באחד העמודים הפנימיים של "ידיעות אחרונות" מ- 12 בנובמבר הופיעה ידיעה שכותרתה הדרמטית בישרה: "בסיס חיל הים פונה בגלל בולענים; החשש: חיילים ייפלו לתוך הבורות ליד עין-גדי". בולען הוא תופעה גיאולוגית: באדמה נפער בור שבולע לתוכו את שכבות הקרקע העליונות.
בקרב רוב הקוראים ודאי עוררה הכותרת אסוציאציות לסצינות מהסדרה "תיקים באפלה", אבל אלה שמכירים מקרוב את תופעת הבולענים, בהם תושבי אזור ים המלח וחוקרי המכון הגיאולוגי, ידעו שאין בה ממש: הבולענים אכן משתוללים זה זמן-מה, אבל בסיס חיל הים הסמוך לקיבוץ עין-גדי פונה מזמן. הידיעה נוקטת לשון כללית בנוגע לזמן הפינוי: "סיורי הבט"ש פחתו, ובאחרונה נסגר הבסיס לחלוטין". נראה שהדמיון בין תופעת הבולענים לחורים שחורים הוא ששיבש וכיווץ את ספירת הזמן, אחרת איך אפשר להסביר שבסיס שפונה לפני למעלה משנה מתואר בידיעה ככזה שפונה "באחרונה". סביר להניח שהפער בין ההבטחה המובלעת לפרסום ידיעות מעודכנות ובין ידיעה שפג זמנה אינו נובע מטעות תם של הכתב, אלא מהסתמכות על כך שקומץ מצומצם בלבד של אנשים יגיבו עליה כמי שעלה באפו ריח של גבינת קממבר; הרי לא כל יום יש הזדמנות לסתום חור עם ידיעה משוחזרת על בולענים.
כחובב בולענים, המשכתי לקרוא את הידיעה, וממש לקראת סופה התחבא לו המשפט הבא: "אבל אנחנו לא יכולים לנטוש את הקיבוץ, עלינו מוטל להישאר ולהתמודד עם כל המשברים הכספיים שנקלענו אליהם", לשון דוברת הקיבוץ. קיבוץ עין-גדי ספג נזקים כלכליים כבדים כתוצאה מהבולענים שנפערו בשטחיו. לרוע המזל, הבולענים אינם מוגדרים כאסון טבע, ולכן הסדר הפיצויים הייחודי מתעכב. כעת נדון עניינם בתת-ועדה של ועדת כספים, שאמורה להביא את המלצותיה בעניין גובה הפיצויים. למכונת הדוברות של הקיבוץ יש אינטרס לשטוח את מצוקתו, והיא נעזרת לשם כך ב"ידיעות אחרונות". אפשר להתנחם בכך שבניגוד למטבח הצבאי של הבסיס שהתפנה או לחדר האוכל של קיבוץ עין-גדי יבדל"א, שאוכל ממוחזר ולא טרי שיוגש בהם בארוחת צהריים בגלל טעות של התורן יגרום לאחדים מהסועדים מיחושים קלים בבטנם. לעומת זאת שיבוץ ידיעה ישנה בעיתון אין מקורו בהיסח דעת, והמיחושים אינם אותם מיחושים. וכמובן אף אחד לא שם לב.
נדב שטרית הוא רכז מערכת "העין השביעית"
גיליון 48, ינואר 2004