בתחום איכות הסביבה יש מושג חביב באנגלית בשם "נימבי" (NIMBY), ראשי תיבות של "לא בחצר האחורית שלי", הבא לתאר התנהגות של תושבים הדואגים להזיז מתקנים חיוניים אך טורדניים למקומות אחרים, היכן שמתגוררים מי שאין להם היכולת להילחם במטרד בצורה דומה. הפעם זה קרה דווקא לאלה שאמורים לסכל את גישת ה"נימבי" – לכתבי איכות הסביבה בעצמם.

את האסון הסביבתי בנמל טיאנג'ין בסין לפני כשבועיים, שגבה את חייהם של למעלה ממאה בני-אדם, אי-אפשר היה להחמיץ – כדור האש המדהים שמטפס לשמים וזעקות האימה מבתי המגורים הסמוכים לנמל "נטחנו" ללא הפסקה בכל כלי התקשורת מיד אחרי האסון. אין ספק שהשילוב של אסון רב נפגעים עם הטכנולוגיה שאיפשרה לקלוט אותו בהמוני מצלמות וסמרטפונים סלל לו דרך למהדורות חדשות בכל העולם.

גם בישראל עסקו לא מעט באסון – אבל רק בכתבות מתורגמות, עם כתבי חוץ שתרמו את קולם. סוג אחד של כתבים נפקד מהמרקע ומדיווחי העיתונות – כתבי איכות הסביבה. כאילו שהאסון בסין לא רלבנטי בכלל למציאות בישראל. האסון קרה בנמל. בנמל אופסנו חומרים מסוכנים. מה יותר פשוט מלהרים טלפון להנהלות הנמלים הפועלים בישראל ולשאול שאלות בסיסיות, לגיטימיות, כאלו שמשרתות את הציבור: האם גם בנמלים בישראל מאוחסנים חומרים מסוכנים? באיזו כמות של חומרים מסוכנים מדובר? האם אסון כזה יכול לקרות אצלנו? מה המרחק בין נמל בישראל לבתי מגורים או משרדים?

גילוי נאות, אני מתעניין מסיבות טובות – המשרד שלי שוכן במרחק של 500 מטר בקו אווירי ממרכז נמל חיפה, ויש משרדים בעיר הזאת שקרובים בהרבה: קמפוס הנמל, למשל, שבו לומדים וחיים מאות סטודנטים במרחק יריקה מנמל חיפה ומפסי הרכבת המובילה מטענים לנמל.

מכולות בנמל חיפה (צילום: שי לוי)

מכולות בנמל חיפה (צילום: שי לוי)

אין זה סוד מדינה שפעם בכמה שבועות פורקים בחיפה כמה אלפי טון אמוניה מיובאת מספינה מיוחדת. אין זה סוד שחומרים כימיים מיוצאים לחו"ל דרך נמלי אשדוד וחיפה. חלק משונע במשאיות, חלק ברכבות מטען. כמה ימים או שעות הרכבת ממתינה בנמל עם מכולות שעליהן חומרים מסוכנים? אלו שאלות הראויות מאין כמותן לדיון ציבורי – אבל כתבי איכות הסביבה נעלמו.

עוד נעלמו כתבי המקומונים באשר הם, מי שהיו אמורים לייצג את האוכלוסייה המקומית שהשאלות האלה נוגעות לה באופן ישיר ומיידי. שאלתי עיתונאי ידיד שלרוב דווקא מסקר נושאים סביבתיים אם הוא יודע כמה עיתונאים מאזורנו פנו להנהלת הנמל והתעניינו בנימוס בנושא. החבר בירר וחזר עם תשובה: אפס.

דוד רטנר הוא דובר בית-החולים רמב"ם והיה כתב "הארץ" ורשת מקומוני שוקן