הנוסח הקובע של חוק השידור הציבורי החדש, שעבר בכנסת היום לפנות בוקר, כולל סעיף דרקוני האוסר על עיתונאי רשות השידור להביע דעות אישיות ולתת "ציונים" ו"תגים". הסעיף נדון בשבועות האחרונים בדיוניה של הוועדה שגיבשה את נוסח החוק שעלה לקריאה שנייה ושלישית, אך הוועדה החליטה שלא לשלבו בהצעת החוק. ואולם, זמן קצר לפני ההצבעה במליאה הצליח ח"כ ישראל אייכלר מסיעת יהדות-התורה להכניס את הסעיף לנוסח ההצעה שהתקבל.
"בשידורי הרשות יש להימנע מחד-צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן", נכתב בסעיף שנוסף לבקשת אייכלר, המבוסס על "תדריך נקדי" – תקנון האתיקה הוותיק של רשות השידור. בניגוד לתקנון האתיקה, שאינו מחייב ואינו נושא סנקציות, הפיכתה של ההנחיה הכללית לחוק משמעה איסור נחרץ על הבעת דעה.
בעבר נעשו נסיונות להשתמש באיסור הבעת הדעה שב"תדריך נקדי" כדי להצר את צעדיהם של עיתונאים ביקורתיים, ובאופן ישיר נגד התוכנית "סדר יום" ברשת ב' והעיתונאית קרן נויבך. הנהלת רשות השידור, שמונתה על-ידי מקורב של בנימין נתניהו, אף ניסתה לסכל את יישום המלצותיה של ועדה במליאת רשות השידור שקראה לתקן את התקנון הישן, כפי שאכן קרה לבסוף. כך שכעת "תדריך נקדי" אינו אוסר על הבעת דעות אישיות. "סעיף אייכלר" מסיג לאחור את השינויים הללו.
האיסור בסעיף המדובר חל על עיתונאים ומנחים, אך מפרשנות אפשרית של נוסח הסעיף – כמו גם הצהרת הכוונות המקורית של אייכלר – עולה כי החוק החדש עלול גם לאסור על מרואיינים להביע דעות אישיות. עיתונאים, הסביר אייכלר במהלך דיוני הוועדה, נוטים לראיין אנשים המחזיקים באותן דעות כמו של המראיינים – ובכך לעקוף לכאורה את כללי האתיקה (שכאמור, השתנו ממילא).
דורון צברי (צילום מסך מתוך התוכנית "תיק תקשורת")
עם זאת, מלשון החוק עולה כי הוא יחול רק על עובדי רשות השידור, ולא על עובדי "תאגיד השידור הישראלי" – הגוף החדש שנועד להחליף את הרשות, ושראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו מעכב את הקמתו.
"המהלך הזה הוא חלק ממהלך כולל של השתלטות על כלי התקשורת וחסימת כל אפשרות להביע ביקורת מכל סוג שהיא על השלטון", אומר דורון צברי, מיוצרי הסרט "המדריך למהפכה", שהתחקה אחר הפוליטיזציה והסיאוב ברשות השידור. "להשתלטות על התקשורת יש הרבה פנים, היא נעשית בהרבה אופנים ובתנועות רחבות, בכל הגזרות. במקרה של רשות השידור, מה שנעשה בה זה מעשה מגונה בכפייה".
לדבריו, נוסח החוק כפי שהתקבל בקריאה שלישית יאה למדינות שישראל אינה מעוניינת להידמות להן. "הרפורמה של ארדן היתה, בגדול, סבירה, אבל כעת מחסלים אותה. סעיף אחרי סעיף מעקרים אותה מתוכן וממשמעות", אומר צברי. "הסעיף שהעביר אתמול אייכלר הוא לא סעיף שיכול להיות באמת בחוק שידור ציבורי במדינה דמוקרטית. אין לזה מקום. וזה כרסום נוסף, משמעותי מאוד, בחופש הביטוי ובאפשרות להשמיע ביקורת על השלטון".
כרמלה מנשה: עיתונות זה מאבק ומלחמה
ח"כ אייכלר, עיתונאי לשעבר, התראיין הבוקר בתוכניתם של ירון דקל ועמית סגל בגלי-צה"ל, והסביר את עמדתו. "אני בעד חופש הביטוי, במשך שנים רבות אני מביע דעות אישיות כאורח וכעורך עיתון, אבל אף אחד לא ישלם לי משכורת מכספי ציבור כדי שאני אביע דעות חד-צדדיות אישיות במיקרופון ששייך לאומה", טען, והשווה את העיתונאים לנהגי אוטובוס, שאינם מורשים להפלות בין הנוסעים.
ישראל אייכלר (צילום: הדס פרוש)
"לא יעלה על הדעת שאני, כמשלם מס, אשלם למי שמסית נגד האמונות שלי והדעות שלי וההשקפות שלי. העם דורש שאתם לא תדביקו ציונים, במיוחד אם אתם עובדי ציבור", הוסיף. בשיחתו עם "העין השביעית", העיר צברי בהקשר זה כי "אותם מסים של אנשים שיש להם דעות שאייכלר לא מסכים איתן מממנים את הדברים שקרובים ללבו – הישיבות והחינוך העצמאי, למשל".
כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית של קול-ישראל, התראיינה גם היא בגלי-צה"ל והסבירה כי עיתונות ללא אג'נדה ופרשנות אינה עיתונות. "אייכלר חושב שברשות השידור אין עיתונאים, יש פקידים. נהגי אוטובוס", אמרה. "אין דבר כזה עיתונות אובייקטיבית. אם אני משדרת כתבה על חיילת או אזרחית שנאנסה – הדעה שלי תבוא לידי ביטוי ברדיו".
"עיתונות זו שליחות, עיתונות זה ייעוד, עיתונות זה מאבק ומלחמה. אנחנו עובדים 24 שעות ביממה כדי להיאבק נגד עוולות, וכשאתה עושה מאבק אתה לא יכול שלא יבינו שאתה עושה מאבק. כשאתה עושה מאבק לרווחת החיילים, לרווחת האומללים, או הפליטים, נגד העוני, נגד ממשלה שסרחה ‒ אתה חייב להעביר את הדברים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואתה לחלוטין לא יכול להיות אובייקטיבי. אלא אם כן אתה פקיד", אמרה מנשה. "אנחנו בני-אדם עם דעות, ואם לא היו לנו דעות לא היינו במקצוע הזה".
ארגון העיתונאים בישראל הודיע הבוקר כי אנשיו ייצאו למאבק נגד הכפפת העיתונאים לסעיף ההשתקה. "הארגון מתכוון לפעול בכל דרך משפטית, חקיקתית וציבורית כדי לבטל את התוספת הזאת לחוק, ובוחן כרגע את האפשרות לפנות לבג"ץ", נכתב בהודעה מטעם ארגון העיתונאים. "הבעת דעה היא חלק חשוב מהעשייה העיתונאית, וחלק מהתפקיד הדמוקרטי של כל כלי תקשורת הוא להוות במה לדעות".