שרת התרבות מירי רגב נאלצה להגיש בשבוע שעבר כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדה אזרח, זאת לאחר שבית-המשפט דחה את בקשתה לסלק את תביעתו על הסף מחמת חסינותה הפרלמנטרית.

הסכסוך המשפטי בין השרה רגב לאזרח גילי גולן החל בשנה שעברה, אחרי שרגב פירסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט ביקורתי כלפי הנשיא לשעבר שמעון פרס. בתגובות לפוסט כינה גולן את רגב, בין היתר, "זונה עם פה ג'ורה!!". בתגובה הגישה נגדו רגב, באמצעות עו"ד יניב לנקרי, תביעת דיבה בדרישה לפיצוי בסך 330 אלף שקל. גולן, בתגובה, הגיש באמצעות עורכי-הדין אורון שורץ, יוגב נרקיס ודורית בלר–דה-בר תביעה שכנגד ודרש מרגב פיצוי בסכום זהה. לדבריו, השרה יצרה איום על חייו כשפירסמה בעמוד הפייסבוק שלה את כתובתו.

רגב טענה כי יש לסלק את תביעתו של גולן נגדה על הסף מפני חסינותה הפרלמנטרית, אולם שופטת בית-משפט השלום בחיפה נסרין עדוי דחתה את בקשתה. רגב עירערה על החלטה זו, אולם גם בית-המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשתה והחזיר את הדיון בחסינותה הפרלמנטרית לבית-משפט השלום.

"אין בפנינו צל צלו של ספק כי התביעה שכנגד באה לעולם מתוך מטרות פסולות שכן נולדה היא בחטא", טוענת השרה רגב בכתב ההגנה שלה. "'תביעת השתקה והפחדה' אם תרצו כלפי נבחרת ציבור בכדי להצר את צעדיה לנוכח תביעתה העיקרית, המבוססת, זו אשר פגעה אנושות במעמדה של הנתבעת. [...] ככל שבפנינו היתה נתבעת אשר אינה מאמינה בצדקת דרכה ובעוולות המיוחסות לתובע, ייתכן כי היא היתה כורעת אחר תביעת האיום שבפנינו".

לטענת רגב, העובדה שפירסמה בעמוד הפייסבוק שלה מכתב לגולן ובו כתובתו היתה "מגננה של הנתבעת שנאלצה להשיב למתקפת ערוצי התקשורת השונים, שעה שהתובע שכנגד, בהתנהגות המחפירה וחסרת תום הלב, אץ לו מאולפן לאולפן במטרה להרים על נס את הפרסום שביקש לעצמו [...] פרסום המכתב נבע כמענה המשך לציבור, נוכח פעולותיו המטרידות כמו עוולותיו של התובע שהובאו כמעט מעל כל במה תקשורתית".

עוד טוענת רגב כי הסירה את המכתב עם כתובתו של התובע מדף הפייסבוק שלה כמה דקות לאחר שנדרשה לעשות כן, כי לא ביקשה לפגוע בגולן וכי ממילא היה ניתן למצוא את כתובתו באתר 144 של בזק. "מטרתה של התביעה שכנגד היא האדרת שמו של התובע שכנגד ומתן ביטוי ופרסום על גבה של נבחרת הציבור. יש למנוע ולהדוף תופעות כגון אלה של תביעות סרק ולחייב בהוצאות לדוגמה", נכתב בכתב ההגנה.

"[...] הגם שהנתבעת טרודה רבות בעיסוקיה בכנסת ובממשלה, היא החליטה ליתן השקעה מרובה בהליך מכוח המשמעות האישית והציבורית של חומרת עוולות התובע שכנגד. [...] מצופה היה כי האדם הסביר יכיל את חומרת מעשיו, יתנצל עליהם בצורה כנה וחסרת תנאים, ישלם פיצוי כספי – ובכך היה בא לציון גואל. ואולם, התובע שכנגד בענייננו ביקש למנף את האירוע לצרכיו המובנים מתוך המשך פגיעה והצרת צעדיה של נבחרת ציבור בישראל. לכך, אסור שבית-המשפט הנכבד ייתן כל יד".

2291-09-14