בעמודי החדשות של "ישראל היום", בטאון לשכת ראש הממשלה המחולק חינם מדי יום במאות אלפי עותקים, לא עקבו מקרוב בחודשים האחרונים אחר שוק הגז הטבעי, ועוד פחות מכך אחר המתנגדים לעסקה שנרקמה בין ממשלת ישראל למונופול הגז. מלבד טורים מזדמנים מאת הפרשן הכלכלי חזי שטרנליכט, סיקור הגז ב"ישראל היום" מתאפיין בהתעלמות, הצנעה ו"איזון" המסתיר את המציאות יותר מאשר מדווח עליה. אמש, כך נראה, החליטו ב"ישראל היום" להוציא את הראש מן החול ולהביט סביב, ועשו זאת כמו שרק פמפלט ממומן בידי איל הימורים יכול לעשות.
שני עמודים בגליון הבוקר של "ישראל היום" מלווים בלוגו "הקרב על הגז". באחד מהם מביא שטרנליכט את עמדותיהם של שלושה שרי אנרגיה לשעבר התומכים במתווה הגז. בעמוד הנוסף מתפרסם טור פרשנות מאת שטרנליכט תחת הכותרת "ההתנגדות: צרות-עין ומניעים פוליטיים", לצד דיווח על הדיון שנערך אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת על מתווה הגז.
המשפט הקודם אינו מדויק. הדיווח של "ישראל היום" הוא למעשה רק על חלק מסוים מאוד מהדיון שנערך אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת על מתווה הגז. משום מה, כל הדיווח של שטרנליכט מוקדש לדבריה של נגידת בנק ישראל, שהופיעה אתמול בפני הוועדה, ולהם בלבד.
כותרת הדיווח מוקדשת למשפט אחד מדבריה ("בנק ישראל תומך באימוץ מתווה הגז"), וכך גם מרבית גוף הדיווח. ההערכה שהשמיעה שלפיה תקבולי המיסוי מהגז יעמדו על כ-70 מיליארד דולר מוצנעת, וכלל לא מוזכר שבעבר הערכות דומות דיברו על סכומים כפולים ומשולשים. זאת ועוד: ישראלים שייתקלו היום באחד מ-365 אלף העותקים של "ישראל היום" שיחולקו חינם לא יוכלו לדעת כי אתמול הופיע בפני ועדת הכלכלה אדם נוסף בעל קשר ישיר למתווה, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים פרופ' דייוויד גילה.
שטרנליכט ועורכיו חסכו פרט זה מהקוראים על אף שגילה אינו שחקן זניח בזירה. הממונה לשעבר הוא למעשה מחולל המבוי הסתום שאליו נקלעה הממשלה בכל הקשור למתווה הגז, ומי שרק בזכות התנגדותו כונסה בכלל ועדת הכלכלה כדי לדון בהפעלת הסעיף העוקף את סמכות רשות ההגבלים.
"ישראל היום", 2.12.15
אפילו ב"ממון", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", שסיקר עד היום את מתווה הגז באופן נוח יחסית למונופול, מדגישים בכותרתם המרכזית את הירידה בהערכת תקבולי המיסוי על-ידי פלוג, ומצטטים לא רק מדברי פלוג ביחס למתווה, אלא גם את עמדת גילה. גם "בגלובס", העיתון הכלכלי שעורכיו מסבירים פעם אחר פעם מדוע המתווה הוא הפתרון הטוב ביותר למצב הנוכחי, העניקו אמש מקום גם לעמדת גילה.
ב"דה-מרקר", העיתון המזוהה ביותר עם המאבק נגד מונופול הגז, עיתון שמתחריו מגדירים את הכותבים בו כחברים ב"כת משיחית", מעניקים סיקור הוגן ומאוזן יותר לדיון שנערך אתמול בוועדת הכלכלה מאשר ב"ישראל היום". אמנם העיתון מדגיש בדיווחו את הירידה בתחזית לרווחי המדינה מהגז ונותן ביטוי נרחב לעמדות גילה וד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, שהתריע מפני ייצוא הגז, אולם גם עמדת פלוג בזכות המתווה מוגשת לקוראים. "ישראל היום", שעקרונותיו מבטיחים "לומר את האמת, ישר ולעניין" ו"להיות הוגנים ומאוזנים", נוהג אם כן באופן מוטה אף יותר מ"הכת המשיחית" שברחוב שוקן.
פובליציסט "ישראל היום" דרור אידר (צילום מסך)
וכיוון שמדובר ב"ישראל היום", העיתון אינו מסתפק בתוצרת עיתונאית ירודה, דיווחים המסתירים יותר מאשר הם חושפים ומטמטמים את הציבור יותר מאשר משכילים אותו, החינמון מוצא לנכון במקביל גם להטיף מוסר ולנגח אחרים בטענה כי דווקא הם נוהגים באופן פסול.
כך, בעוד שבעמודי החדשות העיתון מתעלם לחלוטין מהקולות שהושמעו אתמול בוועדת הכלכלה בגנות המתווה, בעמוד הדעות לועג פובליציסט הבית דרור אידר למתנגדי מתווה הגז שקפצו על דברי ד"ר שראל בגנות ייצוא הגז והתעלמו מעמדתו העקרונית בעד המתווה.
"אתמול צוטט בהבלטה ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של משרד האוצר, שהתנגד בוועדת הכלכלה לכמות הייצוא של הגז", כותב אידר. "לא במקרה שכחו את ראשית דבריו: 'חשוב לי להבהיר שאני לא מתנגד בשום אופן למתווה הגז המוצג... וכנראה שזה מתווה די טוב'. אחר-כך שוחחתי איתו וסיפרתי לו שהשמאל חגג על התנגדותו. שראל אמר לי שוב: 'אני בעד המתווה, הוא נראה לי הגיוני. אמרתי זאת בצורה מאוד מפורשת'. הוסיף שמתנגד רק לכמות ייצוא הגז, עניין שנדון בוועדת צמח, שהחליטה אחרת. אבל בוועדה חיפשו כותרות נגד מתווה הגז".