אירועי היום מבעד להטיה הקיצונית בעד ונגד נתניהו
לראש הממשלה בנימין נתניהו יש פה, והוא אינו מהסס להשתמש בו. כך עולה משורה ארוכה של כותרות ראשיות שפורסמו בשבועות האחרונים בבטאון לשכת נתניהו המחולק מדי יום במאות אלפי עותקי חינם. שלשום העניק ראש הממשלה נתניהו ראיון בלעדי לכתב החביב עליו שלמה צזנה, ומשפט מתוך הראיון הפך אתמול לכותרת הראשית בעיתון. הבוקר ההצדקה לציטוט ראש הממשלה בכותרת הראשית קלושה יותר, שכן הציטוט שבכותרת ("רה"מ: אבו-מאזן הצטרף לשקרי חמאס ודאע"ש") שאוב מדברים שאמר נתניהו בהכרזה פומבית, בתום פגישה עם מזכ"ל האו"ם באן קי-מון.
בעיתונים האחרים, שאינם ממומנים ישירות מחשבון הבנק של מולטי-מיליארדר שהעניק את חסותו לראש הממשלה, בוחרים לדחוק את ההתבטאות של נתניהו בתום הפגישה עם מזכ"ל האו"ם הרחק מהכותרת הראשית, לטובת התמקדות במעשי הטרור הנמשכים.
"הטרור לא עוצר: הרוג וארבעה פצועים בגדה", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב"; "האלימות באזור חברון מתגברת: ישראלי שהותקף באבנים נדרס למוות, שני חיילים נדקרו ונפצעו קל", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ"; "נערכים לגל טרור ממושך", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות"; "יהודי נרצח וארבעה אזרחים וחיילים נפצעו בפיגועי דקירה ודריסה בחברון ובגוש עציון", נכתב בכותרת הראשית של "המודיע"; "תושב קריית-ארבע נרגם באבנים – יצא מרכבו ונדרס למוות", נכתב בכותרת הראשית של "הפלס"; "שני פיגועי דריסה באזור חברון: תושב קריית-ארבע נדרס למוות; קצין וחייל נפצעו מדקירה", נכתב בכותרת הראשית של "המבשר"; "גלגלים של טרור", נכתב בכותרת הראשית של "יתד נאמן".
"הארץ" ו"מעריב" אמנם מדווחים על דברי נתניהו בגנות מחמוד עבאס במקום בולט (ראשי העמודים 4 ו-6 בהתאמה), אך לא בכותרת הראשית. "ידיעות אחרונות" אינו מדווח כלל על דברי נתניהו בתום הפגישה עם מזכ"ל האו"ם.
במקום לצטט מדברי נתניהו לאחר פגישתו עם באן קי-מון, מתמקד העיתון שתוקף את נתניהו אישית כל אימת שנקרית הזדמנות בדרכו בנאום שנשא ראש הממשלה בפני הקונגרס הציוני ה-37. בשער "ידיעות אחרונות" מודפסים שני ציטוטים סותרים של נתניהו. לפי הכתוב בשער, לפני שבוע אמר נתניהו כי "ההתיישבות גדלה בתקופתי ב-40%", ואילו אתמול, בפני באי הקונגרס, אמר: "אני בניתי ביו"ש פחות מכולם". "לפני שבוע בונה, השבוע כבר לא", היא הכותרת לידיעה מאת עמיחי אתאלי ואיתמר אייכנר, המוקדשת לפער בין שתי ההתבטאויות הפומביות של נתניהו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני הקונגרס הציוני ה-37 בירושלים, 20.10.15 (צילום: יונתן זינדל)
ב"מעריב" וב"הארץ" מדווחים הכתבים על דברי נתניהו בפני הקונגרס בשולי ידיעות על טענותיו כלפי מחמוד עבאס. ב"ישראל היום" מדווחים שלמה צזנה ויורי ילון על דבריו בקונגרס תחת הכותרת "נתניהו: הטרור בגלל הבנייה בהתנחלויות? אני בונה באחריות".
אם אכן נכחו כתבי כל העיתונים בקונגרס הציוני ה-37 והאזינו לנאומו של נתניהו, הרי שהחמיצו אמירה נוספת שלו, שצפויה לעמוד היום במרכז הדיון בדבר יכולתו של ראש הממשלה לדבר בלי לעוות את המציאות – הטענה שאדולף היטלר כלל לא רצה להשמיד את יהודי אירופה, אלא ביקש רק לגרש אותם, וזאת עד לפגישה שלו בנובמבר 1941 עם חאג' אמין אל-חוסייני. לפי נתניהו, היה זה האחרון שייעץ לצורר הנאצי לשרוף את היהודים. היטלר קיבל את עצתו, והשאר היסטוריה (על-פי נתניהו).
אבל חבל להקדים את המאוחר. בינתיים משתעשעת מערכת החדשות של "ידיעות אחרונות" בתצלום של ראש הממשלה מנסה להביט מבעד למשקפת שעדשותיה חסומות.
הצילום (חיים הורנשטיין) של נתניהו מביט מבעד למשקפת סגורה, כפי שעיטר אתמול את הכותרת הראשית של ynet מבית "ידיעות אחרונות"
כדובדבן שמונח על עוגת קצפת (היום הוא יום-הולדתו של נתניהו), כך מעטר בעמוד של "ידיעות אחרונות" התצלום של נתניהו והמשקפת החסומה את הידיעה על הסתירה העצמית בדברי ראש הממשלה ביחס לבנייה בגדה המערבית. "שניות ארוכות של מבוכה", מגדיר זאת איתמר אייכנר, שמדווח כי בעת סיור ליד רצועת עזה ביקש נתניהו להשקיף על הרצועה מבעד למשקפת, אך לא ראה דבר. "ראש הממשלה הנמיך את המשקפת, ואז קירב אותה פעם נוספת לעיניו", מדווח אייכנר. "רק לאחר שגם בפעם השנייה נגלה לעיניו מראה שחור, הבין כי תועד בעודו משקיף מבעד למשקפת סגורה [...] נתניהו נראה נבוך, אולם התעשת במהרה, פתח את המשקפת והצמיד אותה לעיניו בפעם השלישית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו משקיף לעבר עזה, לאחר שהסיר את כיסוי העדשות מהמשקפת, 20.10.15 (צילום: חיים צח, לע"מ)
"שניות אחדות של מבוכה", מגדיר זאת מנגד שלמה צזנה ב"ישראל היום". מעל הידיעה מאת צזנה מתפרסמים שלושה תצלומים שמהם ניתן להבין כי האשמה אינה בנתניהו, אלא באשה שהעבירה לו את המשקפת כשעדשותיה סגורות. כותרת הדיווח ב"ישראל היום" מתמקדת בכלל בפוסט תגובה שהפיץ נתניהו בעקבות הסיקור הבולט שניתן לתקרית באתר ynet, תגובה שבוודאי תרמה לכך שתצלום המשקפת של נתניהו נעדר הבוקר מעמוד השער של "ידיעות אחרונות".
"רה"מ פירסם התייחסות לנושא בעמוד הפייסבוק שלו", מדווח צזנה. "'אני רוצה להרגיע את Ynet ו'ידיעות': יש לי קצת ניסיון עם משקפות', כתב. מתחת למשפט, הציג נתניהו תמונה שלו עם משקפת בימיו כלוחם".
בקיצור: שני הטבלואידים הנפוצים במדינת ישראל וראש הממשלה שלה מקדישים את מיטב משאביהם לעיסוק בשטויות.
לעולם לא אלימות
"המסר של רבין חזק מתמיד: לעולם לא אלימות", מצוטט שר החינוך של מדינת ישראל, נפתלי בנט, בכותרת ידיעה המתפרסמת הבוקר ב"ישראל היום". הציטוט לקוח מאיגרת שהעביר שר החינוך לבתי-הספר בישראל, לקראת ציון 20 שנה לרצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. מגוף הידיעה עולה ששר החינוך בנט הקדים למשפט המצוטט בכותרת את הדגש: "דווקא היום, בימים של חוסר סובלנות והסתה".
חוסר סובלנות והסתה אכן מאפיינים את התקופה הנוכחית, הן בקרב אנשי ציבור והן בקרב אנשי תקשורת, אך גם בקרב אזרחים מן השורה כמובן. הבוקר מדווח בעיתונים על הוראה שמסר למשטרת ישראל השופט שמאי בקר מבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו, לאתר אדם שבעט בראשה של אשה ערבייה. האשה, כך לפי הדיווחים, תקפה קודם לכן בידיה עובר אורח ברחוב, אך בעת שספגה בעיטה בראשה כבר השתלטו עליה תושבים וריתקו אותה לקרקע בהמתנה לכוחות המשטרה. "אם הלינץ' בתחנה המרכזית בבאר-שבע לא היה מתרחש, ספק אם המקרה של צעירה מחיפה שבעטו לה בראש כי חשדו שהיא מחבלת היה מעורר כל עניין ציבורי", כותב יורם ירקוני בפתח דיווחו על המקרה ב"ידיעות אחרונות".
אולם הלינץ' בבאר-שבע התרחש, וכעת מעניקה התקשורת, שקודם לכן עודדה בגלוי או בשתיקה את הריגתם של תוקפי יהודים, גם כשאלה אינם מסכנים עוד איש, תשומת לב מעט גדולה יותר למעשי אלימות שכאלה. עם זאת, עדיין יש מי שמצדיק הרג חפים מפשע.
אחרי שאתמול קרא עיתונאי "ידיעות אחרונות" נח קליגר להימנע מלהעמיד לדין את מבצעי הלינץ' באריתריאי הבטום זרהום (אף כי בעבר דרש להרשיע ולהעניש בחומרה את מבצעי הלינץ' ביהודי עדן נתן-זאדה), הבוקר מגיע תורו של "ישראל היום".
כמו "ידיעות אחרונות", גם "ישראל היום" מעמיד סימן שאלה מעל העמדתם לדין של מבצעי הלינץ' באדם חף מפשע שנחשד כמחבל, ומעניק בכך לגיטימציה לשתי התשובות. כמו ב"ידיעות אחרונות", גם ב"ישראל היום" נמצא מי שישיב לשאלה זו בשלילה – ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, מועמדו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד יו"ר רשות השידור ונציגו של נתניהו להתמודדות עם דו"ח מבקר המדינה, התורם לעיתון מכתיבתו מדי פעם.
יעקב בורובסקי, 2012 (צילום: מרים אלסטר)
כמו קליגר, גם בורובסקי נמנע מלציין את שמו של קורבן הלינץ' ומתייחס אליו פשוט כאל "אריתריאי". הטענה המרכזית של בורובסקי היא כי אם מדינת ישראל לא תעמוד לצד מבצעי הלינץ', אזרחים הנקלעים לאירועי טרור יהססו מלהרוג את התוקפים.
"יש לבדוק את התנהגות האזרחים, שנראית ברברית ומקוממת, ולבדוק זאת לא רק בכלים חקירתיים שגרתיים, אלא גם על רקע הנסיבות המיוחדות של אירוע שבו אזרחים חותרים למגע ומחסלים, לשיטתם ולפי אמונתם בזמן האירוע, מחבל באמצעים פרימיטיביים ובידיים חשופות", טוען בורובסקי. "האם מישהו היה מטיל ספק בפעולות האזרחים לו התנהגו באופן דומה, ואכן חיסלו מחבל זמן קצר לפני שהפעיל על גופו מתג חגורת נפץ?".
לדבריו, המבחן המרכזי שיש לבחון נוגע ל"יסוד הנפשי האמיתי של האזרחים שהשתתפו, לשיטתם, בסיכול הפיגוע", אשר חשבו ש"הם פועלים להמתתו ולחיסולו של מחבל". אם יועמדו לדין, טוען בורובסקי, "אנו צפויים לתהליך בעייתי ומדאיג של אזרחים הבורחים מחיכוך ומגע ומשאירים את המפגש עם המחבלים ל'כוחות המתאימים', שעלולים לאחר לזירה".
"התכלית הראויה" בימים של טרור רצחני, מוסיף הניצב בדימוס, היא "לשמר את רוחו של האזרח החותר למגע ומסכל פעולת טרור".
המורל הלאומי (ובקשה מהאזרחים)
העיתונים מדווחים הבוקר כי צה"ל צפוי לחקור מצד אחד את החיילים שנכחו סמוך לזירת הפיגוע בבאר-שבע, ובמקום לנסות להשתלט על המחבל נסו על נפשם, ומנגד תנסה המשטרה הצבאית לאתר חייל שהשתתף בלינץ' נגד זרהום, ובמקום להגן על חף מפשע נטול כל נשק שבכל מקרה אינו מסכן איש, בעט בראשו.
כוחות הביטחון ליד צומת גוש עציון, 20.10.15 (צילום: גרשון אלינסון)
במצב שכזה טוב שעומד לרשות צבא ההגנה לישראל מערך יחסי-הציבור הגדול במדינה. ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם הבוקר עוד תוצר יחצני מטעם הצבא, חסר כל ערך עיתונאי – ידיעת תצלום על חמישה חיילים וחיילות שהוצבו לשרת בקרבת התנחלויות שבהן הם מתגוררים. אדוה כהן מביאה ציטוטים מפי המשרתים, לצד תצלום שסיפקה לעיתון חטיבת הדוברות של הצבא.
ב"ישראל היום" בוחרים הבוקר להיטיב דווקא עם מחלקת הדוברות של משטרת ישראל, שהעבירה להם את סיפורה של משפחת כפיר הירושלמית, אשר שלושה מבניה משרתים במג"ב. אם לא די בכך כדי להעלות את המורל של הקוראים, מתגאה העיתון בדיווח "מיוחד" על יחידת יס"מ נגב, "שכוחותיה ניטרלו את המחבל בבאר-שבע". אחרי שהשוטרים מתארים את פעולותיהם בתחנה המרכזית של באר-שבע, פונה מפקד היחידה, רב-פקד דניאל אגם, באמצעות הכתבת יעל ברנובסקי בבקשה לציבור – להימנע מצילום זירות טרור. "אי-אפשר היה לראות בהתחלה כלום מרוב הבזקים מהמכשירים הסלולריים", הוא מסביר.
מונופול הגז
עמירם ברקת (צילום מסך)
שלשום סיפק עמירם ברקת ל"גלובס" כתבה על ההתאוששות המפליאה של קפריסין. אתמול הוקדשה הכותרת הראשית של העיתון הכלכלי לדיווח נוסף מאת ברקת, השוהה בקפריסין על חשבון ממשלתה. "קפריסין מעוניינת לפתח את מאגר הגז אפרודיטה ביחד עם לווייתן – אבל לא נחכה", צוטט בראש שער העיתון שר האנרגיה הקפריסאי, יורגוס לקופריטיס.
"הרצון העז שלנו הוא ששני השדות – לווייתן ואפרודיטה – יפותחו ביחד כי יש יתרון עצום לגודל", אומר לקופריטיס בראיון לברקת. "המרחק בין שני המאגרים הוא בסך-הכל 7 קילומטר, מה שמאפשר להסתמך בפיתוח על אותם ספקים ועל אותו מתכנן. אלה סינרגיות שיגדילו מאוד את התחרותיות של שני המאגרים. אין לנו כמובן שום Say בהחלטה הישראלית, אבל היינו מאוד רוצים ששני המאגרים יפותחו במקביל".
"השאלה היא האם תוכלו לחכות ללווייתן במקרה שפיתוחו יתעכב בכמה שנים", שואל ברקת.
"לא", משיב שר האנרגיה של קפריסין. "חלונות הזדמנות נפתחים ונסגרים כהרף עין בשוק הגז הטבעי [...] ואנחנו צריכים לתפוס את ההזדמנות. אעביר את המסר הזה לשטייניץ".
כמו הכתבה הקודמת, גם זו שפורסמה אתמול ומשרתת את האינטרסים של מונופול הגז מסתיימת בגילוי הנאות כי "הכותב היה אורח של ממשלת קפריסין".
הרצוג-ניסנקורן נגד יחימוביץ'-פרץ
ב"דה-מרקר" וב"כלכליסט" מתפרסמים ראיונות עם דני עטר, שנבחר אתמול ליו"ר קק"ל. לראיון ב"דה-מרקר" מקדים צבי זרחיה כמה שורות פרשנות על ה"מגה-דיל" שהביא לבחירת עטר.
לפי זרחיה, ההסתדרות בראשותו של אבי ניסנקורן פעלה לבחירת עטר, מועמדו של מחנה הרצוג במפלגת העבודה. בתמורה לכך, ולתמיכה של ניסנקורן וההסתדרות במאבק האפשרי של הרצוג מול שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ על הנהגת מפלגת העבודה, ניסנקורן יקבל מהרצוג ומאנשיו תמיכה במאבק שלו על תפקיד יו"ר ההסתדרות, תפקיד שגם עליו עשויים להתמודד יחימוביץ' או פרץ.
בשולי החדשות
שאול אמסטרדמסקי מדווח הבוקר ב"כלכליסט" כי צוות משותף של משרדי האוצר וראש הממשלה המליץ לפני הבחירות למזג שורה של משרדי ממשלה ולצמצם את מספרם לכדי 18 או 12 בלבד. מהלך שכזה, נטען בדו"ח שהכין הצוות, יחסוך עד 4.5 מיליארד שקל בשנה.
"יישום הדו"ח דורש למעשה רק החלטת ממשלה, ואימוצו אף נכלל בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכולנו", כותב אמסטרדמסקי, "אלא שבפועל, לא רק שהדו"ח לא יושם, אלא שראש הממשלה וראשי הקואליציה העדיפו להחמיר את המצב בשל צורכיהם הפוליטיים. מספר המשרדים עלה מ-27 בממשלה הקודמת ל-30 כיום".
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך דיווח אתמול ב"גלובס" כי שלוחת רשות השידור בתל-אביב תעבור עד ראשית שנת 2016 ממושבה הנוכחי ליד מתחם שרונה למבנה ברחוב קרמניצקי, שבו שוכנת כרגע מערכת האתר ynet. עוד דיווח אברבך על "הפרה" נוספת של תוכנית הרדיו של אסי עזר ודפנה לוסטיג ברדיו תל-אביב, בגין פרסום סמוי לחנויות הדיוטי-פרי.
עוד ב"גלובס", דיווח מתורגם מה"פייננשל טיימס" על מצב מערכת מגזין הסאטירה "שרלי הבדו", תשעה חודשים לאחר מתקפת הטרור. "המכירות טיפסו", נכתב בכותרת המשנה לכתבה, "אבל צוות העובדים עדיין מזועזע מהטראומה ומהאיומים הנמשכים ברצח".
חמי שלו, שכיהן כסגן עורך עיתונו של שלדון אדלסון "ישראל היום" בשנים 2007–2011, מפרסם הבוקר ב"הארץ" רשימת פרשנות בעקבות כנס ארגון IAC, שנהנה מתרומותיו של איל ההימורים. "ארגון כמו ה-IAC יוכל לשמש פלטפורמה שתאיים על איפא"ק ובעתיד אף תחליפו", כותב שלו. "אולי בשל כך נראה האולם בו נערך הכנס כהעתק מדויק של אולם המליאה של ועידות איפא"ק. לא מן הנמנע שאדלסון יעשה בעתיד שימוש כפול בארגון: תוך כדי תרומתו המשמעותית לליכודה של הקהילה הישראלית-אמריקאית ולמורל שלה, הוא יוכל להפעיל גם לובי רב חברים ועתיר משאבים, הסר למרותו של הגביר".
באתר "חרדים 10" מדווחים כי דוברות קבוצת לבייב מאיימת לתבוע את "ידיעות אחרונות" בעקבות ידיעה מוכחשת שפורסמה בעיתון הבוקר, ולפיה בנו של איש העסקים לב לבייב היה מעורב בתאונת דרכים קשה במוסקבה.