בנימין נתניהו יחויב למסור את מועדי השיחות שקיים עם פטרונו שלדון אדלסון ועם העורך הראשי בעיתון של אדלסון, עמוס רגב. כך פסק היום השופט דוד מינץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים. בכך קיבל השופט את העתירה שהגישו רביב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 ודחה את טענות המדינה. עם זאת, השופט מינץ קבע כי טרם העברת המידע יוכלו אדלסון ורגב להביע התנגדותם.

דרוקר וחדשות 10 דרשו לקבל, מתוקף חוק חופש המידע, את מועדי השיחות שקיים נתניהו עם מייסד "ישראל היום" ועם עורכו, כדי לעמוד על מהות הזיקה בין ראש הממשלה לעיתון המזוהה עימו. נתניהו סירב ומשרדו טען כי מדובר בפגיעה בפרטיותו, שכן אדלסון ורגב הם חבריו האישיים.

"המונח 'פרטיות' והיקפו לא הוגדרו הגדרה מדויקת ומדובר במונח מופשט שאת גבולותיו המוגדרים קשה לקבוע", כתב השופט מינץ בפסק דינו. "[...] כך גם הביטוי 'ענייניו הפרטיים של אדם', הנכלל בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, נושא אופי עמום ולא ניתן להגדרה ברורה, ובפסיקת בתי-המשפט פורש הביטוי באופן רחב".

השופט דוד מינץ (צילום: פלאש 90)

לפי השופט מינץ, המידע שהתבקש אכן נוגע "למישור מעגליו החברתיים של אדם ולמגעיו עם אנשים אחרים שעשויים להיכלל במסגרת 'ענייניו האישיים'". עם זאת, הוסיף, "כאשר מדובר ב'איש ציבור', כדוגמת ראש הממשלה, ייתכן וגם מידע הנוגע למעגליו החברתיים חורג מגדר עניינים 'פרטיים' [...] זאת על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שממלא את התפקיד הציבורי הבכיר ביותר בממשלה, כאשר מטבע הדברים פרטיותו תדורג באופן שונה מזו של בעלי תפקיד ציבורי אחרים".

השופט מינץ מוסיף וכותב בפסק דינו כי "הדברים אף מקבלים משנה תוקף במקרה זה הואיל וראש הממשלה גם מכהן כשר התקשורת והמידע המבוקש אודותיו הוא מועדי השיחות שהוא ניהל עם אנשי תקשורת מובהקים". משום כך, מסיק השופט מינץ, "המידע המבוקש נכלל בתחום ה'אפור' של 'עניינים פרטיים'".

השופט מינץ מזכיר את טענת משרד ראש הממשלה ונתניהו כי מסירת המידע עשויה לאפשר לעותרים ולציבור הרחב להצליב את זמני השיחות שקיים ראש הממשלה עם אדלסון ורגב עם אירועים אחרים, וכך להסיק מסקנות באשר ליחסים ביניהם.

"טענה זו אינה מסייעת למשיבים, ולמעשה אף תומכת בטענות העותרים", כותב השופט מינץ. "כך, דווקא טענת המשיבים כי ניתן להתחקות אחר קשר כלשהו בין מועד השיחות לבין אירועים הגלויים לציבור עשויה להצביע על אמיתות הטענה כי קיים 'עניין ציבורי' ממשי במידע. אם אכן – וכך לטענת המשיבים עצמם – קיים קשר בין מועדי השיחות לבין אירועים הגלויים לציבור, הרי שמועדי השיחות בשקלול הכולל ובאיזון הראוי של האינטרסים השונים מהווים סוג של מידע אשר יש 'להוציאו' מגדרי הגנת הפרטיות שאפפה אותו (וזאת משוליו ה'אפורים' של תחולת הגנת הפרטיות כאמור), ולחושפו לעין הציבור".

רביב דרוקר (צילום מסך)

בראיון לתוכנית "קול העין" של "העין השביעית" וקול-הקמפוס סיפר דרוקר: "כשעשיתי את התחקיר על 'ישראל היום', שהתפרסם לפני שלוש שנים, סיפרו שם אנשים מתוך העיתון שלעמוס רגב יש שיחת טלפון קבועה ברבע לשתים-עשרה בלילה, ממש לפני סגירת העיתון, הוא סוגר את הדלת ומנהל שיחת טלפון מסתורית, אף אחד לא יודע עם מי, לכאורה יכול להיות שעם אשתו, וכשהוא יוצא לפעמים משתנה הכותרת הראשית, לפעמים משתנה איזה כיתוב תמונה, לפעמים משתנה איזה משנה. ברור שאם יתברר שהוא אף פעם לא דיבר עם נתניהו, כשהמידע הזה ייחשף, אנחנו במקום אחד בוויכוח, ואם יתברר שכל יום הוא מדבר עם נתניהו ברבע לשתים-עשרה, אנחנו במקום לגמרי אחר".

השופט מינץ דחה גם את טענת המדינה כי כיוון שממילא מתקיים דיון ציבורי בשאלת הזיקה בין נתניהו ל"ישראל היום", אין צורך במידע זה. "ה'מבחן' הרלבנטי לעניין זה", כתב בפסק הדין, "אינו האם ניתן לציבור לקיים דיון ציבורי ללא חשיפת המידע. חוק חופש המידע נועד לאפשר את העמקת השיח הציבורי בהתבסס על מידע ונתונים המצויים בידי הרשות הציבורית. מובן שיהיו מצבים בהם יתקיים שיח ציבורי בכל מקרה, גם בלא שיימסר מידע על-פי החוק. אך כאשר המידע הנוסף מעורר עניין ציבורי, אין לקבל את הטענה כי המידע אינו נדרש אך בשל כך שהדיון הציבורי מתקיים בלעדיו".

נוסף לחיוב נתניהו להעביר את הנתונים לדרוקר ו"חדשות 10", הטיל השופט מינץ על המדינה הוצאות בסך 5,000 שקל. שעות אחדות לאחר מתן פסק הדין הודיע משרד ראש הממשלה כי בכוונתו להגיש ערעור.

28606-09-15