירים", אמרה חסון, "וזכיתי ב-90% לגיבוי מלא מצד מי שניהל את הרשות באותה תקופה, את החדשות לפחות. היו לחצים והיתה בריונות והיתה אלימות והיו אזהרות והיו איומים לחסל וכולי. זה לא נעשה כי היה גיבוי.

"יש עיתונאים שעומדים על שלהם, ואל תאמינו ל'התערבות'. מי שעומד על שלו, אף אחד לא מתערב לו בעבודה. אפשר לומר ולעשות דברים אדירים". אף היא קראה לקדם את הרפורמה משום שלדבריה, אף שכבר עשרות שנים מדברים על סגירת הרשות, כעת היא חשה שסכנת הסגירה ממשית.