עיתון "הארץ" ומוספו הכלכלי "דה-מרקר" שוב סובלים מחרם מודעות, הפעם מצד חברת נובל-אנרג'י, כך טען ביום חמישי האחרון מו"ל "הארץ" עמוס שוקן. שוקן העלה את הסוגיה בפאנל על חופש הביטוי שנערך בנצרת, במסגרת אירוע חגיגי לציון 12 שנה להקמת תחנת הרדיו א-שמס.

"בדיוק עכשיו היה קמפיין משמעותי של נובל-אנרג'י, כדי להראות לציבור כמה תועלת היא מביאה למשק וכמה המתווה יביא כסף לציבור וכן הלאה", אמר שוקן. "אבל עיתון אחד לא היה חלק מהקמפיין הזה, וזה ה'מרקר' ו'הארץ'".

לדברי שוקן, החרמת "הארץ" ו"דה-מרקר" נבעה מהסיקור הביקורתי של העיתון, תחילה כלפי הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דייוויד גילה, שהסכים למתווה שהיה נוח לחברות הגז, ובהמשך כלפי חברות מונופול הגז עצמן. שוקן הוסיף בהקשר זה כי לדעתו, גילה שינה את דעתו "במידה רבה או במידה מסוימת בגלל מה שנכתב ב'מרקר'" על המתווה שגובש עם חברות הגז.

"אנחנו מתמודדים עם זה", הוסיף שוקן בהשלמה. "זה לצערי כמעט תופעה רגילה. ב-2009, נניח, זה היה בנק הפועלים ואי.די.בי שהחרימו את 'הארץ' כי היה היחיד שתמך במפקח על הבנקים בסוגיה של הדחת יו"ר בנק הפועלים. ל'הארץ' אין התלבטויות בדברים האלה". בחברת נובל-אנרג'י העדיפו לא להגיב לדברים.

לצד שוקן השתתפו בפאנל, שהנחה העיתונאי ג'קי חורי, גם פובליציסט "ידיעות אחרונות" בן-דרור ימיני והישאם נפאע, עורך ביומון המפלגה הקומוניסטית "אל-איתיחאד".

במהלך הדיון ביקר ימיני את העיתון שבו הוא כותב, בשל "הקו האנטי-ביבי" שנקט לפני הבחירות הקודמות. "'ידיעות' מתיימר להיות עיתון מיינסטרים", אמר ימיני. "לדעתי, למרות שאני היום איש 'ידיעות', אני חושב ש'ידיעות' עשה טעות באותה הבלטה [של הביקורת כלפי נתניהו]. בעמודי הפרשנות הגיוון היה הרבה יותר גדול, בעמודי החדשות וב-ynet היתה איזושהי בולטות לאותו קו אנטי-ביבי. אני לא חושב שזה היה נכון לעיתון עצמו, במהותו, כעיתון שאמור להיות עיתון מיינסטרים, אבל זכותו של העיתון לנקוט קו כזה. הוא נקט קו כזה, היו ויכוחים פנימיים, אבל זה מה שקרה".

עוד קודם לכן כיוון ימיני את ביקורתו כלפי היריב המרכזי של "ידיעות אחרונות" בשוק העיתונות המודפסת, העיתון "ישראל היום". ימיני טען כי החינמון שבבעלות שלדון אדלסון פוגע בחופש הביטוי בישראל.

"ללא 'ישראל היום' העיתונות בישראל היתה הרבה יותר חזקה", אמר, ובהמשך הוסיף כי העיתון הוא "תופעה שמאיימת על חופש הביטוי במובן שהיא משבשת לחלוטין את כל שוק הפרסום". לדברי ימיני, "אין לי מושג איך אפשר להתמודד, אני רק יודע שיש פה דילמה קשה מאוד. מצד אחד כמובן חופש הביטוי, מצד שני איום קשה על חופש הביטוי". ב"ישראל היום" סירבו להתייחס לדברים.

"אני לא חושב שזה ניתוח נכון של המציאות", טען מנגד מו"ל "הארץ" שוקן. "היקף הפרסום בעיתונות מתוך סך היקף הפרסום במשק, שהיה מעל 50% מהעוגה הכללית, ירד ל-23%, כולל 'ישראל היום'. הסיבה לזה היא הדיגיטל. התקציבים של הפרסום הולכים לאנשים שבכלל לא משלמים משכורות לעיתונאים כמו גוגל ופייסבוק. נכון שאילו 'ישראל היום' לא היה קיים, ה-23%, שהם חצי מהכסף שהלך לעיתונות לפני פחות מעשר שנים, היה מתחלק ולנותרים היו הכנסות יותר גדולות. אבל הבעיה המרכזית של העיתונות המודפסת היא ההתמודדות עם גורמי תוכן שאין להם עלויות על תוכן כמו גוגל ופייסבוק. לשם חלק מאוד גדול מתקציבי הפרסום הולך היום".

מימין: מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, פרשן "ידיעות אחרונות" בן-דרור ימיני, עורך ב"אל-איתיחאד" הישאם נפאע והעיתונאי ג'קי חורי בכנס לציון 12 שנה לתחנת הרדיו בשפה הערבית, נצרת, 30.7.15 (צילום: נביל חאכם)

נפאע, העובד בכלי תקשורת מפלגתי, הציע זווית ראייה שונה על "ישראל היום". "לכל אלה שמצדדים בצדדים החיוביים של עיתונות מסחרית", אמר, "מה זה 'ישראל היום?' זה המקרה הקיצוני על הסקאלה הזו. מה ההבדל בין עיתון שמי שמפרנס אותו הוא איש עסקים או משפחת עסקים לבין מיליארדר? אין שום הבדל מהותית, מבנית, קונספטואלית".

בתשובה לשאלה על מצב חופש הביטוי הכללי במדינת ישראל, הביע מו"ל "הארץ" דאגה. "יש פגיעה בחופש הביטוי בישראל, שיכולה עוד להתעצם", אמר שוקן. "למשל בכל מה שקשור לחוק החרם. מה שצריך להיות בגדר הבעת דעה הופך להיות למעשה פלילי, והדבר הזה בעיני הוא מאוד מדאיג, והוא גם כיוון לדברים נוספים שיכולים להיות במשטר שחייב לנקוט צעדים נגד חופש הביטוי, בגלל הגיבוי שהוא נותן למשטר אפרטהייד בשטחים".

אחרי שימיני שיבח את חופש הביטוי הקיים בישראל, הבהיר נפאע כי הוא אינו מתרשם. "חופש הביטוי, כמו גם חירויות אחרות, נבחן בעתות מצוקה", הדגיש. "בשנים האחרונות, בתקופות של מלחמות, אנחנו עדים לכך שלא רק ערבים, אלא גם יהודים סובלים פיזית וגם בפרנסה שלהם אם הם מעזים לצאת בביקורת כלשהי".

לדברי נפאע, הצנזורה שכופה הרחוב הישראלי יכולה להיות עזה יותר מזו שכופה המשטר. "מתחת לפני השטח, שיש בו משטר חירום מתמשך ומתמיד, יש משטר של דיכוי שנקרא לו משטר צללים, משטר דיכוי עממי", אמר.