5 ביולי. איומים על עיתונאים. האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל פנה אל המפקח הכללי של המשטרה, רב-ניצב יהודה וילק, בבקשה להעניק עדיפות לחקירות בגילויי אלימות נגד עיתונאים. הפנייה באה על רקע פרסומים על איומים מצד המפיק דוד אלהרר נגד עיתונאית "הארץ" אורית שוחט.
7 ביולי. פסק הלכה והתנצלות. הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו הוציא פסק הלכה, הקובע כי עיתון המפד"ל "הצופה" חייב לפרסם שורה של התנצלויות, על הדברים שכתב עורך העיתון, גונן גינת. העורך כתב במאמר שחולל סערה, כי מחצית מן העוסקות בזנות הן חניכות רשת בית-יעקב של רשת החינוך החרדית.
14 ביולי. פיטורים. בית-הדין האזורי לעבודה הוציא צו מניעה על פיטוריו של משה לוינסון, הסמנכ"ל לענייני טלוויזיה ברשות-השנייה. לוינסון פוטר על-ידי מנכ"ל הרשות, נחמן שי, לאחר שיחסיהם המקצועיים התערערו. שי מאשים את לוינסון ב"הפרה מתמשכת של כללי מינהל.
15 ביולי. תעמולה ברדיו האזורי. ועדת החוקה של הכנסת אישרה הצעת חוק, שלפיה יוכלו המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות לשדר תעמולה בתשלום בתחנות הרדיו האזוריות.
20 ביולי. להרחיק מו"ל שהורשע. חבר הכנסת צבי ויינברג ("ישראל בעלייה") הגיש הצעת חוק הקובעת כי מוציא לאור או בעל שליטה בעיתון, אשר הורשע בפלילים, לא יוכל להמשיך בתפקידו. ימים אחדים קודם לכן תקף ויינברג את מו"ל "מעריב" עופר נמרודי מעל דוכן הכנסת ומתח ביקורת על שתיקתם של העיתונאים ב"מעריב", שאותה הגדיר "שתיקת הכבשים".
20 ביולי. "דין ודברים" חזרה לאוויר. תוכנית הרדיו של המשפטן משה נגבי שבה ושודרה (לאחר הפסקה בעת משחקי המונדיאל), על-פי הוראת בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים, שהוציא צו זמני האוסר על הנהלת רשות-השידור לבצע שינויים אישיים בתוכנית. שופט בית-הדין לעבודה מתח ביקורת על החלטת מנהל הרדיו שביקש להפסיק את שידור התוכנית, והביע חשש כי מדובר בצעדים שנעשו שלא בתום לב.
21 ביולי. שירים עבריים. ועדת החינוך של הכנסת אישרה הצעת חוק, שלפיה יחויבו קול-ישראל וגלי-צה"ל לשדר שירים עבריים בהיקף של מחצית מכלל השירים המושמעים בתחנות אלה. יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת יונה יהב, הסביר כי יש צורך בחוק כזה להגנה על התרבות הישראלית מפני השפעות זרות ואמריקניזציה מוחלטת. החוק, אשר יועבר עתה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, אינו חל על תחנות הרדיו האזוריות, משום שנציגיהן טענו כי כלל כזה לא נכלל במכרזים שעל-פיהם קיבלו את זכיונות השידור שלהן.
21 ביולי. עוד ערוצים. שישה ערוצי טלוויזיה ייעודיים חדשים יופעלו בכבלים בישראל, כך החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת. מדובר בשני ערוצי חדשות, ערוץ בערבית, ערוץ לעולים חדשים, ערוץ למסורת ומורשת, וכן ערוץ למוסיקה ים-תיכונית. כל הערוצים יממנו את עצמם בפרסומות. שרת התקשורת לימור ליבנת אמרה כי מדובר בהחלטה חשובה מאוד, "משום שיש בחברה הישראלית רצון וצורך של ציבורים שונים לקבל שידורים ייעודיים". ואילו חבר הכנסת אברהם פורז אמר כי "זהו יום שחור לתקשורת החופשית, ומכה לערוץ השני ולעיתונות הכתובה". על-פי התוכנית, יחלו הערוצים הייעודיים החדשים לפעול בעוד כשנה.
22 ביולי. שידורי הלוויין - בשנה הבאה. ועדת הכספים של הכנסת אישרה את תקנות משרד התקשורת המסדירות שידורי לוויין. התקנות קובעות, בין היתר, כי זכייני הכבלים והמפלגות לא יוכלו לקבל רשיון, וכי "השותפים בקבוצות הזכייניות של ערוץ 2, שאינם שותפים בכבלים ובעיתונות, יוכלו להחזיק בנתח שלא יעלה על 45% בקבוצה שתבקש להפעיל שידורי לוויין".
27 ביולי. נמרודי לבג"ץ. "מעריב" ובעליו עופר נמרודי עתרו לבג"ץ, בבקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה להורות על הגשת כתבי-אישום בפרשת האזנות הסתר נגד המוציא לאור של "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס, ונגד הממונה על המשק והביטחון בעיתון, חיים רוזנברג. לעתירה מצורפים תצהירים של קציני משטרה בדימוס, ניצב אבי כהן וסגן-ניצב ציון ששון, המביעים את תדהמתם מכך שהוחלט לא להגיש כתבי-אישום נגד אנשי "ידיעות אחרונות", בניגוד להמלצת המשטרה. העותרים טוענים כי אין בסיס לטענה כאילו אין ראיות מספקות כדי להגיש כתב-אישום, וקובעים כי היה מקום להסתמך על עדותו של החוקר הפרטי זאב לאופר, למרות שזה קיבל תשלום מ"מעריב" תמורת הסכמתו להעיד.
27 ביולי. אנשי ערוץ-7 - לדין. המשטרה ממליצה להעמיד לדין כשלושים מאנשי תחנת הרדיו הפיראטית ערוץ-7 - דיווח "ידיעות אחרונות". ההמלצה, שתועבר לפרקליטות, נוגעת לחשדות בדבר הפעלה בלתי-חוקית של תחנת רדיו (ראה כאן).
27 ביולי. בלי "פופוליטיקה". מנכ"ל רשות-השידור, אורי פורת, הודיע רשמית על החלטתו להוריד מן המסך את תוכנית הדיונים והאקטואליה "פופוליטיקה". לדברי פורת, תפיק הרשות תוכנית פוליטית אחרת, "לא בסגנון של שוק בהמות". פורת מסר על החלטתו לחברי מליאת רשות-השידור וטען כי התוכנית היתה "בושה וחרפה שאין לה אח ורע בשום תחנת טלוויזיה בעולם".
28 ביולי. ארכה ל"במחנה". עיתון צה"ל "במחנה", המופיע אחת לשבועיים, קיבל ארכה שתאפשר לו להמשיך ולפעול עוד חצי שנה לפחות. במשך תקופה זו יהיה על העיתון הוותיק לגבש תוכנית שתאפשר לו להוסיף ולראות אור, אולי בשיתוף פעולה עם אחד העיתונים הגדולים בישראל.
29 ביולי. שירותי זנות. הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק המטילה מגבלות קשות על פרסום מודעות לשירותי מין. על-פי החוק, מותר לפרסם מודעות כאלו אך ורק על גבי עמוד נפרד, אשר יימסר לקונה על-פי בקשתו בלבד, והעמוד ישא את הכותרת המבהירה כי מדובר ב"שירותי זנות". בחוק נקבע כי מי שמפרסם שירותי מין שלא בהתאם למגבלות החדשות צפוי לשישה חודשי מאסר, ואילו מי שיפרסם שירותי מין הנוגעים לקטין -- עונשו חמש שנות מאסר. כן נקבעו עונשים למי שמפרסם פרסומי תועבה גם ברשתות מחשבים.
30 ביולי. דיבת "כלל". בית-המשפט המחוזי בירושלים קבע כי רשות-השידור הוציאה לשון הרע על תאגיד כלל, בכתבה ששודרה לפני כארבע שנים בתוכנית "יומן השבוע" בטלוויזיה (כתבה על הפרשה פורסמה במדור "לשון הרע" בגיליון מס' 2 של "העין השביעית", מרץ 96'). השופט קבע כי אנשי רשות-השידור לא הצליחו להוכיח כי שידור הכתבה של גדי סוקניק על עבירות שנעשו כביכול ב"כלל אינווסטמנט" נעשה בתום לב, וכי ננקטו כל האמצעים הסבירים כדי להוכיח שמדובר בפרסום שהוא אמת. השופט הציע כי רשות-השידור תעביר סכום למטרות בריאות, קידום החינוך, מדע או ביטחון, כתחליף לתשלום עשרה מיליון ש"ח שתבע "כלל".
אוגוסט 1998
2 באוגוסט. צוות הטלוויזיה הותקף. כתב הערוץ הראשון כרמל לוצאטי ואנשי צוות הטלוויזיה שנלוו אליו הותקפו ברחבת הכותל, בעת שידור לתשעה באב. ההתקפה החלה בעת שהכתב עמד לראיין את חברת מועצת עיריית ירושלים ענת הופמן, הפעילה בקבוצת הנשים המבקשת להתפלל בכותל. הכתב נאלץ להפסיק את השידור ובעת שהותקף גם נלקח ממנו מכשיר הטלפון הסלולרי שהיה ברשותו. לוצטי הגיש תלונה במשטרה. במשטרה מעריכים כי תוקפי הכתב נמנים עם הימין הקיצוני.
3 באוגוסט. בדרך למיסוד הפיראטים. הממשלה אישרה הקמת ועדת שרים אשר תגבש הצעות לשנויי חקיקה לצורך הענקת זכיונות לשידורי רדיו אזוריים וארציים. הוועדה תבחן, בין היתר, אפשרות להקים תחנות רדיו ארציות ייעודיות כדי לתת ביטוי "למגוון התרבותי של החברה הישראלית ולהשקפות השונות הרווחות בציבור".
4 באוגוסט. אישור בזק. ועדת המינויים העליונה של משרד החוץ אישרה את מינויו של שי בזק לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל במיאמי. בזק, ששמו שורבב בין היתר ל"פרשת סטרשנוב", היה במשך השנתיים האחרונות יועץ התקשורת ודוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. את מקומו של בזק כיועץ התקשורת ממלא העיתונאי אביב בושינסקי, אשר שימש קודם לכן ככתב המדיני של גלי-צה"ל.
9 באוגוסט. שלום גדי. השדרן גדי סוקניק, העורך הפוליטי של חדשות ערוץ 2, יחליף את רפי רשף כמגיש הקבוע של תוכנית האקטואליה היומית בערוץ 2 בחמש אחר-הצהריים.
11 באוגוסט. מכרזים ב"מבט". על-פי הוראת מנכ"ל רשות השידור, אורי פורת, פורסם מכרז לתפקיד רכז הכתבים של חדשות הערוץ הראשון ועורך מהדורת "מבט". בעשר השנים האחרונות לא נערך מכרז כזה, ורכזת הכתבים ועורכי מבט מונו על-ידי מנהל חטיבת החדשות.
13 באוגוסט. ייבחן שכר יבין. השכר הגבוה שאמור לקבל חיים יבין עם שובו להגשת מהדורת "מבט" בערוץ הראשון בטלוויזיה ייבחן מחדש, כך סוכם בפגישה בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הממונה על השכר באוצר, יוסי קוצ'יק ומנכ"ל רשות השידור, אורי פורת. על-פי העיתון "הארץ", עשוי שכרו של יבין להגיע לכ-110,000 אלף בחודש. הדיון נערך בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש בעניין זה חבר הכנסת אברהם פורז ופניה לבית הדין לעבודה שהגישו ועד עובדי הטלוויזיה והאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. בשני המקרים נדרשים השופטים למנוע את העסקת יבין בשכר שבו מדובר.
16 באוגוסט. גאולה אבן לערב חדש. שדרנית הטלוויזיה, גאולה אבן, שהודחה מהגשת "מבט" בערוץ הראשון בידי מנכ"ל רשות השידור, אורי פורת – תגיש את מגזין האקטואליה היומי "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית. אבן תושאל על-ידי רשות השידור לטלוויזיה החינוכית לצורך זה. "זו משבצת יוקרתית שאני שמחה להצטרף אליה" אמרה אבן.
18 באוגוסט. הזכיינים עותרים. שלוש זכייניות ערוץ 2, "טלעד", "קשת" ו"רשת", עתרו לבג"ץ בתביעה למנוע את ביצוע החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת להקים ששה ערוצי כבלים ייעודיים חדשים. העותרים טוענים כי אין הצדקה להקים ערוצי תקשורת חדשים, אשר יתבססו על פרסומות, תוך הריסת ערוץ קיים הזוכה להצלחה. בעתירה כלולה גם השגה על ההחלטה לאפשר שידורי לוויין ולפתוח ערוץ מסחרי נוסף. העותרים תובעים שוועדת הכלכלה של הכנסת תשוב ותבדוק את ההחלטות בעניין זה.
19 באוגוסט. המדינה מערערת. פרקליטות המדינה ערערה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על קולת עונשיהם של 19 נאשמים בהפעלת תחנות רדיו פיראטיות באזור רמלה בשנים 1995-1996. הנאשמים נידונו – ללא הרשאה – לעבודות שירות למען הציבור, למאסר על תנאי וחלקם לקנס כספי. פרקליטות המדינה טוענת, בין השאר, שהעונשים הקלים שהטיל השופט על הנאשמים עלולים לעודד אנשים אחרים לבצע עבירות דומות. חלק מן התחנות שיבשו את תדרי הקשר של מגדל הפיקוח בנמל התעופה בן-גוריון.
הסקירה הכרונולוגית של אירועי תקשורת מרכזיים בישראל מתבססת בעיקר על דיווחי העיתונות
גיליון 16, ספטמבר 1998