באמצע יוני פרסם העיתונאי שי גולדן ב"וואלה" מאמר סאטירי נגד שרי אריסון, שכותרתו "ארכי תפלצת". גולדן לעג למסע התקשורתי של אריסון, שאותו כינה "מן לא ראוי למאכל אדם שנחת על ראשינו משמים", כמו גם לפרויקט "מהות החיים" שאריסון בחרה להשיק מיד אחרי שפיטרה, בניסוחו של גולדן, "900 מעמיתיה למטרה המשותפת של שגשוג בנק הפועלים".

גולדן אכן כתב בארסיות. הוא כינה אותה "אלוקים קרקסים בע"מ, סנה חדש לציבור להשתאות בו, כל מה שפחדנו להיות", ועוד ועוד. "וואלה", שראשיו מתגאים בהיותו כלי תקשורת חופשי ביותר, המפרסם גם חומרים שבימות תקשורת אחרות לא מעיזות להציג, המתין בשקט לשאון חריקת הזחלים המתקרב של היח"צן-דחפור רני רהב, וזה לא איחר לבוא.

בתוך שעות אחדות ביצע רהב, המעניק לאריסון שירותי יח"צנות, שורת טלפונים כעסנית לכל המעורבים בדבר ולמקבלי ההחלטות ב"וואלה"; שיחות שכללו, לטענת מקורות ב"וואלה", "איומים מסוגים שונים". הטלפונים עשו את שלהם, המטרה הושגה ורהב היה בדרכו לעוד לקוחה-ידידה מרוצה. הטור הורד מהאתר בתוך 24 שעות ונמחק, שלא כמקובל, גם מהאינדקס, שבו נשמרים לגולשים מאמרים שפורסמו בו בעבר.

אנשי "וואלה", מגדול ועד קטון, מסרבים בתוקף לומר אפילו מלה אחת על הפרשה, משום ש"בנושא הזה, זאת ההוראה המפורשת שקיבלנו". עם זאת, יש יסוד לסברה שהסיבה להתקפלות היא תכנוניו הקולניים של רהב באוזני מעסיקיו של גולדן לנקוט נגדו באמצעים משפטיים חריפים שידירו שינה מעיניו. לשאלה האם, נוסף לאיומים האישיים נגד גולדן, הזכיר רהב גם איום בחרם מודעות, עונים ב"וואלה" שאיום כזה מונח בתודעתם מלכתחילה, גם אם לא נאמר במפורש.

מקרים מהסוג הזה מתרחשים לא פעם ומסתיימים בדרכים שונות. ההבדל בין המקרה הזה לאחרים הוא במידת הבוטות של מהלך הטרפוד של רהב, כמו גם היות כל ההליך חשוף לעיני הגולשים, שלפתע נעלם להם הטור והגישה אליו נחסמה.

לחץ מהסוג שהופנה אל "וואלה" מוכר בכל כלי התקשורת: איומים, מפורשים או מרומזים, בסנקציות כלכליות מצד גורמים רבי כוח, המבקשים בדרך זו להשפיע על התכנים העיתונאיים. לשם כך מפרידים כלי התקשורת בין המערכת העיתונאית למחלקת הפרסום. רהב אינו הנציג הראשון של מפרסם שמתקשר כדי להתלונן על פרסום שלילי. התשובה שמקבל בדרך-כלל המפרסם ממנהל מחלקת המודעות, שהוא הכתובת הטבעית לתלונתו, היא ששיקולי המערכת אינם בתחום אחריותו.

עם זאת, הניסיון מלמד שההפרדה אינה מלאה: פה ושם יסלח המפרסם למערכת על פרסום שלילי, פה ושם תעגל המערכת פינה ותלך מעט לקראת המפרסם. מסתבר שלא באתר התוכן "וואלה". שם לא הצליחו לשמור על ההפרדה הדרושה ולעמוד מול רני רהב, זרוע היח"צנות התקיפה והיעילה ביותר בשטח.

אי-אפשר להתעלם מהנזק הכלכלי שמסוגל מפרסם כמו בנק הפועלים להסב ל"וואלה", אבל גם אין לשכוח שהביקורת שפרסם גולדן באתר, גם אם יש מי שיעדיף סגנון מתון ממנה, היא לגיטימית.

ב"וואלה" מסרבים להגיב.

תגובת רני רהב: "אינני נוהג לדווח על שיחות שאני מנהל עם כתבים, כותבי מאמרים ועורכים בנושאי עבודה. כל שיחותי מתנהלות באופן המקצועי והענייני ביותר".

גיליון 46, ספטמבר 2003