ח"כ אראל מרגלית מימש את התרעתו ועתר לבג"ץ נגד הממשלה ונגד העומד בראשה, בנימין נתניהו, בגין סעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים. על-פי סעיף שהכניס ראש הממשלה בהסכמים שעליהם חתמה סיעת הליכוד עם שותפותיה לממשלה, כל הסיעות מתחייבות שלא לתמוך בהצעות חוק בתחומי התקשורת ללא אישור מוקדם מטעם נתניהו, המכהן בין היתר כשר התקשורת. לטענת ח"כ מרגלית, מדובר בסעיף בלתי חוקי ובלתי דמוקרטי, המעניק לראש הממשלה ושר התקשורת עוצמה פסולה ופוגע בעבודת הממשלה.

"סעיף התקשורת הופך את שר התקשורת למלך או קיסר", טען ח"כ מרגלית (המחנה-הציוני) בראיון שהעניק בשבוע שעבר לתוכנית "קול העין" של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, שבו גם ייחס לנתניהו "התנהלות ארדואנית" בעקבות המהלכים שקידם בתקופה הקצרה שבה הוא מכהן כשר התקשורת. לדברי מרגלית, נתניהו ועמיתיו לקואליציה לא השיבו לפניותיו המקדימות, ולכן החליט לעתור לבג"ץ.

העתירה, שהוגשה היום (8.7.15), מכוונת נגד נתניהו וכל סיעות הקואליציה, ועימם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין והיועץ המשפטי לכנסת איל ינון. עורכי-הדין החתומים עליה מטעם ח"כ מרגלית הם אלעד מן (חבר הוועד המנהל של "העין השביעית") ויובל יועז.

ח"כ מרגלית מבקש מבג"ץ להוציא צו ביניים שימנע מנתניהו ליזום "כל יוזמה מדיניותית, רגולטורית או חקיקתית בתחום התקשורת", ובכלל זה יוזמות הקשורות לתפקודה של רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, תיקון חוק הרשות השנייה כך שיאפשר את פיצול שידורי ערוץ 2, איחוד של גופי הרגולציה על שידורי הרדיו והטלוויזיה (רפורמת "ברית המועצות") ומעורבות ממשלתית בשידורי חדשות מסחריים.

ח"כ אראל מרגלית (צילום: מרים אלסטר)

כמו כן מבקש ח"כ מרגלית למנוע מנתניהו להשתמש בסעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים, שעם חשיפת דבר קיומו זכה לכינוי "סעיף 'ישראל היום'", על שם העיתון המקדם את ענייניו של ראש הממשלה ויוזמות החקיקה שנועדו להצר את צעדי החינמון. בעתירה מוזכרים קשריו של נתניהו עם בעל ההון האמריקאי שלדון אדלסון, המחזיק בעיתונים "ישראל היום" ו"מקור ראשון" ובאתר החדשות nrg. לטענת ח"כ מרגלית, נתניהו מצוי בשל כך בניגוד עניינים העלול לפגוע בתפקודו כשר תקשורת.

"לא מעט דעות והערכות נשמעו, לפיהן ראש הממשלה יעשה כל שיוכל כדי לסכל מראש ובאופן שורשי כל ניסיון עתידי להצר את צעדיו של מקורבו, מר שלדון אדלסון, בתחום העיתונות הכתובה", נכתב בעתירה. "לא מעט דעות והערכות נשמעו עת נודע על קיומו של סעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים שבו עוסקת עתירה זו, לפיהן מטרתו המרכזית של סעיף זה היא לסכל נסיונות חקיקה כאלה מראש, כלקח מן הכנסת הקודמת ונסיבות קידומו של 'חוק ישראל היום'".

בפניות שהגיש בחודשיים האחרונים ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה ביקש מהם חבר-הכנסת לחקור את התנהלותו של נתניהו על רקע פיטורי הבזק של מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר ונסיונו להעלות את דמי הזיכיון שהוטלו על ערוץ 10 בטרם מכירת השליטה בו.

"לא מעט דעות והערכות נשמעו, לפיהן ראש הממשלה יעשה כל שיוכל כדי לסכל מראש ובאופן שורשי כל ניסיון עתידי להצר את צעדיו של מקורבו, מר שלדון אדלסון, בתחום העיתונות הכתובה"

בעתירה מתבקשים שופטי בג"ץ לקיים דיון על הסכמתן של סיעות הקואליציה להעניק לנתניהו "כוח מוחלט ובלתי מבוקר" בתחום התקשורת, בצורה שלטענת ח"כ מרגלית "פוגעת בתקינות הממשלית, באיזונים והבלמים הראויים במשטרנו הדמוקרטי", ועל כן ראוי שתיבחן בבית-המשפט.

שרי ממשלה, גורסים עורכי-הדין מן ויועז, מחויבים על-פי חוק להפעיל שיקול דעת בבואם להחליט אם לתמוך, להימנע או להתנגד ליוזמות שבתחום אחריותם. "אלא שחובה פשוטה זו, שהיא יסוד לכל נושא תפקיד ציבורי שהוא, ובוודאי לנבחרי הציבור הבכירים, שבהחלטותיהם ובשיקול דעתם הם מהווים פרנסים על הציבור, נותרת ריקה, מעוקרת ובלתי ממומשת באחד מתחומי הפעולה שבהם פועלת הממשלה – הוא תחום התקשורת", נכתב בעתירה.

לטענת ח"כ מרגלית, הסעיף העומד במרכז העתירה פוגע ביכולתם של נבחרי הציבור למלא את שליחותם הציבורית ומקשה עליהם לייצג נאמנה את הרצונות והצרכים של שולחיהם.

נתינים במקום שותפים

הסעיף שעליו החתים נתניהו את שותפיו לקואליציה, נטען בהמשך, הוא "הסדר בלתי חוקי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה", כלשון העתירה.

"לא זו בלבד שסיעות הקואליציה מתפרקות מחובתן ומחובתם של נציגיהן בממשלה ובכנסת להפעיל את שיקול דעתם בכל עניין ועניין ובכל מקרה ומקרה לטובת האינטרס הציבורי, לא רק בדרך של בחינת הצעותיו ויוזמותיו של שר התקשורת, אלא גם בדרך של הצעה וקידום יוזמות ראויות ונחוצות משלהן, הרי שבנוסף מתאיין כלי בקרה מרכזי על כוחו של היחיד", כותבים עורכי-הדין, ומבהירים כי "היחיד" הוא במקרה זה ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו, ש"לפחות בתחום פעולה זה, הוא אוחז בידיו כוח מוחלט. וכדברי הלורד אקטון, 'כוח משחית. כוח מוחלט משחית באופן מוחלט'".

סעיף ההתחייבות שבמחלוקת כפי שהוא מופיע בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם מפלגת כולנו (לחצו להגדלה)

בחלק אחר נכתב כי מדובר ב"סעיף חריג ודרקוני, המנוגד למושכלות ראשונים בשיטת הממשל בישראל", כלשון העתירה. "סעיף התקשורת מפקיע הלכה למעשה מידי שרי הממשלה ומידי כלל חברי הקואליציה, להוציא את ראש הממשלה עצמו בתפקידו כשר התקשורת, כל שיקול דעת ביחס לכל החלטה ו/או עמדה ו/או יוזמה שינקוט מר נתניהו עצמו, כשהוא לבדו, בכובעו כשר התקשורת, וזאת באופן גורף, מקדמי ובלא אבחנה בקשר לתחום החקיקה, הצדקתה והשפעותיה השונות".

לפי עורכי-הדין, מדובר בסעיף תקדימי שכמוהו מעולם לא נחתם בין מפלגת שלטון לשותפותיה לקואליציה, וכהגדרתם – "חידוש מרעיש במשפט הציבורי הישראלי". "בעבר אמרו לוחמי הזירה ברומא, 'אנו ההולכים למות מברכים אותך, קיסר'. ומעתה אמרו 'אנו ההולכים להצביע מברכים אותך, שר התקשורת'", כתבו עורכי-הדין מן ויועז. "הצבעתם האוטומטית של אלו, משמעה מות הדמוקרטיה בישראל, הלכה למעשה", הוסיפו.

"סעיף התקשורת הופך את חברי הממשלה וחברי הקואליציה, בכל הכבוד, לא לשותפיו של מר נתניהו, אלא לנתיניו ופקודיו", הוסבר בהמשך העתירה. "לא תהא זו הגזמה פרועה לומר כי סעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים מציב את שר התקשורת על מדרגה שבה ניצב מלך או קיסר. מלה לו תצא מפיו, יאמרו נתיניו 'הן', וינהו אחריו בכל דרך שיובילם. ואם יהינו שלא לנהות, או חלילה להפעיל שיקול דעת עצמאי בטרם יתמכו או יתנגדו באופן אוטומטי על-פי הוראתו של המלך, כי אז תהא בידיו טענה משפטית ראויה וצודקת, כי נתיניו הפרו הסכם כתוב ומפורש שהם עצמם חתמו עליו".

סעיף התקשורת כפיילוט

השפעתה של הממשלה על שוק התקשורת, נכתב בעתירה, אין דינה כמעורבות ממשלתית בשווקים ותחומים אחרים. "אין צורך להכביר מלים על חשיבותו של שוק התקשורת במדינה דמוקרטית, ובפרט במדינה כישראל", נטען בעתירה. "ענף זה, שאינו נהנה מרווחיות יתרה גם בימים כתיקונם, הופך רגיש ופגיע במיוחד בימים של אי-ודאות כלכלית, תוך ששאלות רגולטוריות, מדיניותיות וחקיקתיות יסודיות נמצאות בדיונים, בואכה הכרעה והסדרה.

"עולם התקשורת הוא כמובן רחב יותר משוק העיתונות גרידא, אך עובדת היותם של אלה גם אלה תלויים בשוק הפרסום מאחדת ומחברת את השניים בלא יכולת ממשית להפרידם עוד זה מזה. שוק העיתונות הוא האוצר בתוכו את המשמעות האופרטיבית העיקרית של ערכים יסודיים כגון חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת".

"אין צורך להכביר מלים על חשיבותו של שוק התקשורת במדינה דמוקרטית, ובפרט במדינה כישראל. ענף זה, שאינו נהנה מרווחיות יתרה גם בימים כתיקונם, הופך רגיש ופגיע במיוחד בימים של אי-ודאות כלכלית, תוך ששאלות רגולטוריות, מדיניותיות וחקיקתיות יסודיות נמצאות בדיונים"

עוד טוען חבר-הכנסת כי סעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים מייצר "אפקט מצנן" העלול להרתיע חברי-כנסת מקידום יוזמות בתחום התקשורת, מאחר שיניחו כי הצעותיהם יישללו באופן גורף בהתאם לצרכיו האישיים של ראש הממשלה ושר התקשורת.

היבט בעייתי נוסף בקיומו של הסעיף שבמרכז המחלוקת הוא, לדברי העותרים, האפשרות שבעתיד ישוכפל לתחומים אחרים. "במבט לעתיד", נכתב בעתירה, ניתן לראות בסעיף התקשורת מעין "פיילוט" ש"פירותיו הבאושים יבשילו בשלבי הקמתן של הממשלות הבאות. או-אז לא יוגבל הסעיף המעניק שיקול דעת מוחלט לשר הנוגע בדבר ומאיין את שיקול דעתם של יתר חברי הממשלה והקואליציה באותו תחום פעולה לתחום התקשורת בלבד.

"היה ויצליח ה'פיילוט', וחברי הקואליציה, שרים, סגני שרים וחברי-כנסת מן השורה יפעלו באופן אוטומטי בהתאם לגחמותיו של שר התקשורת בכל יוזמה בתחום התקשורת, יראו ממציאי המכונה והוגי המנגנון כי טוב, וכך נראה איך יתרחב ה'פיילוט' בקדנציה הבאה לתחומים נוספים שעליהם אמונות הממשלה והכנסת". לטענת ח"כ מרגלית, תרחיש עתידי שכזה עשוי לרוקן מתוכן את התהליכים שבאמצעותם קובעת ומקדמת הממשלה את מדיניותה, ולפגום במערכת האיזונים והבלמים הקיימת.

לסיכום טוען ח"כ מרגלית כי מאחר שמדובר בסעיף בלתי חוקי וחסר תקדים מסוגו, ראוי ששופטי בג"ץ יורו על ביטולו. עד שיקיימו השופטים דיון בטענות העתירה ויחליטו אם להיענות לבקשה, מבקש חבר-הכנסת להורות לממשלה "לא ליזום כל מהלך חקיקתי או מדיניות חדשה בתחום התקשורת".

נתניהו, נציגי הסיעות והיועצים המשפטיים לכנסת ולממשלה טרם הגישו את תגובתם לעתירה. השופט יצחק עמית קבע כי יהיה עליהם למסור את תגובתם בתוך 18 יום, ונמנע מלהוציא צו ביניים שיגביל את צעדיהם.

בג"ץ 4748/15

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.83MB)