עו"ד גלעד ברנע, מומחה למשפט ציבורי ולהגבלים עסקיים, המנהל מאבק ציבורי נגד מונופול הגז ואף הגיש תובענה ייצוגית נגד המחיר שהמונופול גובה עבור הגז במאגר תמר, גילה לאחרונה כי חברת נובל-אנרג'י, השותפה הבכירה במונופול הגז הישראלי, שילמה עשרות מיליוני דולרים במסגרת הסדר טיעון בשל דליפת מזהמים בקולורדו, ארה"ב. דבר הדליפה וההסדר לא פורסמו בתקשורת הישראלית, גם לא אחרי שנכתב עליהם כאן, באתר "העין השביעית".

את הראיון ערכו איתמר ב"ז ואביעד טובי במסגרת "קול העין", תוכנית הרדיו השבועית של "העין השביעית" ושל קול-הקמפוס בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל.

"כל הכיסוי של התופעה הזו שנכנה אותה 'מונופול הגז' הוא מאוד-מאוד בעייתי", אומר ברנע. "הרי יש פה סיפור ציבורי, עיתונאי, כלכלי ומשפטי דרמטי, והסיקור העיתונאי הוא במקרים רבים מוטה, שלא לומר חמור מזה, ובחלקים אחרים פשוט לא קיים. ישנם מקורות פשוטים, ואין עיתונאי זריז אצבעות שבודק אותם. הגילוי על הפרות חמורות של נובל-אנרג'י במדינת קולורדו התגלה באמצעות מערכת ביון מרשימה ביותר שקרויה 'גוגל'. מה שאני יכול לחפש בגוגל סביר שגם כל עיתונאי סביר יודע ויכול לעשות, ולא עשה.

"עוד מקור מדהים שאני שולח עכשיו את כל עיתונאי ישראל לחפש בו ויש שם אינפורמציה מעניינת מאוד זה 'ויקיליקס'", מוסיף ברנע. "גם ב'ויקיליקס' יש דברים על נובל-אנרג'י, שלל ידיעות ממקורות שונים על סיפורים שקרו בעיקר בשנים 2011–2012, שקשורים לחתימת ההסכם עם חברת חשמל. אני הייתי מציע לכל עיתונאי לחפש ב'ויקיליקס' את צירוף המלים nobel ו-spill או violation, או גיניאה-המשוונית".

מדוע התקשורת הישראלית אינה ממהרת לחקור את החברה הבכירה במונופול הגז הישראלי? "זה לא הנושא הראשון עם פרופיל ציבורי גבוה שאני מתעסק בו, וגם לא השני", אומר ברנע, "ואני יכול להגיד לכם שבתיק הזה היו שורה של דברים בעלי ערך חדשותי גבוה, שלא לומר חריג, שהעברתי לכלי תקשורת ולא הצלחתי לגרום אפילו פעם אחת להביא לפרסומם. התקשורת הישראלית היא לא תמיד מקצועית וזריזה וחרוצה, אבל זה לא ההסבר לפי דעתי. אני חושב שלצערי, חלק גדול מכלי התקשורת, משיקולים כנראה מסחריים או אחרים, לא רוצים להתעסק בזה".

עו"ד גלעד ברנע (צילום מסך)

ברנע מביא כדוגמה את חברת החדשות של ערוץ 2: "עובדה למשל שבבעלות קבוצת תשובה יש אחזקות באחת הזכייניות של ערוץ 2. הכיסוי בחברת החדשות, שאמורה להיות עצמאית, הוא דל ורחוק מלהיות משביע רצון". אלא שגם כלי תקשורת שאין להם שום קשר לתשובה, מבעלי השליטה במונופול הגז, מציגים סיקור חסר או מוטה, לפי ברנע. "גם בערוץ 10 המתחרה וגם בעיתונות, למעט עיתון אחד, 'דה-מרקר', שאנשי נובל ודלק תקפו בצורה מאוד בוטה, רוב כלי התקשורת או שלא מכסים את הנושא בכלל, או שמכסים אותו בצורה חלקית, וחלקם בצורה שגובלת בצורה של הטעיית הציבור ומניפולציה".

כך למשל, אומר ברנע, "בערוץ 10 יש להם חדשות בשעה שבע. לפחות פעם אחת בחדשות בשעה שבע דווחה ידיעה חשובה ומשמעותית בעניין מונופול הגז – ובמהדורה המרכזית היא לא הופיעה. אז אתה שואל את עצמך, מדוע העורך שינה את טעמו, והאם זה קשור לכך שנובל-אנרג'י מפרסמת לפני החדשות פרסומת מטעמה, ואתה שואל את עצמך למה חברה שיש לה מונופול ויש לה מוצר שיש לו ביקוש קשיח ואין לה אף מתחרה בכלל צריכה לפרסם את המוצר שלה בערוצי הטלוויזיה. והתשובה שאתה כנראה עונה לעצמך היא שזה יוצר מנוף הרתעה ולחץ על הזכייניות של הטלוויזיה".

ברנע מוסיף ואומר כי ניהל הליכים "נגד גורמים חזקים מאוד, כולל נגד המדינה, ואף פעם לא ראיתי דבר כזה. נראה שהעוצמה הבלתי מרוסנת של המונופול הכלכלי יחד עם שיתוף הפעולה שלו עם המדינה יוצרים מצב שאף אחד לא רוצה לכסות אותו. כך יוצא שהכיסוי הוא דל, חלקי ולעתים גם מגמתי ומטעה". ברנע מסכם ואומר כי "העובדה המטרידה, הייחודית והחריגה בסיפור הזה היא שכשניסיתי להעביר לא פעם ולא פעמיים ידיעות חשובות, הן לא התפרסמו. השאלה היא למה העיתונות שותקת ולא רוצה לכתוב עליהם. תשאלו אותם".

• להאזנה לתוכנית המלאה