"בלי להזכיר שמות, כי מיד אחשד גם אני בכך שאני בעלת אינטרס כלכלי, בימים האחרונים קשה להצביע על עיתון אחד שהציג לציבור קוראיו את הדברים בצורה אחראית, שלוקחת בחשבון את כל ההשלכות", כך כתבה השבוע לילך סיגן, עורכת "הערב ,"מוסף בעיתון "גלובס", על הסיקור העיתונאי של פרשת קם-בלאו.

"העיתון בו פורסם התחקיר", המשיכה, "מציג את הדברים כאילו אינטרס הפרסום הוא מעל לכל. העיתונים האחרים, לעומתו, מוקיעים את העיתון בו פורסם התחקיר, למרות שאם הם היו עומדים בדילמה דומה – יש סיכוי טוב שהיו מפרסמים את החומר בעצמם. עיתון אחד משולהב ומשתולל במה שנראה כמו דפנסיביות מוגזמת, ואילו האחרים רק עסוקים בלהפנות אצבע מאשימה".

התיאור של סיגן מדויק למדי. אף שמדובר בפרשה בעלת חשיבות ציבורית, כל עיתון, כפי שסיגן מנסחת זאת, תופס "זווית חד-צדדית, שבמקרה או שלא גם משרתת את האינטרס שיש לו כגוף שרוצה להתקיים מבחינה כלכלית". הסיקור ב"הארץ" אכן הגנתי מאוד, ואילו הסיקור ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"ישראל היום" תוקפני ביותר. ומה עם "גלובס"?

(צילום: pikimota, רישיון cc-by-nc-sa)

(צילום: pikimota, רישיון cc-by-nc-sa)

נראה שגם בעיתון שבו סיגן עורכת מקבל הסיקור זווית "שבמקרה או שלא במקרה גם משרתת את האינטרס שיש לו כגוף שרוצה להתקיים מבחינה כלכלית". מתי גולן פירסם השבוע טור ב"גלובס" שבו תקף בחריפות את התנהלות "הארץ" בפרשה. באופן חריג, תמצית הטור הופיעה על שער "גלובס". ועוד על שער "גלובס" השבוע, הפניה בולטת לידיעה שהופיעה תחת הכותרת "תעלומת תחקיר 'דה-מרקר' נגד הרמטכ"ל". בפתח הידיעה, מאת חן מענית, צוין כי "ב-23 באוקטובר 2009, זמן קצר לאחר שנחתם, לפי הפרסומים, ההסכם בין העיתונאי אורי בלאו לבין השב"כ, שבו התחייב בלאו להעביר את המסמכים שקיבל מענת קם, כתב בלאו כתבה שפורסמה במוסף 'דה-מרקר' של עיתון 'הארץ'".

כתבה זו, כך מדווח ב"גלובס", עסקה בקשרים העסקיים של הרמטכ"ל גבי אשכנזי בשנה שהיה אזרח פרטי. מנוסח הידיעה ב"גלובס" לא עולה כי המידע שפירסם בלאו היה בלתי מדויק, אך משתמע ממנה כי יש אפשרות שבלאו ביסס את כתבתו על מסמכים שאמור היה להחזיר לשב"כ.

אמנם בעיתון התפרסמו גם טקסטים מאזנים, אך הם זכו להבלטה פחותה מאשר הידיעות והפרשנויות שתקפו את "הארץ", העיתון שמוספו הכלכלי הוא מתחרה ישיר של "גלובס". עובד ב"גלובס" סיפר ל"עין השביעית" כי בשל הסיקור המוטה, "עיתונאים מסתובבים פה עם הראש למטה".

שלשום זכתה ידיעה קצרה מאת יובל יועז להפניה בולטת נוספת משער "גלובס" תחת הכותרת "'הארץ' הטעה?", ואילו אתמול התפרסמה באתר "גלובס" ידיעה בלתי חתומה ("שירות 'גלובס'") תחת הכותרת "מאות ביטולים ל'הארץ–דה-מרקר' בעקבות פרשת ענת קם". במהדורה המודפסת הופיעה ידיעה זו במוסף הערב של העיתון, המוסף שעורכת, כאמור, סיגן. תגובת "הארץ" שהובאה בידיעה כללה את הטענה כי "כל ניסיון של מתחרה להשתמש בדיון הציבורי ככלי לניגוח מסחרי הוא בעייתי מיסודו", טענה דומה להפליא לזו שהביעה סיגן רק לפני ימים אחדים.

מ"גלובס" נמסר בתגובה: "סיקור הפרשה ב'גלובס' הוא ענייני ואינו נובע משיקולים כלכליים או זרים. לראיה, כמה כתבות ומאמרים בעניין, שפורסמו השבוע, נטו באופן מובהק לטובת 'הארץ'. ביניהם, טור של ליאת רון ('מרגלת היא לא') מיום 12.4.10, שפורסם באתר 'גלובס', וכן כתבה של יובל יועז, חן מענית ועמי ברנד, שפורסמה ב'גלובס הערב' ('השב"כ קם על העיתונות החוקרת') בגליון 12-13.4.10. אם התפיסה הזאת משקפת את התפיסה ב'הארץ–דה-מרקר', על זה נאמר הפוסל במומו פוסל, גם לאופן סיקור 'גלובס' ב'דה-מרקר', וגם לאופן סיקור בעלי מניותיו".