זה שנים שיחסַי עם "ידיעות אחרונות" מצטמצמים לעמודי המוסף הספרותי המשובח. זה שנים שעלה התאנה הזה מצטמצם גם הוא, בעודו נאלץ להסתיר יותר ויותר.

אבל לכל משלוח של מזון חתולים מתעקשים לצרף "ידיעות אחרונות" (וגם צעצוע דמוי עכבר). החתול בקושי חונן את העכבר המדומה במבט. אני, לעומתו, מתפתה לדפדף בעיתון של המדינה. אין כמו התנזרות של שנים כדי להיווכח בעומק ההתקרנפות והווּלגריזציה בעיתון.

טום הורנדאל

בפעם האחרונה שהפריסקיז אזל, ב-13.4, הביא "ידיעות אחרונות" חדשה מרעישה: "מרד נעורים", בישרה כותרת כחולה בעמוד הראשון, מתחת לכותרת שחורה על תאונת דרכים וכותרת אדומה על לכידת היועץ הכימי של סדאם (אגב, הידעתם שחתולים אינם עיוורי צבעים, כפי שסברו פעם? הם פשוט לא רואים בהם מידע בעל משמעות).

ומהו המרד דנן? שמא תאמרו, עוד מכתב שמיניסטים? מהפכת סטודנטים? תיכוניסטים למען גימלאים? לא כי: בתמונה, הגדולה ביותר בעמוד הראשון, נערה מנופפת כמוסוליני בשעתו לעבר בני נוער משולהבים, מגודרים לבטח במחסומים. הכיתוב מספר על ביקור כוכבי הטלנובלה "המורדים" בישראל, ושולח לעמודים 12-13. ושם, תחת הכותרת (הצהובה הפעם) "עשו היסטריה", תמונה של הכוכבים, תמונה של המעריצות מנופפות בתמונות הכוכבים, כתבה ושלוש כתבות מסגרת.

באותו יום, ב"הארץ", הופיע בעמוד הראשון מורד אחר. הכותרת "עוד פעיל שלום זר נפצע אנושות מאש צה"ל" סיפרה על טום הורנדאל, בריטי בן 22, שנפצע בראשו ברפיח מירי חיילים. בעמוד 9 הידיעה מורחבת. לפי עדי ראייה, הורנדאל נורה כשניסה להציל ילדים פלסטינים מירי צה”ל: "טום רץ לעבר ילד והצליח לפנותו למקום מחסה. אחר-כך הבחין בעוד שתי ילדות. הוא רץ לעברן ואז נורה בחלק האחורי של ראשו". ובתמונה גדולה, בשטח שאפשר היה לדחוס בו תריסר מעריצות, נראים רק הורנדאל ופעילת שלום נוספת בדרכם לפעולה שבה נורה. הם מחייכים, משום מה, חיוך שלֵו, שונה מחשיפת השיניים של "המורדים" ומפיותיהן הפעורים מאוד של המעריצות. הורנדאל לבוש בגד זוהר שנועד, אולי, להגן עליו ולא הגן, בדומה למעיל הכתום הבולט שלבשה רייצ'ל קורי האמריקאית כשנהג בולדוזר של צה"ל דרס אותה למוות.

המורדים

כדי לקרוא על המרד של הורנדאל ב"ידיעות אחרונות" צריך לצלוח את עמודי "המורדים" ולחפש ידיעה קטנה בתחתית עמוד 16. שלושה כתבים חתומים עליה, וזה אומר שכל אחד מהם תרם פחות מארבע שורות, כי היא מונה 11 בסך-הכל. פחות מכתבת המסגרת המצטטת מעריצות ("...מריצה, היא הכי קולית... אני בחיים לא הייתי מעזה להגיד לאמא שלי 'סבתא זקנה'... אבל פבלו הרבה יותר חתיך, כי יש לו עיניים כחולות ושיער בלונדיני").

ולמרות הקיצור, יש ב"ידיעות אחרונות" פרט שנעדר מ"הארץ": לפי "הארץ", דובר צה"ל מסר כי "נסיבות התקרית נחקרות", ואילו ב"ידיעות אחרונות" נכתב בסיום: "מצה"ל נמסר כי נערך תחקיר יסודי לתקרית". איכשהו נראה שצה"ל יותר יסודי בפגיעה בפעילי השלום מאשר בתחקירים דווקא, כי כשבועיים אחרי שנהרגה קורי נפצע קשה בפניו פעיל השלום האמריקאי בריאן אייברי, שנורה מנגמ"ש כנראה. "הארץ" מסיים בנימה פחות אופטימית: "אתמול עבר (אייברי) ניתוח לשחזור עצמות אפו, שרוסק לחלוטין מהקליע".

גיליון 44, מאי 2003