הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי תקדם העברה של תקנות שיתאימו את החוק למניעת הטרדה מינית לצרכים המיוחדים של עולם התקשורת. כך סוכם במהלך דיון שערכה היום (1.12.15) הוועדה בנושא הטרדות מיניות בכלי תקשורת. יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, קיבלה את הצעת היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ענת מימון, שהעלתה במהלך הדיון את הצורך בתקנות שכאלה.
"החוק אמנם קבע את הכללים, אבל בכל פעם עולה צורך לשים פוקוס על מקום מסוים ולנסות לראות איך אותו מקום, על מאפייניו המיוחדים, דורש מאיתנו להתאים את החוק", אמרה עו"ד מימון. לדבריה, בשל כך תוקנו בעבר תקנות שמתייחסות באופן ייחודי להטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה. "נצטרך לחשוב על תקנה מיוחדת לעולם התקשורת", הודיעה ח"כ תומא-סלימאן. קודמתה בתפקיד יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא, העירה כי "זו תהיה פריצת דרך מאוד משמעותית".
במהלך הדיון העלו גורמים שונים את הבעיות המרכזיות בטיפול בהטרדות מיניות בתחום התקשורת. גנית לב-ארי, הממונה על מעמד האשה ברשות השידור ואחת הממונות על טיפול בהטרדות מיניות ברשות, סיפרה על הפחד שמשתק את נפגעי ההטרדה. "אני לא יכולה לתאר לכם כמה פניות יש אלי שהן בעילום שם, של נשים וגם גברים, שמפחדים מעצם העובדה שהם יודעים שהם יינזקו מהסיפור הזה", אמרה לב-ארי. "לנו, לממונות, אין באמת סמכות הגנה וצריך להגיד את זה ביושר ובהגינות: אני לא באמת יכולה להגן על מתלונן ומתלוננת באופן אמיתי. לא בגלל שאני לא רוצה, לא בגלל שהמעסיק שלי לא רוצה, אלא בגלל החוק".
כשהתבקשה לתת דוגמה, אמרה לב-ארי: "הרבה פעמים המנהל הרבה יותר חלש מהטאלנט. מה לעשות, הטאלנט הוא יותר חזק, וכולם יודעים את זה".
הדס שטייף (צילום: משה שי)
העיתונאית הדס שטייף, ממקימות תא העיתונאיות, הגוף שהציף את הדיון בפרשת עמנואל רוזן, אמרה במהלך הדיון כי "גם היום יש הטרדות מיניות באמצעי התקשורת, ולא מעט". לדבריה, "גם היום נשות תקשורת חוששות, כמו כל אשה אחרת במרחב הציבורי ובמקומות העבודה, לפתוח את הפה ולדבר, כי עדיין אימת המנהל, הבוס, המפקד, נמצאת בכל מקום, וכל אחת מרגישה שהיא לא יכולה לאבד את מקום העבודה שלה, בעיקר כשהיא מפרנסת יחידה".
שטייף הוסיפה שכפי שהמתלוננות על הטרדה מינית בתקשורת סופגות נאצות ומתקפות אישיות, "גם אנחנו, כתא, ספגנו וסופגות לא מעט, כמי שבעצם מובילות את המהלכים של המלחמה בהטרדות מיניות בתקשורת".
העיתונאית אלינור דוידוב, נציגת תא העיתונאיות וארגון העיתונאים, הדגישה בדבריה את זהות הממונות לטיפול בהטרדות מיניות במקום העבודה. לדבריה, לא תמיד נוח לעובדים לפנות את הממונה, שכן זו נבחרת על-ידי ההנהלה. משום כך, אמרה, ארגון העיתונאים מקדם בהסכמים הקיבוציים שהוא חותם בכלי התקשורת השונים הכנסה של סעיף שלפיו לוועד במקום העבודה תהיה אפשרות להיות מעורב בהחלטה על זהות הממונה.
עו"ד קרן גרינבלט, היועצת המשפטית של שדולת הנשים בישראל, הביעה ביקורת על האופן שבו כמה מכלי התקשורת סיקרו את הפרשה שבמרכזה חבר-הכנסת המתפטר ינון מגל. "כבר יש גופי תקשורת מסוימים שמוצאים לנכון שהסיקור על הפרשה הזו יהיה על אותן נפגעות, על העבר שלהן, על מה הן עשו ומה תרבות ההתנהגויות שלהן במסיבות וכו'", אמרה גרינבלט.
"זה מקום טוב לקרוא לאותם כלי תקשורת לא רק להגן על פרטיהן האישיים של הנפגעות, אלא גם לקחת איזושהי אחריות על הזוויות שמהן הפרשות האלה מסוקרות. וכאשר גוף תקשורת בוחר לפגוע ולהלבין את פניהן של אותן מתלוננות, זו לא אחריות, זו תרומה מאוד חמורה לתרבות שמתפתחת כאן של פגיעה והאשמת הקורבן".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, 26.10.15 (צילום: הדס פרוש)
חלק מהדיון בוועדה הוקדש לקוד האתי שפותח על-ידי הוועדה בהרכבה הקודם, בשיתוף שלל גורמים, ואומץ לאחרונה על-ידי אתר nrg. יו"ר הוועדה תומא-סלימאן בירכה את האתר על אימוץ הקוד, ובאותה הנשימה ביקרה את כלי התקשורת האחרים שטרם עשו זאת.
נוסף לכך ציינה ח"כ תומא-סלימאן כי לדיון הוזמנו כל העורכים הראשיים ובעלי המניות באמצעי התקשורת הקיימים, אולם איש מהם לא הגיע. "הדבר שבאמת הראה לי עד כמה המצב קשה", הוסיפה, "הוא לא רק עניין הנוכחות פה, אלא התשובה של משרד התקשורת, שאמר שהם לא רואים צורך לבוא לדיון הזה כי אין להם גישה לנושא בגלל שהם לא אחראים על יחסי עובד-מעביד בכלי התקשורת, הם רק אחראים על התוכן".
"תשובה מביכה", הגדירה זאת ח"כ לביא, "שמלמדת שיש נתק בין המציאות העכשווית בישראל לבין מי שאמור היה להוביל את המדיניות של משרד התקשורת".
ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, 20.10.15 (צילום: יונתן זינדל)
כשנשאלה עו"ד אביטל און-שחר, סגנית היועץ המשפטי והממונה על מניעת הטרדה מינית בשידורי קשת, מדוע זכיינית ערוץ 2 טרם הודיעה על אימוץ הקוד האתי, אמרה עו"ד און-שחר: "אני, בתור ממונה, לא שמעתי על הקוד הזה". חברי הוועדה סיכמו כי בסיום הדיון יישלח הקוד האתי מחדש לכל מערכות התקשורת בישראל.
הנוכחים בדיון, שהיו בעיקר נוכחות, שמעו מח"כ תומא-סלימאן כי בכנסת אמנם יש ממונים על מניעת הטרדות מיניות, אולם סמכותם מוגבלת ואינה כוללת את 120 חברי-הכנסת ושלל עוזריהם. עם זאת, הוסיפה יו"ר הוועדה, כאשר הגיעה לכנסת היה מי שדאג לספר לה "עם מי כדאי לעלות במעלית לבד ועם מי לא". לדבריה, "בכל ארגון יודעים" מי הם המטרידים, אולם יש צורך לחזק את הממונים כדי לסייע לפעולה נגדם.
בהמשך לדברים הללו אמרה שרי נוימן, יו"ר ועדת מעמד האשה בלשכת עורכי-הדין, כי "גם כאן בכנסת יושב כאן איש תקשורת, שהיה בעבר עיתונאי ומתנהל נגדו הליך פלילי [בגין עבירות מין], וכולם יודעים ולא עושים עם זה דבר". לדבריה, אין מדובר בחבר-כנסת, אלא באחד ממזכירי הסיעות. "כשאני פניתי לחברי הסיעה שלו, הם נתנו לו גיבוי מלא", הוסיפה. "המתלוננת נגדו עוברת מסע לחצים שלא ייאמן, וכל הגברים סביבו מגבים אותו".