באתר ערוץ הספורט רץ בשבועות האחרונים פרויקט שירי האוהדים הטובים ביותר. בחלק של בית"ר ירושלים לא הופיע השיר "יהודי זה נשמה, ערבי זה בן זונה", שהרי אף כלי תקשורת לא יעז להצטייר כמי שנותן במה לגזענות ולגיטימציה להסתה. אלא שבעוד שביד אחת הציג ערוץ הספורט את הצד היפה של אוהדי בית"ר, בידו האחרת הוא ביצע מעשה נבזי, שנועד לגרות את בלוטות הטעם של הגזענים שבהם ועל הדרך להקפיץ את מדד הרייטינג שלו.
לצד האייטם על שירי בית"ר שורבב השבוע, כאילו במקרה, ראיון שהתקיים ב"5 באוויר", תוכנית הרדיו של הערוץ, עם הילאל מוסא, שחקנה של הפועל חיפה, ששיחק בשנה שעברה בנבחרת פלסטין. בסיומו של הראיון בחרו בערוץ הספורט לפרסם את הכותרת "הלוואי שאכבוש בטדי שער ניצחון מול בית"ר ירושלים".
הכותרת הגבירה מן הסתם את זרימת האדרנלין אצל מיטב פזמונאי אגף ההסתה ואת שביעות הרצון של עורכי הערוץ. ייתכן שלכבודו של הערבי החדש שהעז לקרוא תיגר על בית"ר יחובר שיר גזעני נוסף, מקושט בחרוזים עממיים, שישגשג ביציע המזרחי וידחק את "ברחובות אני הולך ומשתגע/ מחכה ליום שבת כמו נרקומן.../ וכל הליגה מצדי על הקטן".
הראיון עם מוסא בא לערוץ הספורט כמו בהזמנה. במקרה או שלא, הכותרת שבה איים שחקן מנבחרת פלסטין להעכיר את מצב רוחם של אוהדי בית"ר בטדי השתלבה בטבעיות עם פרויקט השירים עם סמל המנורה. כצפוי, במהרה צצו טוקבקים סימפטיים עם איומי ה"חכה חכה" ואיחולי בריאות משונים לשחקן.
בערוץ הספורט הפיקו את המקסימום מהראיון, כפי שניסחו בידיעה שעלתה באתר: "בדרך כלל, מפגש בין בית"ר ירושלים להפועל חיפה באצטדיון טדי לא מקבל תשומת לב יוצאת דופן. העונה, עם זאת, עושה רושם שהמשחק הזה יספק לא מעט כותרות. למעשה כבר היום, כחודשיים לפני שהקבוצה של טל בנין תגיע לבירה, הגיעה כותרת ראשונה. 'הלוואי שאתן שער ניצחון בטדי', הצהיר הילאל מוסא, קשר נבחרת פלסטין שחתם בהפועל חיפה, ובכך חימם את האווירה עוד לפני יריית הפתיחה לעונת 2016-2015".
בערוץ הספורט יטענו: לא אנחנו אשמים שמוסא החליט להתגרות באוהדי בית"ר. בסך-הכל מילאנו את תפקידנו כעיתונאים ודיווחנו על דבריו. השחקן הוא זה שאחראי לתוצאות.
פרויקט שירי האוהדים ליד הראיון עם שחקן פלסטין, אתר ערוץ הספורט
אלא שהאזנה לראיון, שאותו ניהלו רז זהבי ומשה פרימו, חושפת שהאחריות במקרה שהמשחק הזה יספק כותרות תהיה רובה ככולה מוטלת על ערוץ הספורט. מי שיאזין לדברים שאמר מוסא ולטון שבו דיבר יתרשם שאין מדובר בשחקן עם פה גדול שמנסה להכעיס ולהתגרות. להפך: מוסא הצטייר כאדם מתון וצנוע, שנותן כבוד ליריבים ואינו מעוניין להתסיס את הרוחות בשום צורה. אם כך, איך קרה שדווקא הוא סיפק כותרת שמיועדת כולה לגירוי בלוטות השנאה של האוהדים הגזענים?
הקשבה לחלק הרלבנטי של הראיון סיפקה את התשובה. "מובן לך מה צפוי לך בחלק מהמגרשים בישראל בגלל המיתוג הזה כשחקן נבחרת פלסטין?", שאל אותו רז זהבי, ומוסא ענה: "האמת שכן. אני חושב שזה ישפיע במיוחד נגד בית"ר, אבל אני לא אתייחס לזה. אתה יודע, הקהל יכול לעשות מה שבא לו, הקהל יכול לקלל, יכול להגיד מה שהוא רוצה. התפקיד שלי זה לשחק כדורגל".
פרימו הסכים וחיזק אותו: "בדיוק! בלי לעשות להם תנועות 'שקט' וזה...".
מוסא: "לא, אני לא בחור כזה, אני לא מחפש לעשות כותרות ודברים שליליים, אני בא לשחק כדורגל".
בנקודה זו פרימו הרגיש שהבחור אינו מתכוון לספק את הכותרת המבוקשת, ובפרץ של התלהבות החליט לאתגר אותו: "טוב, תקשיב טוב מה שאני אומר לך עכשיו. תזכור: אם אתה נותן גול לבית"ר דקה 90 – סוגרים את טדי לשנה".
מוסא לא נפל בפח: "עזוב, אני לא רוצה שיסגרו את טדי".
בשלב הזה הביא זהבי דוגמאות לשחקנים ערבים שכבשו בטדי נגד בית"ר, ופרימו חזר והתעקש על החזון שלו: "זה לא יאומן! ואני רוצה שהוא ייתן גול בבית"ר".
זהבי: "הלוואי...".
מוסא: "הלוואי, הלוואי, ולא רק נגד בית"ר, הלוואי שאבקיע...".
בבליל הקולות נשמע מוסא כמי שמאחל לעצמו לכבוש בכל משחק ונגד כל קבוצה. זה לא עזר לו. המלים שפרימו וזהבי שמו בפיו, על אף שרוח דבריו היתה מתונה מאוד, הספיקו לערוץ הספורט כדי להבעיר את האש בכיף.
משה פרימו (עיבוד צילום מסך)
לשיטתו של ערוץ הספורט, פרימו סיפק את הסחורה. הוא היה נעול על מטרה אחת ויחידה: לגרום לשחקן הערבי לספק כותרת חמה נגד בית"ר, ואם יברח מזה – לדחוף לו אותה לפה בכף של שופל. מלבד הסחורה הזו, לא נראה שמוסא סיקרן את פרימו, שהתגלה בראיון כמי שאינו יודע כמעט דבר על המרואיין שלו.
"רגע", אמר פרימו בתחילת הראיון כמנסה להבין עם מי הוא מדבר, "זה אותו הילאל ששיחק בראשון-לציון נגד הפועל תל-אביב בגביע משהו, לא? אתה הבקעת את הגול שם בגביע שהעפתם אותם, נכון?". מוסא הכחיש. בהמשך פרימו לא ידע שהילאל הוא ישראלי שמתגורר בכפר מנדא שבגליל. בעקבות כך התפלא: "איך זה שאתה משחק בנבחרת הפלסטינית?", ומיהר לקבוע – "זה לא הולך". פרימו שכח שהוא בעצמו שידך לפני כשנתיים לנבחרת ישראל את הבלם הספרדי של מכבי תל-אביב, קרלוס גארסיה, בהודעה דרמטית ב"יציע העיתונות" ("כבר יש מסמכים"!). באותה תוכנית החיבור הזה בין אזרח ספרדי לנבחרת ישראל דווקא "הלך" לו מצוין. רק שמהר מאוד התברר שמדובר בהודעה מפוברקת שקיבל בסלולר ובישר עליה כעובדה מוגמרת בלי לבדוק.
גם כשמוסא הפתיע את המראיין באזור הנוחות שלו – ענייני מכבי נתניה – פרימו לא ידע על מה הוא שח. "אתה יודע שהייתי בנתניה", אמר מוסא, ופרימו התפלא: "זו פעם ראשונה" (שהוא שומע על כך), וביקש לדעת באיזו שנה שיחק. מוסא: "אצל מתיאוס". פרימו ניסה להיזכר: "ומתיאוס לא העלה אותך לבוגרים?". לאחר מכן ביקש לדעת באיזה תפקיד מוסא משחק ובן כמה הוא, ולסיום בירר איתו אם להפועל חיפה יש כבר מאמן כושר, ונענה שיש כזה כבר שבוע.
פרימו לא הכין שיעורי בית בנוגע למרואיין שלו, לא תחקיר קטן, לא עבודת הכנה בסיסית שכל מראיין אמור לעשות, אבל ידע להיפרד ממנו בעליצות עם "ולא לשכוח לתת גול בטדי".
ההתנהלות של ערוץ הספורט – עיוות דבריו של מוסא, הכותרת שהושמה בפיו ממש בכוח והקביעה המופרכת כי חימם את הרוחות – היא תקיעת מקלות בגלגלי החזון של שחקן ערבי לבית"ר. העידוד והדרבון של פרימו וזהבי, שלחצו על מוסא לומר שישמח לכבוש נגד בית"ר בדקה ה-90, כאילו כל מה שחשוב זה להראות לבית"ר הגזענית ולאוהדיה מאיפה משתין הדג, לקוחים מתחתיות הפופוליזם.
בעוד שספורט "הארץ" עושה בימים אלה מאמצים כנים ורציניים עם הקמפיין "עד שישחק ערבי בבית"ר", בא ערוץ הספורט ובתנועה חיננית של פיל בחנות ביצים ביצע סיכול ממוקד במטרה.
שלושה ימים אחר-כך, לאחר מופע האימים של אוהדי בית"ר במשחק מול שרלרואה בבלגיה (16.7.15), מהדורת חדשות הלילה בערוץ הספורט, בראשות מירי נבו ואלי אילדיס, תפסה את הראש, קוננה על הבושות וקראה להעיף את החוליגנים האלה מהמגרשים. ומה עם הקולגות שלהם בערוץ שמספקים לבריונים דלק ותחמושת?
לתגובות: yegerm9@walla.co.il