המכשיר עברית (צילום: עידו קינן, חדר 404, cc-by-sa)

שלושה סמלי תרבות גייסו ידיעות-טכנולוגיות (מקבוצת ידיעות-אחרונות), ניופאן וסטימצקי להשקת קורא הספרים האלקטרוניים שלהם, הראשון המציע תמיכה מלאה בעברית: המשורר והסופר חיים נחמן ביאליק, שבביתו, בית ביאליק, הושק הבוקר המכשיר; מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, שנתן השראה לבחירת המותג; והשפה העברית עצמה, כפי שמיד יתברר.

"אנחנו רוצים להגיד לציבור הישראלי שאנחנו רוצים לאחד בין ישן וחדש, בין הספרים ובין השפה העברית לבין עולם האי-בוק [ebook], ולכן אני גאה להציג את evrit, על משקל 'איבוק' ועל משקל 'עברית'", הכריז סמנכ"ל השיווק בניופאן, צביקה שיינפלד, על שמו של המכשיר ושמה של החנות המקוונת שבה יימכרו הספרים עבורו. יותר משהזכירה את עולם ה-e, הזכירה הדרך שבה שלף שיינפלד את המכשיר הדקיק מכיסו ("כל-כך הרבה ספרים במכשיר כזה דק", התפעל) את המניירות של מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס בהשקות מכשירים כמו האייפון והאייפד, מעולם ה-i.

"לא סתם קוראים לנו 'עם הספר', אנחנו באמת כאלה", אמר שיינפלד. לפי מספרים שהציג, אף שהודה כי הם מבוססים על הערכות בלבד, שוק הספרים הישראלי מגלגל מחזור של 2.5 מיליארד שקל בשנה, עם "קצב צמיחה יחסית חיובי בכל שנה, גם בהכנסות וגם בכותרים". גם ההערכות האחרות שהציג ציירו תמונה חיובית מבחינת המו"לים: 79% מהישראלים קוראים ספרים, הישראלי הממוצע קורא 13 ספרים בשנה, וקריאה היא הבילוי החורפי השני הפופולרי בישראל אחרי צפייה בטלוויזיה.

"40% מקוראי הספרים יודעים מהו אי-בוק", טען שיינפלד. "בקרב הקוראים הכבדים, 60%. עם הספר קורא הרבה ספרים, אוהב טכנולוגיה, עם שיעורי חדירת סלולר ואינטרנט מהגבוהים בעולם, והספר האלקטרוני לא הגיע אלינו? בארה"ב הצליחו כי קרו כמה דברים: זה היה תלוי במכשיר קורא הספרים, בתוכן, בטכנולוגיה, בהפצה ובשירות".

ומה באשר למחיר? עברית יעלה 1,400 שקל, כשבתקופת ההשקה יקבלו הקונים 400 שקל בזיכוי לרכישת ספרים בחנות המקוונת. סיסמת המכשיר, "כל ספר. בכל מקום", מדגישה את היתרון שבנשיאת ספר אלקטרוני בודד, ששוקל כ-200 גרם ומכיל כ-2,000 ספרים (ומספר גדול יותר למי שירחיב את הזיכרון באמצעות כרטיס זיכרון), על פני החלופה מנייר. אולם לא "כל ספר" יהיה זמין לבעלי המכשיר, אלא רק ספרים של ההוצאות שחתמו על הסכם עם ידיעות-טכנולוגיות, ולא כל הקטלוג של אותן הוצאות.

החנות המקוונת תושק עם כ-250 כותרים, והשאיפה היא להגיע ללמעלה מ-1,000 כותרים עד סוף 2010. מחיר הספרים יהיה בשיעור של 50%-60% מהמחיר הקטלוגי (לפני הנחות ומבצעים). הורדת ספר למכשיר, באמצעות חיבור אלחוטי Wi-Fi המוטמע בו, תימשך 60 שניות, מבטיחים בידיעות-טכנולוגיות.

מה באשר לתכנים של קבוצת ידיעות-אחרונות, העיתון והמגזינים השונים? אנשי הקבוצה התחמקו מתשובה לשאלה וענו שכרגע "מתמקדים בספרים". רשת סטימצקי, השותפה השלישית במיזם, מסרה כי הם מקווים להתחיל למכור ספרים אלקטרוניים כבר ביוני, בשבוע הספר, ומתכננים להעמיד בכמה מחנויות הרשת עמדות הטענה שאפשר יהיה להוריד מהן ספרים ישר למכשיר.

הספרים לעברית שיימכרו בחנות המקוונת יהיו בפורמט Epub, כשהם מותאמים להצגה מיטבית במכשיר ומוגנים בהגנת נז"ק (ניהול זכויות קניין, DRM) מפני העתקות והעברות. כלומר, ניתן יהיה לקרוא את הספרים הללו רק בעברית, ולא באף מכשיר אחר. "המטרה שלנו היא קודם כל להגן על התוכן מפני גניבות ופריצות כדי לשמור על זכויות היוצרים", אמרה מירב אתרוג-בר, האחראית על המיזם בידיעות-טכנולוגיות. עברית יאפשר גם לקרוא ספרים ממקורות אחרים, בפורמט Epub ואשר אינם מוגנים בנז"ק, אולם המכשיר תומך רק בשפות עברית ואנגלית.

לא רק אנשי השיווק והייצור, גם סופרים חיוו דעתם על המכשיר באירוע ההשקה, גם אם לא בבמה המרכזית. "חיכינו לזה הרבה זמן. זה יפתור את הבעיה של המו"לים ושל הסופרים, מה אכפת לי אם זה נייר או לא נייר", אמר הסופר יורם קניוק לאחר שהסתיימה הפרזנטציה לעיתונאים ואלו פנו לפשפש בקרביו של המכשיר.

קניוק התייחס לתמלוגים המוגדלים שלדבריו יגיעו לסופרים ממכירת עותקים דיגיטליים של ספריהם, אולם מדווח גם על התנסות חיובית כקורא עם הקורא האלקטרוני של אמזון, קינדל: "אני זקן, אז אני לפעמים רוצה להגדיל את האותיות, וזה הרבה יותר נוח מספר. זה גם נורא נוח להחזיק. אני מכיר עכשיו סופרים אמריקאים צעירים, כולם קוראים עם זה. ישבתי עכשיו עם סופרים אמריקאים, הם מחזיקים את הקינדל הזה ומראים לי את הספר החדש שלהם. זה מדהים.

"העניין הוא שאנשים פה שמרנים. אנשים אומרים לי, 'תראה, אנחנו אוהבים את הנייר'. יש לי חברים שאומרים, 'איך אתה לא מתבייש להשתמש בסלולרי?'. למה טלפון זה יותר בסדר וסלולרי לא? מה הסיפור הגדול? זה שטויות, כולנו נשתמש בטכנולוגיה".

סמנכ"ל השיווק בניופאן צביקה שיינפלד מציג את עברית (צילום: עידו קינן, חדר 404, cc-by-sa)

הכי קרוב לספר, לטוב ולרע

המכשיר שהושק הבוקר, מתוצרת qisda, הוא הראשון מתוך שורה של מכשירים תחת המותג "עברית", אמרה הדר גיל-רועי מידיעות-טכנולוגיות. לדבריה, כבר עכשיו בוחנים שם מכשירים עתידיים ומשודרגים לגיור, ובין השאר מתכננים לגייר מכשיר עם מסך צבעוני. ובכל זאת, האם עברית לא מביא לנו, בתג מחיר גבוה למדי, את הדור הבא בגרסת הדור הקודם, מכשיר עם מסך שחור-לבן, שאינו נוח לגלישה באינטרנט או האזנה למוזיקה וניחן במגבלות נוספות?

"אנחנו מתחילים כאן מהפכה", אמרה אתרוג-בר מידיעות-טכנולוגיות ל"עין השביעית". "הדבר הכי חשוב זה התוכן. ראינו את מקרה הבוחן של קינדל וסוני-רידר. קינדל הצליחה עם תוכן מאוד מאוד רחב, וזה מה שאנחנו עושים. המטרה שלנו היא להביא תכנים, להביא ספרים דיגיטליים. מבחינת המכשיר, אנחנו בתחילת הדרך".

אך גם אם הוא רק בתחילת הדרך, סבורה אתרוג-בר, המכשיר ניחן ביתרון חשוב. "הקורא ספרים הזה הוא הקורא הכי קרוב לספר. כל הטאבלטים והפירוטכניקות הם אחלה לכל מי שרוצה גאדג'טים, אבל מבחינת חוויית הקריאה, המכשיר הזה הוא בטכנולוגיית הדיו האלקטרוני ואפשר לקרוא בו ממש כמו ספר. הוא גם הרבה יותר קל מכל מכשיר אחר. בתחילתו של שינוי, צריך להביא את הדבר הכי קרוב למה שאתה מכיר.

"תיכף יגיע לפה גם אייל מגד, אתה יכול לדבר איתו, אתמול הוא ראה את הקורא בפעם הראשונה והוא פשוט היה נפעם. הוא אמר שזה כל-כך דומה למוצר שהוא מכיר, למה שהוא כותב, לפונטים ולכל מה שבספר האמיתי".

בבוקר שאחרי, הסופר אייל מגד, עברית בידו, כבר נפעם הרבה פחות. הוא מנסה לדפדף ומסתבך בין מסך המגע לכפתורים שעל המכשיר. "עוד לא התרגלתי לזה, אני עוד לא יודע בדיוק מה עושים. זה היה נראה לי ידידותי אתמול. היום... מה זה כל הדברים האלה? טוב", הוא פונה אל קניוק, שיושב לצדו ומדפדף גם הוא בעברית, "אנחנו דור שאין לו שום גישה לדברים האלה".

אלא שקניוק, כנזכר למעלה, אינו טכנופוב. "לא היינו רגילים לסלולרי. אני מהדור שלא היה רגיל לטלפון. היה לנו בבית טלפון, כשאבי היה מנהל המוזיאון הוא סידר לעצמו קו, ולא היה למי לטלפן, לא היה לאף אחד טלפונים. אז למה זה שונה? מה הבעיה?".

"אין בעיה", עונה מגד, "סך-הכל, אני לא חשבתי אי-פעם שאתרגל לקרוא עיתון באינטרנט, ועכשיו אני כבר לא רגיל לקרוא עיתון. הבן שלי מביא לפעמים עיתון הביתה, אז הוא אומר, 'תגיד לי, מה זה צריך להיות כל העמודים האלה, כל הנייר הענק הזה'. גם אני התרגלתי לזה כבר, אני יושב מול המחשב הקטן שלי וקורא עיתון".

הסופרים יורם קניוק (מימין) ואיל מגד, אוחזים במכשירי עברית (צילום: עידו קינן, חדר 404, cc-by-sa)

מגד מספר כי אחד מספריו ("האחרון") יוצא למכירה בעברית. קניוק חוזר על דבריו, שלפיהם מצב התמלוגים לסופרים ישתפר מאוד – משקל עד שקל וחצי לעותק ללמעלה מעשרה שקלים. בשלב הזה התפתחה שיחה בין הסופרים לאשת ידיעות-טכנולוגיות.

מגד: "למה שקל וחצי לעותק?".

קניוק: "תעשה חשבון".

מגד: "אני לא יודע".

קניוק: "הם צריכים לתת לצומת-ספרים את העותק ב-70%. 70% מאיקס, בסופו של דבר נשאר למו"ל 30%, ומזה מורידים נייר, דפוס".

מגד: "אני חשבתי שהורדת ספר פה תהיה הרבה יותר זולה, לא תהיה חצי אלא רבע. זה מה שמאכזב אותי. 40 שקל ספר – בכל זאת עושים שיקול אם להוריד או לא להוריד. 20 לא. אני חשבתי שזה יעלה 20 שקל".

אתרוג-בר: "זה המחירים נכון להיום".

מגד: "זה לא נראה לך מוגזם, 40 שקל?".

אתרוג-בר: "למה? זה 50%".

מגד: "50%, אבל יש מבצעים בחנויות שהם 50%".

אתרוג-בר: "המחיר שאנחנו מוכרים זה המחיר שהוא תמיד זול יותר ממחיר הנייר. כשיש מבצעים אז המחיר הופך להיות זול יותר. גם לנו יהיו מבצעים".

מגד: "תשמעי, את הספר החדש שלי אפשר לקנות באינטרנט ב-50% הנחה".

אתרוג-בר: "איפה?".

מגד: "ראיתי ב'סימנייה', אני יודע איפה... זה 44 שקל, אז למה שהוא יוריד את זה פה? אני הייתי בטוח שזה יהיה 20 שקל הורדה לספר".

אתרוג-בר: "אתה דווקא צריך להגיד שצריך שזה יעלה יקר קצת, כדי שאתה תרוויח. אייל!".

מגד: "לא לא לא לא, תראי, אבל לא, זה לא ככה, זה לא ככה. אני רוצה שכמה שיותר אנשים...".

אתרוג-בר: "...יקראו".

מגד: "כן".

אתרוג-בר: "זה לא תלוי רק במיזם, זה תלוי גם בהוצאות הספרים. באופן עקרוני, תמיד המחיר של הספר תמיד יהיה זול יותר. גם ספר חדש, שרק יוצא לשוק ואין עליו שום מבצע ושום הטבה, אצלנו ביום הוצאתו לשוק הוא יהיה יותר זול".

וצביקה גיור, הבעלים והמנכ"ל של ניופאן, אומר: "נכנסנו למיזם הזה משיקולים מסחריים, כמובן. אבל לא בכל פעם יוצא לחברה לעשות משהו שהוא מעבר לשיקולים העסקיים, ליצור משהו שיש בו תרומה לקהילה".