לפני שבועות אחדים רעשה געשה הארץ. ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה ברוב עם (שלושה חברי-כנסת) ופסקה שמאחר שערוץ 10 אינו עומד בהתחייבויותיו גם לאחר שקיבל הקלות לרוב, יש להוציאו למכרז חדש. ראשי הערוץ וכוכביו התגייסו, הצטלמו בהפגנות עם שלטים בידיהם, כתבו מאמרים לעיתונים, התראיינו בכל מקום והכריזו כי לא מדובר רק במקום העבודה שלהם ושל 3,000 עובדים ומשפחותיהם, אלא במלחמה על הדמוקרטיה. כי אם ערוץ 10 ייסגר, יקיץ הקץ על הדמוקרטיה בישראל. לא פחות.

התקיימו דיונים מרתוניים, השר הממונה הצטלם עם משלחת, ובסופו של דבר התקבלה נוסחה כלשהי שתאפשר לערוץ להמשיך להתקיים, לפחות לזמן מה. אפשר לנשום לרווחה, לקפל את הדגלים והכרזות. ההתגייסות הסתיימה בהצלחה. הדמוקרטיה ניצלה.

אנשי ערוץ 10 שורפים צמיגים בהפגנה מול בניין הרשות השנייה בירושלים, 29 בינואר (צילום: קוסי גדעון)

אנשי ערוץ 10 שורפים צמיגים בהפגנה מול בניין הרשות השנייה בירושלים, 29 בינואר (צילום: קוסי גדעון)

מסביב ייהום הסער, עיתונים על סף קריסה, עיתונאים מפוטרים, שכרם של הנותרים מקוצץ והם אסירי תודה, ומן הסתם לא ישושו לסכן את מקום העבודה שלהם בדיווחים בעייתיים ומעוררי מחלוקת. הפקות מתבטלות, מוספים נסגרים. צינורות המידע, שבאמצעותם אנחנו מתוודעים אל המתרחש סביבנו בתקופה הרת גורל של הקמת ממשלה וגיבוש מדיניות לשנים הבאות בתחומים הנוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו, מתכווצים והולכים מדי יום ביומו. אבל הדמוקרטיה ניצחה.

אין מה לדבר, בימים טרופים אלה נעים ומשמח לשמוע על מאבק מקצועי שמסתיים בהצלחה. כן ירבו. הדברים נאמרים בלי שמץ של ציניות. כל הכבוד לאנשי ערוץ 10 שגייסו את כל המשאבים הלא-מבוטלים העומדים לרשותם והצליחו במאבק, לפחות לפי שעה.

אלא שמה לעשות והצלחה של מאבק אחד, הכרוכה בהקלת המטלות בתחום ההפקות המקוריות, פירושה פגיעה בקבוצה אחרת של עובדים שהיו אמורים לעבוד באותן הפקות. יש כאן התנגשות אינטרסים. חיכיתי שעובדי ערוץ 10 יאמרו מלה טובה על מאבקם של עמיתיהם. לא ציפיתי שייצאו להפגנות למענם, חלילה. אבל מלה טובה, דיווח על המצב הקשה בעולם התקשורת, משהו. אולי החמצתי כתבה כלשהי (אחרי ככלות הכל, אני לא ממש צמודה למַקלט), אבל כשערוץ 10 רוצה להעלות משהו על סדר היום, הוא יודע איך.

עד שמאבקם של היוצרים (שאינם אלא חלק קטן מהציבור המפוחד והמשותק כמעט של עיתונאים שלא יודעים עד מתי יוכלו להתפרנס מעבודתם) הגיע לאולפן ערוץ 10 עצמו. נכון, הפריצה של שלוש יוצרות-מפגינות לאולפן היא מעשה מאוד לא מנומס, מאוד לא מקובל. גם לא חכם במיוחד. לא פורצים לשידור חי ולא פוגעים בליין-אפ המקודש. יש כללים למאבקים. הן גם היו אמורות לדעת שלקומם נגדן עמיתים שעשויים לעזור להן הוא מעשה מטופש למדי. אך הודעת ערוץ 10 כאילו מדובר במעשה פלילי והריצה למשטרה להגיש תלונה אינן מעוררות אמון רב.

כי אם נושאים את שם הדמוקרטיה במאבק מקצועי, אז הנה שיעור קטן: דמוקרטיה היא לא עניין נחמד ומנומס. לא תמיד היא משוחקת על-פי כללים ידועים ומוסכמים. להפך, בדרך כלל היא מכריחה אותנו להגן על דברים שאנחנו לא מסכימים להם, כי אחרת זה לא קונץ גדול כל-כך. ובכלל, מאבק מקצועי הוא מאבק מכובד וראוי. לא צריך להוסיף לו את שם הדמוקרטיה כדי להוסיף לו משקל ולגיטימיות. ואם כבר נושאים את נס הדמוקרטיה כדי לשוות למאבק המקצועי הזה נופך "חשוב" ו"רציני" יותר, צריך לדעת לקבל את מה שכרוך בו, גם כשזה לא נעים ולא מנומס.

(צילום מסך: התוכנית "היום שהיה" של גיא זוהר, ערוץ 10)

(צילום מסך: התוכנית "היום שהיה" של גיא זוהר, ערוץ 10)