שבת, כמעט חמש אחר הצהריים. תיכף ישודר בערוץ one המשחק של אספניול מול ריאל מדריד. בצ'רלטון יציגו את הפועל תל-אביב נגד מכבי נתניה (כותב שורות אלו אינו מנוי על ערוצי תשלום). בערוץ 5 אין משחק, אבל יש פטפטת על הא ועל דא. חמש פלוס כן מראה תחרות, אבל בשידור מחתרתי: מירי נבו מאנפפת את אליפות העולם בהתעמלות אמנותית.

כך נראה הסדר החדש בשידורי הספורט בשבת: כשבישראל ובליגות הגדולות מתחיל עוד מחזור משחקים, ערוץ הספורט צונח למקום האחרון מבחינת עניין, ומותיר את הזירה לקרב צמוד על הבכורה בין צ'רלטון ל-one, בהתאם לשידורי המשחקים של ברצלונה וריאל מדריד.

השבת האחרונה (12.9.15) לא היתה שגרתית: בגלל הקרבה לראש-השנה, נערכו השבת כל שבעת המשחקים בליגת-העל, ולא רק ארבעה. כתוצאה מכך שודר המשחק המרכזי בערוץ 1 בשעה 21:00, והפריים-טיים היחיד שערוץ הספורט היה יכול להציע באותו יום – תקצירי משחקי הליגה הישראלית – נדחק ל-23:00. שמחים לאיד לא חסרים, אבל מצב שבו ערוץ הספורט המרכזי בישראל, על כל מגרעותיו, איבד תוכן משמעותי כמו הליגה הספרדית מקדם במקומה ליגות זניחות (צרפת, סקוטלנד), או מנסה ליצור עניין בליגה האיטלקית שאותה לא ממש ספר כל השנים, הופך אותו מערוץ חי ובועט לערוץ מדשדש מאולפן לאולפן, השורד בקושי מבחינת עניין. זהו הפסד גם לצופים בבית.

זכויות וגמרנו

הכדור מגיע לסוארז, מול שני שחקני הגנה, מכין את זה לראפיניה, ראפיניה עובר את זה טוב, עוד אחד ראפיניה, וראפיניה לא מצליח לכבוש, אולי עכשיו, עוד אחד ראפניה... זה היה ניימאר, ניימאר" (יורם ארבל, אתלטיקו מדריד–ברצלונה, one).

המשחקים באיכות HD, עשרה שידורים ישירים מדי שבוע, הפרומואים מתעקשים ש"הליגה הספרדית עלתה ליגה", אלא שהחיבור של מסי ורונאלדו עם ערוץ one נשמע בעיקר כמו חילול הקודש. כבר שלושה מחזורים שבמקום הספרדולוג המומחה נדב יעקבי ועמיתיו שגיא כהן/אלי אוחנה – מופיעים יורם ארבל ואייל ברקוביץ', או רז אמיר וחיים רביבו, וצירופים אחרים. מה להם ולליגה שהפכה כאן לפופולרית מכולן הודות לערוץ הספורט?

ב-one השקיעו הון עתק ברכישת הליגה הספרדית, סידרו לעצמם סלוגן ראוותני, משדרים לקראת כל מחזור תוכנית מגזינית שנרכשה מספרד, מוסיפים לה דיבוב עברי, זורקים את המשחקים למסך ומבחינתם בזה תם הטקס.

יום או יומיים לפני המשחק המרכזי בשבת האחרונה בין אתלטיקו מדריד לברצלונה הם הציבו שעון שספר לאחור את הזמן שנותר. פרומו כזה אמור להבטיח עטיפה נוצצת למשחק, אבל ב-one לא חושבים בכיוון. בלי אולפן ובלי חגיגה לפני המשחק, לא במחצית וגם לא בסיום. ב-one לא יודעים למנף את השידורים מספרד, או לא מסוגלים כי נגמר להם הכסף. אחרי שעשו את העקיצה של השנה בשידורי הספורט, החליטו שם כנראה שאין שום צורך להשקיע בפריזורה. הם מאמינים שהשמות הגדולים של הליגה הספרדית יעשו עבורם את העבודה.

ב-one החזירו את יורם ארבל בדלת הראשית, אחרי שנה שבה אף כלי תקשורת מרכזי לא חפץ בו. ארבל הובא כדי לספק פסקול מוכר, לשורר על הטיקה-טקה ולקרוא בקול גדול "הללויה" אחרי כל שער. מלבד אלה, הוא נותר אותו שדרן שמתבלבל יותר מדי פעמים בשמות שחקנים ורחוק מלהיות מעודכן בנעשה בליגה, מקסימום פה ושם אצל שתי הגדולות. ברקוביץ' מספק פרשנות שטחית מלווה בדאחקות ובחילופי אסמסים עם הבן שלו, רביבו נשמע מעודכן יותר (הוא קורא קצת את ה"מארקה", כך גילה בשידור), אבל רמת האיכות והמקצועיות לא מתקרבת לזו שהצופים הורגלו בה בערוץ הספורט.

one לא יודע מה לעשות עם החומרים שעברו אליו ומספק את המינימום ההכרחי. הצופים הפסידו את האכסניה המיומנת של ערוץ הספורט, שיודע לעשות מטעמים מהתכנים שיש לו. ייתכן שצריך לתת ל-one עוד קצת זמן כדי להבין שהוא משחק במגרש של הגדולים ולהתעשת. בינתיים הליגה הספרדית בישראל ירדה ליגה.

המשחק הפוליטי

מול השידור הישיר של ריאל מדריד בערוץ one, מנסה ערוץ הספורט לעשות שרירים עם "שבת במגרש", אולפן שמעביר את משחקי המחזור בליגות בישראל ובאירופה בלי להראות שום משחק.

רגע לפני שמזפזפים חזרה למשחק ב-one, מתברר שערוץ הספורט הצליח בכל זאת לגרד שני גרם של עניין. על המסך מופיע ח"כ זוהיר בהלול מהאיצטדיון בנתניה. הוא משדר עבור ערוץ הספורט את תקציר המשחק בין הפועל רעננה להפועל באר-שבע. התקציר ישודר רק עמוק בלילה, אבל עכשיו הוא כאן כדי להעביר דיווח קצר לקראת המשחק, מתלונן על החום והלחות ומספר על ההרכבים שיפתחו.

ח"כ זוהיר בהלול משדר משחק בערוץ הספורט, 12.9.15 (צילום מסך)

שדר הספורט המיתולוגי מתקופת "שירים ושערים" של סוף שנות ה-70 נבחר לא מזמן לכנסת מטעם המחנה-הציוני, אבל מתקשה להיפרד מהמיקרופון. מצד אחד, מה רע, כל עוד הוא אינו מקבל שכר. מצד שני, למה במקום להזיע במגרש הח"כ מעכו לא מקדיש את מרצו לעשייה פרלמנטרית, שכדי לבצעה זכה למנדט מהציבור? ועוד לא דיברנו על החשיפה שהוא מקבל.

מה היו אומרים אם ח"כ שלי יחימוביץ' היתה מגישה את "פגוש את העיתונות", או יאיר לפיד היה משקיע מזמנו כדי להנחות תוכנית אירוח? ובכלל, מה עם הנראות? אם ערוץ הספורט ירצה לקדם את ענייניו דרך הכנסת, יש לו נציג נאמן שעובד אצלו בהתנדבות.

וחוץ מזה בערוץ הספורט

עידו גור מנחה את "שבת במגרש", אבל הפרשנים שיושבים לצדו, עמרי אפק ובוני גינצבורג, אינם מרבים להביט אליו. פניהם מופנות אל מסכים המשדרים את הפועל תל-אביב מול מכבי נתניה (צ'רלטון) ואת אספניול נגד ריאל מדריד (one). זה בולט, זה צורם וזה מסמל את מצוקת השידורים שערוץ הספורט נקלע אליה.

עמרי אפק ובוני גינצבורג ב"שבת במגרש" בערוץ הספורט, 12.9.15 (צילום מסך)

ערוץ הספורט שידר היטב ימים נפלאים של נבחרת ישראל בכדורסל באליפות אירופה בצרפת, ונראה כמו שערוץ ספורט מקצועי שמכבד את עצמו אמור להיראות. הוא פותח בימים אלה את שידורי מכבי תל-אביב בכדורגל בליגת האלופות, אבל השבתות שלו ימשיכו להיראות אנמיות ועגמומיות. הנסיונות של הערוץ לייצר תוכן חדש בשבת אחר הצהריים – המשחק המרכזי בליגה הלאומית בכדורגל, או משחק מליגת-העל בכדורסל – נכשלו. גם המשחק המרכזי מאיטליה, שמשודר בשבת מדי פעם, לא יצליח למזער את הנזק.

את המיני-טרגדיה הזו גילם בשבת האחרונה נדב יעקבי, שכל-כך מזוהה עם הליגה הספרדית. יעקבי שידר את המשחק הזניח בין מונפלייה לסנט אטיין בליגה הצרפתית, ובמקביל כיכב יורם ארבל בערוץ המתחרה בניצחון של ברצלונה. גם מסי לא היה מאמין.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il