מחול השדים סביב גל הירש החל מיד לאחר שנודע שהוא המועמד של השר גלעד ארדן לתפקיד מפכ"ל המשטרה. כמו כל אזרח ממוצע במדינה, גם אני נחשפתי לעשרות אייטמים בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות המודפסת והדיגיטלית שדיברו בעד ונגד המינוי – "הירש הוא תא"ל מהצבא ולכן לא מבין דבר במשטרה" אל מול "הוא לא צריך להבין כלום במשטרה, הוא צריך להבין במנהיגות, ורק מי שבא מבחוץ יכול לעשות סדר במשטרה שנמצאת במשבר". אל מול כל טיעון בעד, הוצבו שני טיעונים נגד, ומול שני הטיעונים נגד, הוצגו שלושה בעד.

מי צודק ומי טועה? קשה לדעת. אלה מסוג האירועים שקשה למצוא בהם את הידיים ואת הרגליים, קשה לדעת מי מושך בחוטים של מי, מי מדווח על המציאות ומי מנסה לעצב אותה, מי מדבר מהפוזיציה ומי מדם לבו. דווקא משום כך אמצעי התקשורת נדרשים לנהוג משנה זהירות כאשר הם מטפלים בסוגיה הנפיצה – אבל "משנה זהירות" הוא צירוף כמעט משעשע במציאות התקשורתית הנוכחית. למעשה אמצעי התקשורת צללו בחדווה אל תוך המהומה, תוך שהם מגבירים את הבלבול והערפל.

כמו בלא מעט מקרים בעבר, אתר האינטרנט מבית "ידיעות אחרונות", ynet, משחק תפקיד ראשי. בשבת בבוקר פירסם האתר בעמוד הבית שלו את הידיעה הבאה, שכותרתה: "רני רהב לגל הירש: הסר את מועמדותך למפכ"ל". הידיעה מבוססת על טקסט שהעלה היחצן לעמוד הפייסבוק האישי שלו זמן קצר מאוד קודם לכן, בשבת בבוקר.

רהב מברך את קוראיו בברכת שבת שלום ומסביר: "ברצוני לשתף אתכם במכתב ציבורי באמצעות הפייסבוק שכתבתי מלבי, ללא חלילה אינטרס אישי, לגל הירש". את מכתבו פותח רהב באופן הבא: "שלום לך גל הירש. אנחנו לא מכירים. אני מרשה לעצמי להשיא לך עצה אמיתית וכנה מתחום המקצוע שלי, לאחר 48 שעות של מחאה ציבורית ותקשורתית שלא נראתה עוד בישראל: הסר את מועמדותך לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל".

מי שמעוניין לקרוא את טיעוניו של רהב מוזמן לעיין בטקסט (הצדקני עד כדי בחילה). בפייסבוק החל דיון נרחב סביב השאלה מי מפעיל את רני רהב ולמי מבין לקוחותיו יש אינטרס שקשור לבחירת המפקד הכללי של המשטרה. אבל רהב טוען שהוא כותב את מכתבו "ללא אינטרס אישי", וחזקה על רהב שהוא דובר אמת. השאלה היותר מעניינת היא מדוע עורכי ynet החליטו להפוך טקסט של יחצן לידיעה עיתונאית, ולא סתם ידיעה, אלא כזו המככבת בדף הבית, כאחת הידיעות הראשיות. ולא סתם ידיעה בולטת – אלא כזו שאף אחד במערכת ynet לא הסכים לחתום עליה.

ראוי לשאול, מדוע זכה רהב לכבוד הזה? ננסה להבין ביחד.

האם לרהב רקע בטחוני? לא. האם יש לו רקע במשטרה? לא. האם יש לו רקע בוועדות שעסקו במינוי בכירים בשירות המדינה? לא. האם שירת כעובד מדינה? לא (ככל הידוע לי). האם רהב מייצג מי מבין הצדדים ומשום כך הוא מדברר צד זה או אחר? לטענתו, לא. אם כך, מה הופך את רהב לאדם שראוי לתת לדעתו על מינוי המפכ"ל במה בולטת באתר חדשות מהנצפים בישראל?

רני רהב ב-ynet (צילום מסך)

רהב טוען שדבריו רלבנטיים כי יש לו ניסיון תקשורתי, וכדי להבהיר מדוע הניסיון הזה רלבנטי לעניין, הוא כותב על הדיון הציבורי במינוי שהוא "48 שעות של מחאה ציבורית ותקשורתית שלא נראתה עוד בישראל". זה כמובן קשקוש. שטות מוחלטת. הציבוריות הישראלית ידעה מחאות רבות שהיו גדולות פי כמה מזו שסביב מינוי מפכ"ל, שלא מעניין את רוב האזרחים.

יש לי תחושה שהמחאה הציבורית והתקשורתית אחרי מלחמת יום-הכיפורים (לדוגמה) או אחרי טבח סברה ושתילה (דוגמה שנייה) או המחאה החברתית של קיץ 2011 (דוגמה שלישית) היו הרבה יותר גדולות, משמעותיות, עמוקות, משפיעות ונרחבות מהמחאה נגד מינוי של גל הירש. למען השם, הריב של משפחת בובליל ושפרה בתוכנית "האח הגדול" משנת 2008 ייצר סערה תקשורתית גדולה יותר.

הסערה הנוכחית מתחוללת בחלק מהברנז'ה הצבאית (שממנה בא הירש) והמשטרתית (שאליה הוא מבקש להיכנס), על הכתבים והעיתונאים שמלווים את שתיהן, כשלצדם נציגים מהמשפחות השכולות של מלחמת לבנון השנייה וכמובן – אינטרסנטים שונים, גלויים וסמויים, שיש להם מה להרוויח או להפסיד מזהותו של האיש שיפקד על המשטרה.

ובכלל, מדוע רהב כותב על "מחאה"? הרי מדובר בדיון ציבורי, שכאמור, מוצגים בו טיעונים בעד ונגד. לא ראינו התגייסות תקשורתית מקיר לקיר נגד המינוי. למעשה, אם יש כלי תקשורת שאפשר לקרוא לסיקור שלו "מחאה", הרי שזהו קבוצת "ידיעות אחרונות", ש-ynet הוא נציגה הבולט במלחמת החורמה נגד המינוי. כלומר, רהב מאמץ כהנחת יסוד את תפיסת העולם של כלי התקשורת, שיודע להפוך את הפוסט שלו במהירות שיא לידיעה עיתונאית בעמוד השער. מין צירוף מקרים שכזה.

מובן שאין מה לבוא בטענות לרהב, שהמלה "אנדרסטייטמנט" אינה מוכרת לו וגם "דיוק" הוא לא תמיד הערך שניצב כנר לרגליו, אבל מדוע ynet, שמתיימר להיות אתר בעל סטנדרטים עיתונאיים כלשהם, נותן לו פתחון פה? לפני כשנתיים וחצי ניסה יקי מנשנפרוינד לענות על השאלה הזו, אבל הוא התייחס למצבים שבהם עיתונאים מראיינים את רהב. לטענתו, "עיתונאים נהנים לראיין אותו כיוון שהוא צבעוני, משולח רסן ולא דופק חשבון; או, במלים אחרות, ליצן". אלא שלפנינו מצב אחר: ב-ynet לא מראיינים את רהב, מציגים לו שאלות או מזמינים אותו לאולפן. ב-ynet מפרסמים טקסט של היחצן, שלא ברור מה האינטרסים שלו (אין לו, אני מזכיר לכם, אין לו), ולא מספקים דברי הסבר כלשהם לשאלה מדוע ראוי למשכן את עמוד הבית לטובת טקסט שרהב פירסם בעמוד הפייסבוק האישי שלו.

יש לי כמה השערות משל עצמי, אבל אני מזמין אתכם להציג את השערותיכם. תהיה דעתכם אשר תהיה, ראוי לחזור ולהדגיש ש-ynet הוא ככל הנראה אתר החדשות המסוכן ביותר לקורא הישראלי. אני מעיין בו כי אני חייב. מה התירוץ שלכם?