הר-הבית

"לאחר חודשים של שקט, עימותים אלימים בהר-הבית", נכתב בכותרת הכיתוב לתמונה הראשית על שער "הארץ". ניר חסון מסכם בידיעה לא ארוכה את אירועי אתמול, מזכיר בחטף כי גם השר אורי אריאל היה בין המבקרים בהר, ומצטט את המשטרה שלפיה ההתפרעויות היו יזומות ונועדו לפגוע ביהודים שבאו לקונן על חורבן בית-המקדש בצום תשעה באב (שנדחה משבת לראשון).

ב"ידיעות אחרונות", שהכותרת הראשית שלו מוקדשת לתלונה של עובדי שב"כ כי "בכיר הטריד אותנו מינית" (איתמר אייכנר), נכתב בשער העיתון כי "פלסטינים ארבו אתמול למבקרים יהודים שבאו למתחם ביום לציון חורבן בית-המקדש כשהם חמושים בבקבוקי תבערה, בלוקים וקרשים. כוחות משטרה פרצו למסגד אל-אקצה, התעמתו עם המתפרעים ושמו קץ למהומות". בידיעה הקצרה עצמה (שבצירוף תצלומים מהזירה תופסת את כל עמ' 4) קובע העורך שכתב את הפתיח כי "זו היתה פעולה מתוכננת היטב" של הפורעים הערבים, והכתבים (רועי ינובסקי, אליאור לוי ואיתמר אייכנר) כותבים ש"במשטרה מעריכים כי התסיסה אתמול [...] היא בעיקר תוצאה של העיתוי הרגיש – ט' באב הוא יום נפיץ – ושל הסתה". הכתבים אף מוסיפים "סברה" שמקורה אינו מובהר, ולפיה "גם האירוע בשבוע שעבר, שבו צולמה הצעירה היהודייה אביה מוריס, תושבת אחיה, כשהיא צועקת 'מוחמד חזיר' לעבר נשים מוסלמיות, ליבה את המתיחות".

"אחרי המהומות: מתח בהר-הבית" היא הכותרת הראשית של "ישראל היום", המוקדשת לאירועים האלימים אתמול במקום הקדוש לשתי הדתות. ב"ישראל היום", בניגוד ל"הארץ" ול"ידיעות אחרונות", קובעים כמובן מאליו כי האשמה בהתפרעויות הערבים מוטלת על היהודים המבקרים בהר-הבית. "כבר במהלך סוף-השבוע נפרסו אלפי שוטרים בכוננות לנוכח המתיחות המחודשת שהתעוררה בשבוע שעבר, אחרי שבמהלך סיור של קבוצת יהודים בהר-הבית, קיללה אחת המבקרות את הנביא מוחמד", כותבת אפרת פורשר, "כתבתנו לענייני משטרה בירושלים". לדיווח גם מצורפת תמונה של מוריס, "מתוך ערוץ 2".

פורשר גם מנתקת את הקשר בין צום ט' באב לבין המהומות: "בשל החשש מתגובות נקמה לתקרית שתועדה, תוגברה העיר באלפי שוטרים", היא כותבת. "[...] מפקד המחוז החליט שלא לחכות לרגע שבו יחליטו הצעירים לפתוח במהומות, ולהקדים אותם כדי שלא לפגוע בשגרת הביקורים בהר ובתפילת שחרית של צום ט' באב".

"שועלים הילכו בו", שער "הפלס"

"שועלים הילכו בו", נכתב בכותרת הגג להפניה על דיווח בעניין המהומות בהר-הבית בשער יומון החרדים הקנאים "הפלס". לא ברור למי מתייחס הציטוט מ"איכה", לערבים שקנו אחיזה במקום בית-המקדש או ליהודים העולים בחומה (ובמקרה זה, בכותל).

"הפלס" הוא היומון המייצג בצורה הקיצונית ביותר, בתוך הזרם המרכזי של התקשורת החרדית, את עולם האמונות והדעות המגזרי. הצד המוכר יותר, שגם היה במידה רבה הרקע להיווסדו של העיתון הצעיר שהתפלג מ"יתד נאמן", הוא ההתנגדות הכוללת והמוחלטת לשירות צבאי (או אחר), אך גם התנגדות זו היא נגזרת של תפיסה אמונית שלפיה גאולת ישראל צריכה לבוא דרך נס והנסיונות האנושיים להביאה הם "דחיקת הקץ" ויעוררו את זעם האומות. כך קורה שבעמ' 2 של העיתון מתפרסמת ידיעה המוקדשת כל כולה לציטוטים של ח"כים ערבים – שלא במטרה לעשותם מטרה ללעג או שנאה – תופעה נדירה בעיתונות הישראלית.

ידיעה בעמוד הפותח של "הפלס" מוקדשת לתגובות חברי-כנסת ערבים לעליית יהודים להר-הבית

בעמוד הפותח, לצד ידיעה אינפורמטיבית על המהומות, מוקדשת ידיעה נפרדת לא להתפרעות הערבית, אלא לתגובות של ערבים לעליית יהודים להר. "הרשימה-המשותפת: עליית השר אריאל להר-הבית תבעיר את האזור", נכתב בכותרת הידיעה בחתימת א' בן-מנחם. הקביעה כי מדובר ב"כניסה פרובוקטיבית" נדפסת פעמיים: פעם כציטוט של המפלגה הערבית ופעם כקביעה של כתב העיתון.

כך, בעוד שמאמר המערכת ב"המבשר" המוקדש למהומות מוכתר במלים "פרובוקציה מוסלמית", וב"המודיע" הכותרת הראשית מודיעה על כך ש"במהלך יום הצום והאבל על חורבן הבית התארגנו חורשי רעתם, פורעים ערבים ומחבלים נאלחים כדי לפגע בהם באמצעות שלל כלי מלחמה מסוכנים" – במאמר המערכת של "הפלס" מצטטים מהספד על הרב מסאטמר, מאויביה הגדולים של הציונות, ומסכמים: "אכן, עצם הדברים שזוכרים, ומתגעגעים, ונכספים אל העבר המפואר שחרב – דבר זה כשלעצמו מהווה נחמה במידת-מה – כבר בהווה, כבר כאן ועכשיו. 'כי עי"ז נאחזים בישן ולא מבקשים תחליפים חדשים!'".

מונופול הגז (נגד)

"מונופול הגז כפה על הלקוחות סעיף שאוסר עליהם לקדם פיקוח מחירים", נכתב בכותרת בולטת על שער "הארץ", המפנה לכתבה של אבי בר-אלי ב"דה-מרקר". הפניה אחרת, לטור פרשנות של בר-אלי, היא "הצצה לעתיד מפחיד".

"המונופול דרש לשתוק – ולקוחות הגז התחייבו שלא יקדמו פיקוח מחירים", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "חשיפה", נכתב בכותרת המשנה, "דווקא יצרני החשמל, האחראים ל-80% מרכש הגז במשק, אינם פוצים פה בדיון על מחיר הגז. הסיבה לכך היא 'סעיף השתקה' בהסכמים עם מאגר תמר, האוסר על הלקוחות לפעול למען הטלת פיקוח מחירים – אף שהמונופול יוכל לדרוש פיצוי אם מחיריו יופחתו בעתיד. מקור בענף: 'ספק אם הסעיף חוקי, אבל כשאתה עומד מול מונופול, אתה מפחד".

"משהו מוזר קורה בשיח הציבורי שמנוהל בחודשים האחרונים סביב מחיר הגז הטבעי במשק. מכיוון אחד נשמעים קולות של חברי-כנסת וארגונים חברתיים שקוראים להפחתת מחיר הגז במשק ולהטלת פיקוח עליו. מן העבר השני נשמעים קולות של חברות הגז ומשרד ראש הממשלה – שמתנגדים לכך. באף אחד משני הצדדים לא אותר קולם של אלה המושפעים יותר מהכרעה בסוגיה – הלקוחות הגדולים של הגז. באופן פלאי, בעוד שמתווה הפשרה מול מונופול הגז מתעצב ובעוד שהוויכוח סביבו מתלהט – נעדר בחצי השנה האחרונה קולם של יצרני החשמל", נפתחת הכתבה.

"הצצה מפחידה לעתיד: כך פועל המונופול שהממשלה מבצרת", נכתב בהפניה לטור הפרשנות של בר-אלי. "מאיזו תפיסת עולם צמח הרעיון המזעזע לבטל כלאחר יד את חופש הביטוי? מהיכן באה הדרישה מלקוחות הגז לנצור את לשונם, לבל יעזו להגן על האינטרסים העסקיים שלהם? נובל-אנרג'י, דלק, ישראמקו ודור-אלון לא דרשו מלקוחותיהן לסתום את הפה מפני שהיו זקוקות לכך כדי לפתח את מאגר תמר או כדי להשיג לו מימון. הן דרשו זאת מפני שהן יכולות", הוא כותב.

"היזמים מתנהגים כאילו מתווה הגז כבר אושר", נכתב בכותרת הכפולה הפותחת של "כלכליסט" (ליאור גוטמן). "בכירי השותפות הישראליות בתמר ייצאו בימים הקרובים למצרים כדי לקדם הסכמי ייצוא גז למדינה. זהו מנוף לחץ אחרון לפני ההצבעה על המתווה בכנסת השבוע, שנועד לאותת לממשלה לאשר אותו בהקדם", נכתב בכותרת המשנה. כותרת אחרת שואלת: "המתווה אולי יאושר, אבל לאן יוזרם הגז? שטייניץ דחה דיון על הקמת מתקנים לקליטת גז בחופי הארץ".

מונופול הגז (בעד)

"מנכ"ל סונול בראיון: הגז לא מאיים על חברות הדלק", נכתב בהפניה על שער המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". זו גם הכותרת שנבחרה לראיון, המשתרע על פני עמוד שלם – הגם שההערה תופסת מקום זניח בראיון (של עמיר בן-דוד ונוית זומר), שרובו מוקדש לענייניה השוטפים של החברה.

סבר פלוצקר (צילום מסך)

באותו מוסף עוטה סבר פלוצקר אדרת חברתית בטור המוקדש כולו לניגוח חוק ההסדרים, "ענק הבולע כל הנקרה בדרכו", חוק "מיותר", "מסורת לא ראויה להתחדשות בממשל תקין". מה קרה לפלוצקר? האם הוא מתכוון לערוק מבטאון האוליגרכיה "ידיעות אחרונות" ולטפח בגילו קריירה בפנזין של הנוער-העובד-והלומד?

התשובה, והעוקץ, נמצאים כמובן בסוף הטור: חוק ההסדרים רע ומיותר, ולכן אסור להשתמש בו כדי ליישם רפורמה בבנקים ("אין בחוק ההסדרים מקום לתיקונים המוצעים בחוק נתוני האשראי, השייך לתחום הבנקאות והפיננסים"), אבל "לעומת זאת" – מה אתם יודעים – "יש בחוק ההסדרים מקום לשינויים במערכת המסים הנובעים מהמלצות 'ועדת ששינסקי 2'. גם את החקיקה הכרוכה במתווה ההסדר עם חברות הגז, אם יש לה השלכות תקציביות, נכון להכליל". ובקיצור: חוק ההסדרים הוא כלי פסול לשימוש נגד כוחו המונופוליסטי של ההון, אבל רצוי לשימוש כדי להגביר אותו.

"מסתמן: ההצבעה על מתווה הגז – ביום ד'", נכתב בכותרת דיווח בעמ' 9 של "ישראל היום". ארבעה כתבים חתומים על הידיעה הקצרה באופן מסורתי, אף אחד מהם לא מסביר כי ההצבעה היא פסאדה בלבד באם שר הכלכלה אריה דרעי יחליט לחתום על סעיף 52, העוקף את הממונה על ההגבלים. כן נמצא מקום בידיעה לאזכור כי "ארבעה אנשי צבא בכירים מתייצבים מאחורי מתווה הגז". אחד מהם: עמוס ירון, אביו של עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון. ואחר: אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, כותב פרשנויות קבוע ב"מעריב". כותרת טור הפרשנות הנלווה, של דן מרגלית, היא "לזרז את הפקת הגז".

ועדת לוקר

"רוב חברי הקבינט תומכים בקידום דיון על המלצות ועדת לוקר", נכתב בכותרת דיווח של עמוס הראל על שער "הארץ". "יעלון מתנגד, אך שבעה שרים מבקשים לדון בדו"ח לפני אישור התקציב", נכתב בכותרת המשנה. "חרף טענת צה"ל על אפליה: רק 21 עובדי ציבור מקבלים פנסיית גישור", נכתב בכותרת דיווח של גילי כהן בפנים העיתון.

הגרעין האיראני

"ישראל חייבת להתנגד להסכם", נכתב בכותרת במעלה שער "ישראל היום", המפנה לטור דעה אקטיביסטי של בועז ביסמוט. ביסמוט מתייחס בטורו בעמ' 5 לחמי שלו, לשעבר עורך המשנה של "ישראל היום" והיום פרשן ב"הארץ", שמתח ביקורת על מדיניות נתניהו – וזאת בלי להזכיר את שמו. ביסמוט כותב על "פרשנים ישראלים" שטוענים כי התנהלות הממשלה "חסרת אחריות". ביסמוט לא מבזבז זמן על נימוקים או טיעונים ומעדיף את שיטת המתקפה הרטורית – אנחנו חסרי אחריות? אנחנו??

חלקה השני של הפניית השער, וחלק הארי של עמ' 5, מוקדשים לדיווח על התבטאות סולידית ומתונה של מייק האקבי, מהמתמודדים על המועמדות לנשיאות במפלגה הרפובליקאית: "אובאמה מוביל את ישראל למשרפות".

"אובמה כונן ב-2009–2012 ערוץ הידברות חשאי עם גורמי ביטחון מרכזיים בממשלת נתניהו, בראשות היועצים לביטחון לאומי בממשל – הגנרל בדימוס ג'יימס ג'ונס, ולאחר התפטרותו תום דונילון – מול ראשי המטה לביטחון לאומי, ד"ר עוזי ארד והאלוף במילואים יעקב עמידרור. בצוות הישראלי השתתפו ראשים או משנים במוסד, בוועדה לאנרגיה אטומית ובאגפי המודיעין והתכנון במטכ"ל", כותב אמיר אורן במדור הדעות של "הארץ".

"הבכירות, החשאיות והרצינות של הגורמים המקצועיים איפשרו קבלת מידע והחלפת דעות. בישראל התרשמו שהאמריקאים מתייחסים בכובד ראש לנתונים שנמסרו להם ומשייפים בעקבותיהם את עמדותיהם, במהות ובנוסח המופץ לעיתונות. כל זאת, עד שנתניהו חבר ליריבים הרפובליקאים של אובמה, והאיראנים ניאותו להידבר עם האמריקאים, הידברות שהבשילה להסדר הארעי של סוף 2013 ולהסכם יולי 2015. נתניהו עיקם את התהליך כך שההשפעה הישראלית על המדיניות האמריקאית – ועל התוצאה – דעכה ככל שהתעבה התוכן בערוץ האמריקאי-האיראני", כותב אורן. "הכישלון הניהולי של נתניהו אופייני לטיפולו הלקוי בכל בעיה, מהגז בים התיכון ועד לתקציב הביטחון. לעולם יציב בארשת בוטחת עקרונות ברזל, ויאלתר תחת לחץ פתרונות גומי".

"בהתעקשותו של ראש הממשלה לצאת במלחמה נגד ההסכם עם איראן, בתקווה הקלושה שיצליח לטרפד אותו בקונגרס ובסנאט, הוא שוכח דבר אחד בסיסי: על ההסכם חתומות עוד חמש מדינות – רוסיה, סין, גרמניה, צרפת ובריטניה. גם אם הקונגרס העוין לאובמה יתגבר על הווטו הנשיאותי, עדיין המדינות האחרות יוכלו לומר שהביטול אינו מחייב אותן להמשיך או להתחיל לעשות עסקים עם איראן", כותב יואב כהן במדור המכתבים למערכת של "ידיעות אחרונות" (דעה דומה משמיע חיים רמון במדור הדעות של העיתון).

במדור המקביל ב"ישראל היום" מדגים יחזקאל צוקר היגיון מעגלי מהסוג המאפיין את העיתון, ומעלה את השאלה מהו כיוונה של הדיפוזיה בין העורכים לקוראים. צוקר קובל כי מזכיר המדינה ג'ון קרי כבר נערך להאשים את ישראל בכשלון ההסכם במקרה שזו תצליח לסכל אותו (או שתתקוף את איראן).

פינת הטוקבקיסט

מטריד: בכירים לשעבר במערכת הביטחון מביעים עמדה הפוכה מזו של ראש הממשלה (צילום מסך: דף הפייסבוק של "ישראל היום")

נמצא האחראי למו"מ

איתמר אייכנר מדווח בידיעה קצרה בעמ' 22 של "ידיעות אחרונות" כי לפני חמישה ימים נפגש השר סילבן שלום עם סאיב עריקאת בירדן. הכותרת מסבירה כי השניים, "האחראים למו"מ בין ישראל לפלסטינים, נפגשו בירדן". הפגישה מקבלת ידיעה קצרה עוד יותר בעמ' 3 של "ישראל היום", וזוכה להגיע לכותרת הראשית של "המבשר", המעניק את הקרדיט לכתב "וואלה" אבי יששכרוף.

עושים לביתם

המוסף "מסלול" של "ידיעות אחרונות" מוקדש היום לתוכן שיווקי של רשות הטבע והגנים.

שוק המוזיקה

"תהיה זו אשליה לחשוב שהחלשת המוזיקה הקלאסית המערבית תביא לפריחתה של המזרחית, או להפך", נכתב בכותרת המשנה לטורו של נעם בן-זאב ב"גלריה", "תיבת תהודה".

עוד כותרת ראשית

"כלכליסט" מדווח בכותרתו הראשית כי "טבע מתקרבת לרכישת החטיבה הגנרית של אלרגן".

ענייני תקשורת

רשות השידור. אופיר דור מדווח ב"כלכליסט" כי רשות השידור לא נפרדה מזליג רבינוביץ', על אף שהלה כבר אינו מועסק על-ידיה. לפי דור, יו"ר ועד העובדים המשולב ברשות, ענת עוזרי, זומנה לשימוע לפני פיטורים אחרי שניסתה "לדלות פרטים הנוגעים לתנאי העסקתם של בכירים ברשות השידור, כולל העורך הראשי יונה ויזנטל, ולהשתמש במידע נגדם". דור מדווח על התכתבות בין עוזרי לרבינוביץ' – שאת מהות הקשר ביניהם הוא אינו מפרט – ש"חושפת את נסיונות השניים להכפיש בכירים ברשות" כמו ויזנטל, אילה חסון וכונס הנכסים הרשמי דוד האן.

שיימינג. "הפרסומים הרבים והמכפישים שרצים ברשת על הצעירה שדרסה את הנער גל בק מהווים דוגמה לעשיית 'שיימינג' לאדם עוד לפני שניתן לו יומו בבית-המשפט או בכלל. ביקורת ציבורית היא חשובה והכרחית, אבל עקרון חזקת החפות הוא לא פחות חשוב ואולי אף יותר", כותב חן מענית ב"גלובס" – אלא שמותחי הביקורת על דורסת גל בק מלינים על כך שזו לא קיבלה את יומה בבית-המשפט, אלא – לטענתם – התחמקה ממנו שלא כדין.

"גלובס". העיתון הכלכלי בבעלות אליעזר פישמן יצא אתמול לאור במהדורה מצומצמת ביחס למתכונת הרגילה: שני קונטרסים (לא כולל מוסף נדל"ן שבועי) במקום שלושה כרגיל (מוסף שוק ההון מופיע בתוך קונטרס החדשות). מספר העמודים הצטמצם מ-56 ל-48. תוצאה של הפסקת המסחר בבורסה אתמול, עדות לקשייו הכלכליים של בעל-הבית (המתועדים בעיקר במתחרה "דה-מרקר") או סיבה אחרת?

פודקאסט. איתי שטרן כותב בשער "גלריה" על הפודקאסט "סיפור ישראלי", שהגיע לגלי-צה"ל ול-NPR.

תחרות. עוד בשער "גלריה": הודעה מערכתית על תחרות התסריט הקצר, בשיתוף עם בית-הספר לקולנוע סם שפיגל וקרן גשר. הפרס: מענק הפקה של 150 אלף שקל.

במטוס של שלדון. במדור הרכילות העסקית של "מעריב" נכתב כי עמרי כספי ושחקני NBA אחרים הגיעו לישראל במטוס פרטי – אבל לא נכתב כי מדובר במטוסו של שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום" ו"מקור ראשון", שהטיס את השמונה כחלק מקמפיין נגד תנועת החרם על ישראל.

לא התמונה. "הבהרה", נכתב בטקסט קצרצר בשולי עמ' 6 של המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות": "ביום 15.7.15 סקרנו את פרשת סימנס וחברת החשמל. בטעות פורסם ליד שמו של דוד קון, איש חברת החשמל, צילום של דוד קון, איש ציבור, סופר, עורך, עיתונאי ומנחה בטלוויזיה הרוסית, שאין לו קשר לחברת החשמל ולחברת סימנס. אנו מתנצלים על הטעות שנפלה בפרסום הצילום".

גם לא התאריך. בפורום התקשורת של "רוטר" מעירים: ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" מדווחים בשער על "מהומות בט' באב" ו"ט' באב סוער" – על אף שאתמול היה דווקא י' באב (צום תשעה באב נדחה משום שחל בשבת).