הסכם עם איראן
אחרי הכותרות אתמול, ששיקפו במידה רבה את עמדתה הביקורתית של ישראל (נתניהו), היום מוקדש סיקור ההסכם עם איראן לתגובת המעצמות בכלל, ולתגובתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה לביקורת על ההסכם, בפרט. "נתניהו לא הציע אלטרנטיבה טובה יותר", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". תמונתו של אובמה מדלג בקלילות מרוחה על חלק גדול מעמוד השער. "חילופי האשמות בין רה"מ למנהיגי העולם", נכתב בכותרת המשנה, שמוסיפה: "וביקורת גם מבית – לפיד: 'נתניהו אשם בכישלון המדיני הגדול ביותר של ישראל'".
"הסכם הגרעין מונע מלחמה", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב", ציטוט של אובמה, שגם בעיתון זה תמונתו תופסת חלק נכבד מעמוד השער, באופן כמעט חגיגי. "עקב ההסכם: אובמה הציע לנתניהו לדון מיידית בשדרוג יכולות צה"ל", נכתב בכותרת מתחת לראשית של "הארץ". "מקור בטחוני אמר שישראל לא תעסוק בסיוע מארה"ב עד לדיון בקונגרס", משיבה כותרת המשנה.
רק ב"ישראל היום" התמונה שונה. כרגיל בחינמון, כל דבר ביקורת על עילת קיומו מובא רק כמושא עקיף, על-ידי ציטוט בולט של התגובה עליו. העובדה שכאן הביקורת היא עצמה תגובה לביקורת של נתניהו אינה גורמת לעורך "ישראל היום" סחרחורת או מניאה אותו מלהתמיד בנוהל. כך גם היום, הדברים שאמר אובמה מובאים בתמצות ובאותיות קטנות בכותרת הגג, בעוד שהכותרת הראשית וכותרת המשנה מוקדשות לציטוט של נתניהו ("ההסכם שנחתם אינו סוף פסוק"), שעסק אתמול ב"בליץ ראיונות לתקשורת האמריקנית" – המקום שב"ישראל היום" מדמיינים שהם פועלים בו ממילא.
במגזר
לעומת המצב בעיתונות הכללית, שם יכול נתניהו לסמוך תמיד על "ישראל היום" שידברר את מסריו וידאג לתדמיתו, בעיתונות החרדית הנאמנויות אחרות – וראש הממשלה לא ירווה נחת מסיקור הסוגיה האיראנית, בבת עינו (הסתייגות: לא היה בידי הבוקר שער "יתד נאמן", ייתכן שהוא שבר את המשוואה).
"שרי החוץ של בריטניה וגרמניה תוקפים: 'ישראל לא מעוניינת בהסכם, אלא במצב של מאבק תמידי'", נכתב בכותרת "המודיע". כותרת המשנה מצטטת את אובמה: "חסמנו את כל הנתיבים של איראן לפצצה גרעינית". ציטוט דבריו של נתניהו מופיע בכותרת נפרדת דווקא במורד עמוד השער: "ההסכם ייצור נתיב עתידי לאיראן לייצר פצצות גרעין, וכמובן מיליארדי דולרים שמועברים אליה עכשיו".
ב"הפלס", השמאלי מבין העיתונים החרדיים, הפוליטיקאים שתמונותיהם מעטרות את עמוד השער הם איראנים. "שר החוץ האיראני: יישום ההסכם יחול בעוד 4 חודשים", נכתב בכותרת מעל לתצלום. נתניהו מוזכר בכותרת הראשית רק בהקשר פוליטי, בשאלה אם ההסכם "יביא להרחבת הממשלה".
מאמר המערכת מתייחס ישירות ובאופן ביקורתי לאמירה של נתניהו. "ראש הממשלה טען גם כי ההסכם אינו מונע את תמיכתה של איראן בטרור העולמי. מסתבר כי בנקודה זו אין ויכוח בין רה"מ הישראלי לנשיא האמריקני. בראיון שהעניק לעיתונאי הבכיר תומס פרידמן מהעיתון 'ניו-יורק טיימס' אמר אובמה במפורש כי ההסכם עוסק אך ורק בנושא הגרעין. 'מדובר במשטר רודני אנטי-אמריקאי, אנטי-ישראלי, אנטישמי המממן טרור [...] יש לנו מטרה הרבה יותר צנועה – והיא לוודא שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני'". בהמשך מאמר המערכת נכתב אף כי דבריו של נתניהו נדמים מגוחכים.
ב"המבשר", הימני מבין העיתונים החרדיים, הכותרת היא "ארה"ב הסירה את הסנקציות מ'מלך הטרור' ומשורה של איראנים עם דם על הידיים". דבריו של נתניהו אינם מצוטטים בכותרות השער, אלא מופיעה הכותרת "אובאמה משיב לביקורת הישראלית: 'נתניהו לא הציג אלטרנטיבה טובה יותר מהסכם הגרעין'". כותרת אחרת מדווחת כי "שר החוץ הבריטי מגיע לישראל ונוזף בה: 'מחפשת עימות ולא הסכמה'".
נתניהו, כך נראה, גם לא ירווה נחת מהאסוציאציה של אהרן ברגמן ב"המבשר". בטור "ביטוי הולם" ממשיל ברגמן את ישראל לחסיד הנתון בצרה שרבו השיב את פניו ריקם ואמר לו כי אינו יכול לעזור לו. "מעשים שכאלו אירעו בתולדות ישראל כמה וכמה פעמים אצל צדיקים שונים ובוורסיות שונות. המשך הסיפור אף הוא חוזר על עצמו בדרך כלל באופן זהה ומפתיע. היהודי נושע בישועה שלמה ומופלאה תוך תקופה קצרה. את ההסבר לכך העניקו הצדיקים בעצמם: לפעמים כאשר היהודי שם מבטחו ומשענו ברבי ואינו מתחזק בעצמו במידת הביטחון בה', גם אינו מתאמץ מדי בתפילה לאביו שבשמים".
והנמשל: "ברגע שהסכם הגרעין נחתם לשמצה בווינה, נסתם הגולל באופן רשמי על מאמצי ישראל להדוף את הסכנה הנוראה שנושבת מטהרן. [...] זהו, אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים!".
גדול מול כל השמאל
"בשבוע שעבר דובר כאן בהרחבה על ההחלטה האבסורדית של בג"ץ להרוס את בתי דריינוף בבית-אל. בתוך כך נכתב כי בהסכם שנחתם לפני הריסת גבעת-האולפנה סוכם כי המדינה תקדם את עניינה של בית-אל כתגובה על המהלך של השמאל הקיצוני בגללו פונתה גבעת-האולפנה. אחד המהלכים שהוסדרו בהסכם הוא הבטחתו של ראש הממשלה לבניית 300 יחידות דיור בבית-אל במקום חמשת המבנים שפונו. 'אני אומר לאלה שחושבים שהם ישתמשו במערכת המשפט כדי להזיק להתיישבות – אתם טועים. כי בפועל ההפך הגמור קורה. במקום הקטנת בית-אל – הרחבת בית-אל. במקום פגיעה בהתיישבות – חיזוק ההתיישבות', הבטיח אז נתניהו. 'אין ממשלה שתומכת או שתתמוך יותר בהתיישבות מהממשלה בראשותי'.
"ביום שני האחרון, בישיבת הסיעה של הליכוד, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בניגוד לכל הבטחותיו, לא יאושרו 300 יחידות הדיור שהובטחו בבית-אל. נתניהו אמר לנוכחים בישיבה שכדי לשמור על ההתיישבות הוא איננו יכול להמשיך לפתח אותה. ואכן, זוהי תמונת המצב כיום – הקפאה תכנונית שקטה שבה לא מקודמת אף תוכנית בנייה ביישובים. הבנייה שכולנו רואים היום ביישובים היא התכנון שנעשה לפני שנים רבות, כך שאנחנו בונים היום את מה שקודם ואושר בעבר. כאשר בהווה לא מקדמים תוכניות, העתיד של הבנייה בפרט ושל ההתיישבות בכלל לוט בערפל.
"ממשלת ישראל צריכה לדעת ולהבין כי ממשלה שאינה בונה ביהודה ושומרון איננה ראויה לכיסא בו היא יושבת. לא יעלה על הדעת שממשלה לאומית נותנת יד להמשך המצב העגום הזה, בו למעלה משנתיים אין כמעט קידום תוכניות בנייה ביהודה ושומרון. איננו תמימים, נוסח הודעת הליכוד לפיה 'ראש הממשלה מקדם את מפעל ההתיישבות בתבונה ובאחריות' הוא מכבסת מלים שפירושה הוא – לא בונים.
"הוכח כבר בעבר שעצירת הבנייה אינה מקדמת את ישראל. הקפאת הבנייה רק החמירה את המצב והוכיחה לרשות הפלסטינית שעם מדינת ישראל עובדים בסחיטה ובאיומים. ראינו את תוצאותיו של מהלך כזה לפני כשלוש שנים, כשנתניהו הכריז על הקפאה מוחלטת של הבנייה למשך עשרה חודשים – מהלך שרק הקשיח את עמדות הערבים במשא-ומתן והעלה את הדרישות שלהם בהמשך.
"הטענות כאילו הקפאת הבנייה שומרת על ההתיישבות אינן עולות בקנה אחד עם המציאות. הקפאת הבנייה פוגעת כבר היום ביישובים רבים שמתמודדים עם בעיות קשות שהיו יכולות להיפתר אם רק היו נותנים לנו להמשיך לבנות. ישנה רק דרך אחת לשמור על ההתיישבות ביהודה ושומרון – להמשיך בפיתוח ובבנייה. ממשלת ישראל צריכה לחזור למדיניות הבנייה בכל חלקי ארץ ישראל ובמיוחד ביהודה ושומרון, ולו רק כדי להראות לעולם שאנו הריבון של עצמנו. ממשלת ישראל, בואו יחד נשמור על הארץ שלנו".
הדברים הללו הם ציטוט מלא של הודעה לעיתונות של מועצת-יש"ע, והם מעידים על המרכזיות והדחיפות של הנושא בקרב גוף המייצג את חוד החנית של מצביעי הימין בישראל. אותו מגזר שהתלונן – וממשיך להתלונן – על קיפוח מתמשך ואפליה מצד התקשורת. אותו מגזר ש"ישראל היום" מתיימר להיות לו פה ושופר. למרות זאת בחינמון, שכל כולו פמפלט תעמולה לנתניהו, ללא קשר לאידיאולוגיה זו או אחרת, אין אף כותרת על הנושא שמעסיק את הימין הישראלי.
מונופול הגז
מונופול הגז ממשיך גם בקמפיין הגלוי שלו נגד הדרישה הציבורית לפרקו. "מעל 60% מס. רוב ההכנסות מהגז הטבעי חוזרות למדינה ולציבור", נכתב באותיות קידוש לבנה בכותרת המודעה של חברת נובל-אנרג'י, תאגיד אמריקאי שהוא השותף הבכיר במונופול השולט במשק האנרגיה בישראל. הצגתו של הנתון כעובדה היא הטעיה גסה מצד חברת האנרגיה.
"אחת הטענות נגד מצב העניינים במשק הגז היא שחלק המדינה ברווחים (Government Take) הוא נמוך מדי, 40% בלבד. יו"ר דלק-אנרגיה טוען, לעומת זאת, ש'חלק המדינה מהתקבולים לאחר ועדת ששינסקי הוא חסר תקדים – יותר מ-60%'. האמת נמצאת כנראה באמצע", כתבה לאחרונה בזהירות כתבת האנרגיה של "גלובס", עיתון שאינו חשוד בגישה לעומתית למונופול. אבי בר-אלי ב"דה-מרקר" היה ברור יותר: "בזכות ההטבות וההקלות במס שלהן זכו בעלי תמר בהליך חקיקת חוק ששינסקי, נתח המדינה ברווחי מאגר זה יסתכם לכל היותר ב-48% בלבד – והוא עוד צפוי להתכרסם, הודות להקלות מפליגות שמופיעות במתווה הפשרה מול מונופול הגז".
בכל מקרה, גם המס שכן משולם למדינה הוא אחרי שהחברות החזירו לעצמן 150%–200% מההוצאות (כך על-פי "גלובס"), ועד 230%–280% לפי "דה-מרקר". נוסף לכך, ליאור גוטמן ותומר גנון דיווחו במרץ ב"כלכליסט" כי המדינה מאשימה את חברת נובל שהיא "עשתה תרגילי מס כדי להפחית את תמלוגי הגז". ב"דה-מרקר" הראה גיא רולניק כיצד חברות המונופול סופרות בתוך התמלוגים שהן משלמות גם תמלוגים שהן עצמן מקבלות ("תמלוגי-על").
מודעה מטעה של נובל-אנרג'י (16.7.15)
"פיקוח על הגז יחסוך לתעשייה 2.7 מיליארד שקל בשנה", נכתב בכותרת דיווח של בר-אלי היום ב"דה-מרקר". "לפי דו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הורדת מחיר הגז מתחת ל-5 דולרים ליחידת חום היתה עשויה להביא כבר ב-2014 לחיסכון של 1.4 מיליארד שקל בעלות ייצור האנרגיה במגזר התעשייה".
אבל את המידע הזה אף אחד לא יטרח להביא לידיעת הציבור במודעות יקרות בעיתונים ובטלוויזיה.
"על שימוע הגז שמעתם?", נכתב בכותרת בראש שער "כלכליסט", שיחד עם "דה-מרקר" מוביל את הסיקור בנושא הגז הטבעי בישראל. "פחות משבוע נותר לשימוע הציבורי על מתווה הגז, שההתנהלות סביבו ואופן ביצועו מוכיחים שלממשלה אין שום רצון בו, ושהיא עורכת אותו בעיקר כדי להצדיק את עצמה בעתיד בבג"ץ", נכתב בהמשך הכותרת.
מדוע בעיתונים ובטלוויזיה לא מתפרסמות מודעות יקרות המודיעות לציבור כי מתקיים שימוע בעניין בעל משמעות כבירה לעתידו?
אפשר לשים בצד את הדיון על גובה התמלוגים או פערי הייצוא. המודעה המטעה של נובל-אנרג'י מול האין-מודעה של הציבור הן הסיפור כולו במשפט אחד.
תחרות
"מנכ"ל משרד התקשורת על שוק הסלולר: 'צריך לעצור במקום הנכון ולא להמשיך להידרדר במורד התחרות'", נכתב בכותרת על שער "גלובס", ציטוט של שלמה פילבר "בהופעה פומבית ראשונה" בכנס שאירגן העיתון. "המצב היום הוא שחברות הסלולר בקושי מסוגלות לממש את הרשיונות שקיבלו רק אתמול על הדור ה-4", מצטטת עוד הכותרת את פילבר. "הן לא יהיו מסוגלות לעמוד בהשקעות הטכנולוגיות הנדרשות, וזה מדאיג".
זהו ציטוט מדהים למדי אם זוכרים שפילבר הוא מינוי ישיר של נתניהו, שפיטר את קודמו של פילבר בשיחת טלפון שגררה האשמות כי ראש הממשלה משרת בכך את האינטרסים של הבעלים של חברת בזק שאול אלוביץ' (שרפורמה בשוק הקווי תפגע קשות ברווחיו). זהו אותו נתניהו שהילל בכל פה את הרפורמה בסלולר (וזכורה הכותרת ב"ישראל היום": "תהיו כחלונים"), רפורמה שהיתה ההישג המוחשי הבולט ביותר, שאותו לא הפסיק להדגיש, בכל תקופות כהונתו בראשות הממשלה. המעבר החד לאמירה על "הידרדרות במורד התחרות" מקבילה למעבר החד מנתניהו הקפיטליסט המאמין בשוק חופשי לנתניהו הנלחם בשירותם של מונופולים משקיים עצומים.
ב"דה-מרקר", תחת הכותרת "מאכילים את פילבר לוקשים", עונה אמיר טייג לדברים שאמר מנכ"ל משרד התקשורת. "בימיו הראשונים של משה כחלון במשרד התקשורת, עוד לפני שנחשף לפרקטיקות הכוחניות שנקטו החברות שתחת פיקוחו ובעלי השליטה בהן, שינן אף הוא את המנטרות שהיו מקובלת עד אותה עת בענף. 'אנחנו חייבים לדאוג שהחברות ימשיכו להשקיע בתשתיות תקשורת מתקדמות, אסור לעצור את הטכנולוגיה, צריך לפעול בשיתוף פעולה עם החברות', אמר כחלון. אך ככל שנכנס לעובי הקורה, הבין השר כי סיסמאות אלה משמשות את חברות התקשורת ככסות לאינטרס האמיתי שלהן: פחות תחרות – ויותר רווח.
"פילבר יכול לישון בשקט", כותב עוד טייג, "חברות הסלולר הישראליות חיות היטב גם בסביבה התחרותית הבריאה שנוצרה בישראל. הן ממשיכות להשקיע, ממשיכות לעמוד בהחזר חובן לציבור ולבנקים וממשיכות לספק שירותי סלולר מצוינים במחיר הנמוך ב-90% משירות זהה שסיפקו לפני חמש שנים. מי שצריך לסבול מנדודי שינה הוא ציבור משתמשי הסלולר, שקיבל רגולטור שעוד צריך להתבשל עד שיבין כי תפקידו הוא לדאוג לציבור המשתמשים ולא לבעלי המניות של חברות התקשורת.
"אין דבר כזה 'יותר מדי תחרות'", הוא מוסיף, "תחרות מלאה היא המצב הכלכלי האופטימלי שבו מרבית הערך שמייצרות החברות עובר לצרכן. במצב כזה, החברות מצליחות להשאיר בידן ערך מינימלי המאפשר להם לדאוג לעתידן ולספק תשואה הוגנת לבעלי המניות שלהם. אך בעולם התקשורת, תחרות מלאה אינה מגיעה ללא מאמץ. תחום התקשורת סובל מחסמי כניסה גבוהים בשל ההשקעות הגדולות הנדרשות, כלומר ללא מעורבות אקטיבית של הרגולטור, התחרות בו תשקע אט-אט כמו כפי שקרה ב-2006–2011. אם פילבר רוצה לשמור על התחרות בענף הסלולר, או בכל תחום תקשורת אחר, הוא צריך להבין כי בינו לבין החברות יש ניגוד אינטרסים מובנה. אין זה אומר שאי-אפשר להניע תהליכים תוך הסכמה, אך בלי נכונות של הרגולטור להתעמת עם החברות שתחת פיקוחו, לא תהיה תחרות".
תקציב הביטחון
כותרת הידיעה הפותחת את גליון "דה-מרקר" מוסרת כי החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו גילתה כי יותר מ-40% מהתחייבויות המדינה לפנסיה הן למערכת הביטחון, "יותר מ-8 מיליארד שקל בשנה". מוטי בסוק, החתום על הדיווח, כותב גם כי לפי הערכות, שיעורם (החסוי) של עובדי מערכת הביטחון מקרב כלל עובדי המגזר הציבורי הוא פחות מ-40%. "עבאדי-בויאנג'ו נתנה לכחלון נשק רב עוצמה בקרב על תקציב הביטחון", הוא כותב בטור פרשנות.
שוק המרכולים
"מנכ"ל מגה: לא מבטיח שנצליח, הספקים צריכים לקחת סיכון", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". בכותרת המוסף "ממון" נכתב כי "בתוך ימים: 29 סניפי מגה ייסגרו". "בבנקים מרוצים מההסדר: 'זו רק ההתחלה. מצפים שבירן יעמוד במחויבות להצלת הרשת'", נכתב בכותרת הדיווח ב"גלובס". הכותרת הראשית של "כלכליסט" היא "המוסדיים באלון מאיימים לפוצץ את ההסדר במגה".
מינהל תקין
שרון שפורר כותבת ב"דה-מרקר" כיצד פוסט ברכה תמים למראה בדף הפייסבוק של משרד האוצר חושף את הישראבלוף של מכרזים בשירות המדינה.
תמרונים פוליטיים
"ריבלין מתווך בין נתניהו להרצוג במגעים להצטרפות לממשלה", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "מקור בליכוד: 'המערכת בשלה לאחדות, בעיקר סביב ההסכם עם איראן'. לפי גורם המעורה במגעים, יו"ר המחנה-הציוני אותת שיסכים לשבת עם בנט בקואליציה; הרצוג מכחיש", נכתב בכותרת המשנה לידיעה של יהונתן ליס.
עד כמה תוכן הידיעה נכון? האם אכן צפויה ממשלת אחדות? אם לשפוט לפי הדיווח המקביל ב"ישראל היום", הרי שלפחות מצדו של נתניהו יש רצון עז לחתונה הזו – שהדיווחים על אודותיה באו ככל הנראה מכיוונו. "יש הכחשות, אבל גורמים בליכוד ובמחנה-הציוני רומזים: 'גישושים לאפשרות הקמת ממשלת אחדות'", נכתב בכותרת של מתי טוכפלד על שער "ישראל היום".
ואם היה לכם ספק, כותרת טורו של חיים שיין בחינמון: "המענה להסכם – אחדות".
ענייני תקשורת
בשירות. בשולי שער "ידיעות אחרונות" מתפרסמות הפניות המפרסמות את מוספי השבת שייצאו מחר. אחת ההפניות, לצד תמונתו של רפי גינת, היא "חוזר, אבל אחרת. רפי גינת חושף את המהפך המפתיע של 'כלבוטק'". באתר "דה-מרקר" מסביר נתי טוקר במה מדובר: "גינת עובר צד: בשבוע הבא יעלה גינת בקמפיין לחברת תנובה למותג הדגים של החברה. הקמפיין יעלה תחת מיזם חדש שמנסה גינת להוביל תחת השם 'רפי בודק', בדומה למותג 'ג.יפית'.
"[...] המודל של גינת הוא התקשורת עם חברות מסחריות לצורך בדיקה יזומה של מוצרים של חברות ושליחתם למעבדות, לטענתו במודל שבו נערכו התחקירים בתוכנית 'כלבוטק'. אם התוצאות חיוביות – החברה משלמת כסף עבור הפרסום. אם תוצאות הבדיקות שליליות לחברה – התחקיר נגנז. גינת עצמו מקבל תשלום עבור הבדיקות והשימוש בשמו, אך את המדיה עצמה רוכשים משרדי הפרסום".
טוקר גם מזכיר כי "כמה מיזמים שיווקיים כאלה פועלים או פעלו בישראל. כך למשל, לגבי המיזם 'אובייקטיבי' נטען כי הוא מטעה צרכנים, וגם תחרויות פיקטיביות כמו 'המוצר של המדינה' משלבות חברות רק לאחר ששילמו סכומי כסף ניכרים". באופן אירוני, "ידיעות אחרונות" חשף בעבר מיזם שיווקי כזה (במסגרת מאמציו למצוא מושאי תחקיר לא חשובים?), שבעליו אף תקף את העיתון בחזרה באופן אגרסיבי. כעת, במקום להתנהל בצורה עיתונאית ולהעלות את הפקפוקים הנדרשים ביחס למיזם של גינת, ב"ידיעות אחרונות" מתגייסים לקדם אותו. העובדה שגינת היה בעבר עורכו הראשי של העיתון רק מוסיפה לסירחון.
טלוויזיה. חן חדד מדווחת ב"הארץ" על סדרה חדשה ליוצר "הסמויה" דייוויד סיימון.