עמדת משרד ראש הממשלה ופרקליטות המדינה, שלפיה שלדון אדלסון ועמוס רגב הם חברים אישיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מעלה קושייה בנוגע לניגוד עניינים לכאורה שבו מצוי ראש הממשלה בכובעו כשר תקשורת. עו"ד שחר בן-מאיר פנה אתמול (ראשון, 22.11.15) ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, והעלה בפניו את הבעייתיות.

לפני שבועות אחדים העביר היועץ וינשטיין לראש הממשלה נתניהו חוות דעת על ניגודי העניינים שהוא מצוי בהם מתוקף היותו שר התקשורת. חוות דעתו והוראותיו של היועץ נגעו בעיקר ליחסיו של נתניהו עם עורכי-הדין יצחק מולכו ודוד שמרון, שמשרדם מייצג גופי תקשורת מרכזיים במשק. במכתב ששלח עו"ד בן-מאיר ליועץ המשפטי מוזכר כי זמן קצר קודם לכן פורסמה חוות דעת שהוציאה המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד דינה זילבר, בנוגע לניגודי העניינים של שר האוצר משה כחלון.

בחוות הדעת לשר כחלון, מציין בן-מאיר, "נכתב במפורש כי שר האוצר מנוע ונאסר עליו להשתתף ו/או לקבל החלטות הנוגעות למתווה ניצול הגז הטבעי, וזאת מדוע – נוכח החברות הקרובה שלו עם מר קובי מימון, שנטען כי יש לו קשר (עקיף כיועץ) לחברות השותפות בגילוי גז טבעי.

"כלומר", כותב בן-מאיר, "אליבא דעמדת משרד המשפטים, בנוגע לשר האוצר, אזי חברות שלו עם אדם שיש לו קשר עקיף לנושא הגז מובילה ל'פסלות' של שר האוצר מעיסוק בנושא הגז. אם כך עולה השאלה, מדוע לא נקבעו אותן הוראות בנוגע לחברות אישית של שר התקשורת (מר בנימין נתניהו) בקשר לעיסוקים שלו בשוק התקשורת, העלולים ואשר יש להם השפעה על חברים אישיים שלו? האם החברים האישיים של שר התקשורת אינם באמת חברים כמו החברים האישיים של שר האוצר? האין דין שווה לחבר אישי? האם במשרד המשפטים ישנו 'מד חברות אישית' הבודק את מידת החברות של אנשים מסוימים עם שרים ולפי תוצאות הבדיקה מחליטים במשרד כיצד לנהוג ומתי להכין חוות דעת בנושא?".

בהמשך מכתבו ליועץ המשפטי מדגיש בן-מאיר כי "במסגרת תפקידו של שר התקשורת הוא אמור להחליט, בין היתר, על הקמת גופי תקשורת נוספים, על פיצול של גופי תקשורת, על מתן היתר לחברות חדשות כגון יס והוט להקמת ערוצי חדשות ועוד ועוד [...] כל החלטה כאמור של שר התקשורת על הקמת גופי תקשורת חדשים, על פיצול קיימים ועוד ועוד, יש לה השפעה כספית ישירה על 'החברים שלו' ועל 'ישראל היום'. שכן זאת יש לדעת, הקמת גופי תקשורת או פיצול שלהם וכיוצא בזה משפיעה באופן ישיר על חלוקת עוגת הפרסום בין כלי התקשורת השונים, ויש בה פוטנציאל ברור של הפחתה (או גידול) בעוגת הפרסום לכאן או לכאן.

"[...] לשון אחרת, להחלטות של שר התקשורת תהיה, בוודאות רבה, השפעה על ההכנסות הכספיות של 'החברים מ'ישראל היום''. מכאן עולה השאלה עליה מתבקשת התשובה – מדוע במסגרת הסדר הניגוד של שר האוצר מצא משרד המשפטים לנכון להורות לשר האוצר להימנע מקבלת החלטות הנוגעות לחברים של שר האוצר, ומדוע במסגרת הסדר הניגוד של שר התקשורת לא מצא משרד המשפטים לנכון לקבוע הוראות בנוגע להחלטות של שר התקשורת הנוגעות לחברים שלו?".

"ישראל היום", מודעה עצמית. פסח 2015

זו אינה הפעם הראשונה שעו"ד בן-מאיר פנה לאפיקים משפטיים על רקע היחסים בין "ישראל היום" לראש הממשלה נתניהו. בעבר הגיש לוועדת הבחירות המרכזית בקשה לראות ב"ישראל היום" כלי תעמולה העובר על החוק. אחרי שבקשתו נדחתה, עתר לבג"ץ, שדחה אף הוא את טענותיו. בהמשך פנה עו"ד בן-מאיר למבקר המדינה בבקשה שיחקור את "ישראל היום" בחשד להפרת חוק מימון מפלגות, ולפני שבועות אחדים פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיפתח בחקירה נגד החינמון בחשד לעבירה על חוק האפליה, בגין סקרי דעת הקהל שהוא עורך בקרב יהודים בלבד והצגתם כסקרים המשקפים את עמדות הציבור הישראלי כולו. גם פנייה זו נדחתה, אך עו"ד בן-מאיר הגיש ערר.