1 בנובמבר. הזיכיון הוארך. זכיונות "טלעד", "קשת" ו"רשת" להפעלת השידורים בערוץ השני בטלוויזיה הוארכו עד שנת 2003, כך החליטה מועצת הערוץ השני.
5 בנובמבר. יו"ר חדש לרשות-השידור. הממשלה אישרה את מינויו של פעיל הליכוד גיל סמסונוב לתפקיד יושב-ראש רשות-השידור. עם מינויו, הבטיח סמסונוב לפעול להנהגת רפורמה מרחיקת לכת ברשות-השידור. סמסונוב, בן 41, היה בעבר דובר הליכוד. המינוי אושר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה בדק ומצא כי אין סתירה בין כהונתו כיושב-ראש רשות-השידור לבין עיסוקו כפרסומאי.
8 בנובמבר. הפיצוי - מאה ש"ח. העיתון "ידיעות אחרונות" והכתבים מרדכי גילת ודני שדה חויבו לשלם מאה ש"ח פיצוי לקצין המשטרה בדימוס יוסף קראוס. ההחלטה על כך התקבלה על-ידי שופט בית-המשפט המחוזי בנצרת, בסיום דיון משפטי שהחל בשנת 86' בתביעת לשון הרע, שבמסגרתה תבע קראוס מיליון ש"ח מן העיתון ומן הכתבים. הדיון בתביעה הגיע עד לבית-המשפט העליון, אשר קבע כי אף שתיק החקירה נגד קראוס נסגר, הרי הפרסום בעיתון בשעתו היה בבחינת "אמת דיברתי". רק לגבי סעיף אחד, שבו נקבע כי היתה פגיעה שאותה הגדיר השופט כ"בטלה בשישים", חויבו העיתון והכתבים בתשלום הפיצוי בסך מאה ש"ח.
9 בנובמבר. עונש לתוקף צוות טלוויזיה. עונש מאסר על תנאי וקנס של 5,000 ש"ח נגזרו על איב טיבי, תושב קריית-ארבע, אשר הורשע בתקיפת אנשי צוות טלוויזיה מקנדה, שהגיע לקריית-ארבע כדי להכין דיווח אחרי רצח מרדכי ושלום לפיד ז"ל.
9 בנובמבר. פרס למשה נגבי. פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים יוענק השנה לפרשן המשפטי של "מעריב" וקול-ישראל משה נגבי. ועדת הפרס החליטה להעניק לנגבי את הפרס "על פעילותו המצוינת בתחום קידום שלטון החוק, הדמוקרטיה וזכויות האדם".
16 בנובמבר. היו"ר החדש מכחיש ומתנצל. היושב-ראש החדש של רשות-השידור, גיל סמסונוב, הכחיש בפני חברי מליאת רשות-השידור חלק מן הדברים שיוחסו לו בכתבה ובראיון שפורסמו בעיתון "ידיעות אחרונות". הוא הכחיש כי אמר שיש בידיו "רשימה שחורה" של עובדים ברשות-השידור, והתנצל בפני עובדי הרשות "אם מישהו מהם נפגע בגלל הערה שלי". הוא טען כי דברים רבים שיוחסו לו בכתבה לא נאמרו כלל על-ידו והוסיף: "אני מזועזע מן הדברים שיוחסו לי. אלה דברים חמורים מאוד, שמי שאומר אותם צריך להתפטר". קודם לכן, בראיון עם רזי ברקאי בגלי-צה"ל, אמר סמסונוב ברמז ברור למנהל מחלקת החדשות בטלוויזיה, רפיק חלבי, כי יש דרוזים שמשתפים פעולה עם הפלסטינים, בין היתר על רקע קשריו ההדוקים עם ד"ר אחמד טיבי, יועצו של ערפאת.
24 בנובמבר. כתבי-אישום נגד ערוץ-7. כתבי-אישום נגד תחנת הרדיו הפיראטית ערוץ-7 וכמה ממנהליה הוגשו לבית-משפט השלום בירושלים. סעיפי האישום כוללים, בין היתר, קיום שידורים ותחנות שידור ללא זיכיון, קיום תחנת טלגרף אלחוטית ללא רשיון ושימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להקצאת התדרים החוקיים. מנכ"ל ערוץ-7, יעקב כץ, מואשם גם בהגשת תצהיר כוזב לבג"ץ, בשבועת שקר ובעדות שקר.
25 בנובמבר. הצעת החוק נדחתה. מליאת הכנסת דחתה הצעת חוק שעל-פיה יהיה עיתון חייב על-פי חוק לפרסם את תגובתו של אדם ששמו הוכפש בעיתון. ההצעה הוגשה על-ידי חבר-הכנסת צבי ויינברג מ"ישראל בעלייה". חברת-הכנסת יעל דיין, שהתנגדה בתוקף להצעת החוק, הזהירה כי מדובר בה בפגיעה בחופש העיתונות.
26 בנובמבר. התיק נסגר. פרקליטות המדינה הודיעה על החלטתה לסגור את תיק החקירה נגד מו"ל "מעריב", עופר נמרודי ונגד עורך-הדין דן אבי-יצחק, בחשד כאילו רקמו קנוניה למינוי אבי-יצחק ליועץ משפטי לממשלה. החקירה החלה בעקבות תלונה שהגיש כתב "מעריב" לשעבר ארז רותם. על-פי החלטת המשנה לפרקליטת המדינה, יהושע רזניק, נסגר התיק "מחוסר אשמה".
29 בנובמבר. שידורי הלוויין ניצחו בבג"ץ. בג"ץ דחה את עתירתן של מפעילות הטלוויזיה בכבלים ברחבי הארץ נגד תוכנית משרד התקשורת לפתוח בשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. השופטים קיבלו את טענת המדינה, כי הזכיונות הבלעדיים שניתנו למפעילי הכבלים באזורי הארץ השונים אינם סותרים התרת שידורי טלוויזיה באמצעים אחרים, דוגמת שידורי לוויין. השופטים קבעו, עם זאת, כי יש מקום לדיון על הפיצוי שיקבלו חברות הכבלים על הנזק הכלכלי שייגרם להן מהפעלת שידורים באמצעות לוויין.
29 בנובמבר. הקלה בעונש לרות בן-ארי. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל חלק ניכר מערעורה של רכזת הכתבים לשעבר בעיתון "ידיעות אחרונות", רות בן-ארי, על הרשעתה ועל העונש שהוטל עליה בבית-משפט השלום. בין היתר, זוכתה מעבירה של האזנה לקלטת שהושגה בהאזנת סתר לשיחות פלאפון, שכן בתקופה שבה בוצעו העבירות היה ערפול חוקי באשר לחוקיותן של האזנות לטלפונים סלולריים. השופטים הקלו בעונשה של בן-ארי, ביטלו את עונש עבודות השירות שהוטל עליה והקטינו את עונש המאסר על-תנאי.
דצמבר 1998
1 בדצמבר. השעיה - בשל חשד להדלפה. סמנכ"ל משרד החוץ לענייני אירופה, קולט אביטל, הושעתה מעבודתה למשך 14 יום, בעקבות חשד שהדליפה מסמך מסווג של משרד החוץ לכתב "הארץ".
1 בדצמבר. אורי דן נגד הסתה. העיתונאי אורי דן, ממקורביו של שר החוץ אריאל שרון, מונה לתפקיד נציגה הבכיר של ישראל בוועדה המשולשת האמריקאית-ישראלית-פלסטינית נגד הסתה. הוועדה הוקמה על-פי ההסכמים שנחתמו באחוזת וואי בחודש אוקטובר, כדי לפקח על פרסומים ברשות-הפלסטינית ובישראל שיש בהם משום הסתה.
1 בדצמבר. נדחה ערעור פורת. בית-הדין הארצי לעבודה דחה את הערר שהגיש מנכ"ל רשות-השידור, אורי פורת, על צו-מניעה זמני שהוציא בית-הדין הארצי לעבודה. צו-המניעה מונע כניסתה לתוקף של הוראה שפרסם פורת, האוסרת על עובדי רשות-השידור להתראיין באמצעי התקשורת ללא אישור מראש, גם בנושאים שאינם קשורים בעבודתם.
2 בדצמבר. נתונים סותרים. נתונים סותרים על היקף החשיפה של הציבור הישראלי לעיתונות היומית: בעוד שלפי סקר שנערך מטעם "האיגוד הישראלי לפרסום" (על-פי נתוני טי.ג'י.אי של"טלסקר"), כשבעים אחוזים מן הציבור הישראלי נחשפים לעיתונים מדי יום, הרי שנתוני סקר איגוד המפרסמים (באמצעות "גאלופ") מעלים כי 56.9 אחוזים בלבד קוראים בכל יום עיתון אחד או יותר. על-פי נתוני הסקר השני, 58.5 אחוזים קוראים את "ידיעות אחרונות" בימי חול, 29.5 אחוזים את "מעריב", 8.5 אחוזים את "הארץ" ואילו את "גלובס" קוראים 4.2 אחוזים. בין תחנות הרדיו מובילה גלי-צה"ל עם 21 אחוזי חשיפה, ואחריה רשת ב' (20.9 אחוזים) וגלגל"צ (20.7 אחוזים). יחד עם זאת, מתברר כי רשת ב' של קול-ישראל מובילה באחוזי האזנה במשך מרבית שעות היום.
3 בדצמבר. נפטר הצנזור הצבאי לשעבר בר-און. תת-אלוף (מיל') אבנר (ולטר) בר-און, מי שהיה הצנזור הצבאי הראשי במשך שנים ארוכות, נפטר בגיל תשעים. בר-און היה מעורב מאז שנות החמישים בפסילתם לפרסום של אירועים מרכזיים בתולדות המדינה, בין היתר "העסק הביש" במצרים שהוביל לפרשת לבון.
6 בדצמבר. רשיונות ללוויין. שלוש קבוצות הגישו בקשה לקבלת רשיון להפעלת שידורי טלוויזיה ישירים (די.בי.אס) באמצעות לוויין. על-פי החלטת שרת התקשורת, אין מדובר במכרז, אלא רק בהענקת רשיונות למי שיעמדו בתנאים שנקבעו. שידורי הלוויין הרב-ערוציים אמורים להתחיל בשנת 1999.
7 בדצמבר. נדחתה הצעת חוק. ועדת החוקה, חוק ומשפט דחתה ברוב קולות שתי הצעות חוק, שנועדו להגביל את פרסום שמו של חשוד בעבירה פלילית. הצעה אחת קבעה כי ייאסר פרסום של חשוד עד להארכת מעצרו בפני שופט, והשנייה הציעה לאסור את פרסום השם עד למתן פסק-דין במשפטו.
9 בדצמבר. חלבי ביטל תביעה נגד סמסונוב. רפיק חלבי, מנהל חטיבת החדשות בערוץ הראשון בטלוויזיה, ביטל את תביעת לשון הרע שהגיש ימים ספורים קודם לכן נגד יושב ראש רשות-השידור גיל סמסונוב. חלבי תבע פיצוי בסך מאה אלף ש"ח על הפגיעה בשמו הטוב בדברים שאמר סמסונוב בראיונות ב"ידיעות אחרונות" ובשידור בגלי-צה"ל (ראו לעיל). סמסונוב, מצדו, הודיע שלא יגיש תביעה נגדית נגד חלבי, כפי שאיים לעשות.
10 בדצמבר. החשד: האזנת סתר למשטרה. הכתב לענייני פלילים של גלי-צה"ל, יריב בן-יהודה, נחקר על-ידי המשטרה בחשד שהאזין באופן בלתי חוקי לשיחות של קציני משטרה. על-פי החשד, השיג בן-יהודה את הצופן הסודי, אשר אִפשר לו להצטרף כמאזין לשיחת ועידה המתקיימת מדי בוקר בין מפקד מחוז תל-אביב לבין מפקדי המרחבים שבמחוז.
15 בדצמבר. בכמה ערוצים במקביל. מועצת הערוץ השני ביטלה את האיסור שהטילה בעבר על הופעת מנחים בערוץ השני גם בתוכניות בערוצי טלוויזיה אחרים. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש דן מרגלית, הדורש לאפשר לו להמשיך להגיש את "ערב חדש" במקביל להנחיית התוכנית "הכל פוליטי" בערוץ השני.
16 בדצמבר. ארבל עותרת. מנהלת הטלוויזיה החינוכית, מיכל ארבל, עתרה לבית הדין לעבודה בתל-אביב בדרישה ששר החינוך והתרבות יצחק לוי ישאיר אותה בתפקידה. העתירה הוגשה לאחר שנמסר לארבל כי השר החליט שלא להעניק לה מינוי קבע כמנהלת.
19 בדצמבר. שוקן תוהה. עמוס שוקן, מו"ל "הארץ" ורשת שוקן, אמר שאם עבר חתול שחור בינו לבין ארנון מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", הרי הוא זאב לאופר. בתוכנית "תיק תקשורת", הסביר שוקן כי תחקיר שפירסם מוסף "הארץ", ושעורר ספק בצדקת החלטתה של פרקליטות המדינה שלא להעמיד לדין את מוזס בפרשת האזנות הסתר, לא נבע משיקולים זרים כלשהם, הנוגעים לטיב יחסיו עם מוזס, אלא מספק שהתעורר במערכת "הארץ" במהימנות הגרסה שמסר זאב רוזנברג, איש אמונו של מוזס, על נסיבות הקלטות הסתר שביצע עיתון זה באמצעות החוקר זאב לאופר (ראה מאמרו של רן אדליסט).
20 בדצמבר. פרס רון. פרס משה רון לעיתונות לשנת 98' הוענק לעיתונאים גדעון לוי ("הארץ") ואמנון אברמוביץ' (ערוץ 1). פרסי הערכה הוענקו לרן רזניק ("הארץ") ולחביבה רוגר (קול ישראל).
הסקירה הכרונולוגית של אירועי תקשורת מרכזיים בישראל מתבססת בעיקר על דיווחי העיתונות
גיליון 18, ינואר 1999