השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי התכנסה השבוע (שני, 23.11.15) בכנסת, לראשונה, וזאת על רקע איומים הולכים וגוברים על כלי תקשורת ועיתונאים בישראל, הן מצד גורמים ממשלתיים ובעלי הון והן מצד הציבור הרחב.

כבר בפתח הדיון הציגה יו"ר השדולה ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה-הציוני) הצעת חוק שניסחה ובמרכזה הוספת שני סעיפים לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המעגנים את חופש הביטוי והדיבור ואת חופש העיתונות. הדיון במפגש השדולה, בהשתתפות עיתונאים, נציגי ציבור וחברי-כנסת, נע בין הבעת עמדות שונות כלפי הצעת החוק של ח"כ סבטלובה ורעיונות אחרים לחקיקה הנוגעת לעיתונות לבין התרעות מפני השתלטות בעלי הון ונציגי שלטון על העיתונות החופשית בישראל.

על אף שלדיון הוזמנו חברי-כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית, רוב הנוכחים השתייכו לצד אחד של המפה הפוליטית, ובהם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג וחברי-הכנסת שלי יחימוביץ', ציפי לבני, יוסי יונה, נחמן שי, מרב מיכאלי, יעל גרמן ועומר בר-לב. ח"כ ינון מגל היה היחיד שבא לישיבת השדולה מסיעות הקואליציה, כשלצדו הופיע גם אמיר אוחנה, הבא בתור ברשימת הליכוד לכנסת.

"אני עבדתי גם בשידור הציבורי, בקול-ישראל, וגם בשידור המסחרי, בחדשות ערוץ 2", אמרה ח"כ יחימוביץ'. "ידעתי לחצים פוליטיים וידעתי לחצים של הכסף הגדול, ואני אומרת לכם באחריות – הכוח של הכסף הוא עדיין הרבה יותר גדול. הוא יותר מזיק, הוא יותר מורגש, הוא לא נאמר אלא מורגש, הלחץ שלו קטלני. ברגע שיש לחץ של הון – אין עימות, הוא פשוט מחלחל לו לאט-לאט. אתה מבין לבד מה לא כדאי לך לעשות ומה כן. בתחרות הלא סימפטית הזו בין כוחו של השלטון לכוחו של ההון, כרגע ההון עדיין מנצח.

ח"כ שלי יחימוביץ' (צילום: פלאש 90)

ח"כ שלי יחימוביץ' (צילום: פלאש 90)

"ראינו דוגמה ממש קלאסית לפני שבועיים כשכימיקלים-לישראל הפסיקה את תשדירי הפרסום לחדשות 10 בעקבות כתבה של מתן חודורוב", הוסיפה ח"כ יחימוביץ'. "מי שבתוך המערכת מבין שכאשר בימים של מאבק על מתווה הגז אנחנו מופצצים בתשדירים על תרומתו הנפלאה של הגז למדינת ישראל ובימים של עימות בוועדת כספים על ששינסקי 2 אנחנו מופצצים בתשדירים על ששינסקי 2, זה לא רק ניסיון לכבוש את לבנו, אלא חד-משמעית צינור להזרמת כספים לערוצים המסחריים. וגם שוט. כי ברגע שהתפרסמה כתבה של מתן חודורוב, הזרמת הכספים נפסקה. אלה דברים שמתרחשים בעולם הפשע ולא בעולם התקשורת. יש להם שמות של עבירות פליליות, אבל הנה אנחנו רואים את זה במלוא העוצמה".

ח"כ יחימוביץ' התייחסה בדבריה גם למעמדו הנשחק של העיתונאי. "ככל שאנחנו חיים בעולם הטאלנטים – ואני מודה שהייתי אחת העברייניות הראשונות שעברה לחוזה טאלנט – עיתונאי שאין לו הסכם קיבוצי, עיתונאי שאין לו איגוד מקצועי, עיתונאי שאין לו כוח שלא נובע רק מהמעסיק שלו, הוא עיתונאי חלש ומפוחד יותר. הקשר בין מעמדו התעסוקתי של עיתונאי לבין חופש הביטוי הוא קשר גורדי. ואם אני יכולה להוציא מכאן איזושהי קריאה לעיתונאים באשר הם, זה להתאגד. פשוט להתאגד. להתאגד ולהיות קבוצה".

ח"כ יחימוביץ' אף הביעה תמיכה באתר זה. "אין אומבודסמנים היום בתקשורת", אמרה, "אבל יש 'מי נגד מי' של אביב הורוביץ ויש את 'העין השביעית', שזה כלי תקשורת מאוד-מאוד חשוב בעיני. אני חושבת שכולנו צריכים להתגייס בשביל קיומו. בגלל שכל משחקי ההון ושלטון מתקיימים היום בזירה התקשורתית יותר אפילו מאשר בזירה הפרלמנטרית, הצורך באומבודסמן על התקשורת הוא ממש דרמטי, והתפקיד של 'העין השביעית' הוא מאוד קריטי. אני מקווה שמכאן תצא הקריאה להאריך את חייו של כלי התקשורת הזה לעוד הרבה-הרבה שנים".

ח"כ קסניה סבטלובה בישיבת השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי בכנסת, 23.11.15 (צילום: אורן פרסיקו)

ח"כ קסניה סבטלובה בישיבת השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי בכנסת, 23.11.15 (צילום: אורן פרסיקו)

בין האורחים שנטלו חלק במפגש השדולה היו מזכ"ל מועצת העיתונות אריק בכר ומנהל לשכת העיתונות הממשלתית ניצן חן. שניהם תמכו בהצעת החוק של ח"כ סבטלובה. עורך האתר "שיחה מקומית" חגי מטר הדגיש בדבריו את האלימות הפיזית ששוטרים וחיילים מפנים כלפי עיתונאים, בעיקר ערבים, וטען כי הרשויות אינן פועלות דיין למיגור התופעה. ח"כ סבטלובה השיבה כי ניסתה כמה פעמים בעבר ליזום דיון בוועדת החוץ והביטחון על פגיעה בעיתונאים, ובכל פעם נדחתה בטענות שונות.

יו"ר האופוזיציה ח"כ הרצוג הפנה אצבע מאשימה לראש הממשלה בנימין נתניהו. "אנחנו מודאגים מאוד מהדחיפה של האצבעות של רחוב בלפור לתוך התקשורת הישראלית והעובדה שמנסים לעשות הפרד ומשול", אמר הרצוג. "אנחנו מרגישים את זה, אנחנו מבינים עד כמה ההתערבות מרקיעה שחקים וחצופה, ואני מקווה מאוד שכאן נשים לה סכר בצורה מובהקת, ללא מורא וללא חשש. בכלל, התחושה הזו שיש מורא וחשש בקרב עיתונאים בישראל מטרידה אותי מאוד. אין לי בעיה שיכתבו ביקורת, כי זה חלק מהמשחק הדמוקרטי, אבל לא ייתכן שכל מה שהשלטון יעשה ומה שראש הממשלה יעשה זה להתמקד אך ורק איך הוא משתלט על התקשורת במישרין ובעקיפין".

ח"כ ציפי לבני היתה חריפה לא פחות. "יש כאן תהליך של השתלטות על התקשורת, ולא רק, כדי להישאר בשלטון", אמרה. "זה תהליך מכוון. קודם כל מסמנים את האויב. לצורך העניין זה התקשורת, בית-המשפט העליון, כל מי שיכול לשמור על חופש הביטוי במדינת ישראל".

לדבריה, "מעבר לעיתון מטעם ואיומים על השאר, המטרה היא ש'י-פ-ח-ד-ו'. בשנת 99' נתניהו ייחס את כשלונו לתקשורת, ועל-פי תפיסתו הם אלה שגרמו לו לא להיות בתקשורת, ולכן צריך היום להקטין אותם, לגמד אותם ולהפחיד אותם על מנת שיאפשרו לו להישאר בשלטון. הדרך למשטר טוטליטרי עוברת דרך השתלטות על התקשורת. זה לא אני המצאתי, אבל זה מה שנתניהו עושה. המטרה היא לא שהתקשורת תהיה יותר הוגנת ויותר אתית. המטרה היא שהתקשורת תהיה פחות הוגנת ופחות אתית ותהפוך להיות מטעם".

עוד הוסיפה לבני כי מערכת הבחירות האחרונה נסובה סביב התקשורת. לטענתה, מתדרוכים שהעביר נתניהו סמוך לבחירות הובן כי מולו יש שני אויבים – "אמריקה והתקשורת, או אם נהפוך את זה לשמית – אובמה ונוני מוזס. על זה היו הבחירות".

ח"כ מרב מיכאלי החרתה-החזיקה אחר חבריה לסיעה. "סגנית השר ציפי חוטובלי התראיינה במוצאי-שבת בתוכנית המצליחה והמצוינת 'גב האומה' ושיבחה שם את ראש הממשלה על איזה שר חוץ מצוין הוא, ואיך עם כל עיסוקיו הרבים כמה הוא מפנה לזה זמן, ובמסגרת עיסוקיו הרבים היא מנתה גם אתה היותו העורך הראשי של העיתון הנפוץ ביותר במדינה", אמרה ח"כ מיכאלי, שבן-זוגה ליאור שליין מגיש את התוכנית. "נכון ש'גב האומה' היא תוכנית סאטירה ואומרים בה גם דברים מצחיקים, אבל מי שמאזין לתשובתה של סגנית השר לא ישמע הרבה בדיחות בדבריה. ולכן כל הדיבור צריך להיות קודם כל כפוף להבנה הזאת, שיש במדינת ישראל מאז 2007 מציאות תקשורתית אחרת לגמרי ממה שהיתה קודם".

ח"כ יוסי יונה שיתף את הנוכחים במקרה שקרה לו לפני שהפך לחבר-כנסת. "הלכתי לתוכנית טלוויזיה כלשהי, ולאחר שהסתיים האייטם ניגש אלי העורך ואמר לי, 'תגיד, אתה לא יכול להגיד משהו טוב על השר?' – ולא חשוב איזה שר", אמר ח"כ יונה. "אמרתי לו, 'תשמע, אני כמי שרואה את עצמו כמבקר חברתי אני מדבר בדרך כלל רק על חצי הכוס הריק. אני מתאר לעצמי שיש המון אנשים שישמחו לדבר על חצי הכוס המלא'. כתוצאה מכך לא הוזמנתי תקופה מאוד ארוכה, כך שכללי המשחק הובהרו לי".

אמיר אוחנה בישיבת השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי בכנסת, 23.11.15 (צילום: אורן פרסיקו)

אמיר אוחנה בישיבת השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי בכנסת, 23.11.15 (צילום: אורן פרסיקו)

"יש פער עמוק מאוד בין מה שאני שומע כאן לבין מה שאני שומע ברחוב", טען מנגד אמיר אוחנה, מקום 32 ברשימת הליכוד לכנסת. "אומר כך בעדינות ובקיצור: ברצינות? יש חשש ומורא לבקר את ראש הממשלה בתקשורת? פתחנו עיתונים בזמן האחרון? לפני הבחירות פתחנו עיתונים? אי-אפשר לדבר על חופש העיתונות ושהמדינה תמשוך את ידיה מהתקשורת, ובד בבד לחוקק חוק שמטרתו היחידה היא לסגור עיתון בישראל".

חברו למחנה הפוליטי, ח"כ ינון מגל, דווקא ביקר את התקשורת, אולם לא את ראש הממשלה ובטאונו החינמי "ישראל היום", אלא דווקא את יריבו הגדול "ידיעות אחרונות", אף שלא נקב בשמו.

"אני חושב שצריך להילחם מלחמה אמיתית בשליטה של בעלי הון ושל פוליטיקאים בתקשורת", אמר ח"כ מגל. "התקשורת הישראלית בבעיה כי רוב כלי התקשורת הגדולים בשליטה של בעלי הון, ויש התערבויות יום-יום, אייטם-אייטם. יש כלי תקשורת שקשה לספור את האייטמים שהאינטרסים הכלכליים שם משוקללים. מעורכי-דין וחברי-כנסת ושרים וראשי ממשלות, מקדמים את אלה ונלחמים באלה ואינטרסים מטורפים שמשתלטים על האג'נדה, ובסוף אנשים מקבלים מוצר שהם חושבים שזה מוצר תקשורתי לכאורה אובייקטיבי, אבל הם מקבלים מוצר שכולו אינטרסים כלכליים, כולו אינטרסים של כלכלה וכוח".

בהמשך הוסיף מגל כי "צריך לעשות סדר בתקשורת", שכן התהליך שעובר עליה אינו מבשר טובות. לדבריו, מקור התהליך הוא "לאו דווקא בגלל הפוליטיקה, אלא בגלל אנשים בתוך התקשורת שסיאבו את התקשורת, שיצרו על סף אלמנטים פליליים וקרימינליים בתוך התקשורת, שגרמו להשחתה של התקשורת. בסוף זה גרם להתערבויות פוליטיות וקיצוניות, אבל זה התחיל בתוך התקשורת".