שר האוצר החדש משה כחלון לא מתרגש מענייני אתיקה, בוחר להתעלם מזוטות כמו "ניגודי עניינים" ופועל במה שנראה כמו צקצוק ארוך על האשמות ב"מקורביזם". זאת המסקנה היחידה שניתן להקיש מהניסיון התמוה והמקומם שביצע, על-פי מה שפורסם ב"דה-מרקר", להחזיר לזירת הרגולציה את מקורבו יעקב שחם, שבמשך יותר מעשור היה אחד האנשים החזקים מאחורי הקלעים של רשות השידור והרשות השנייה, ואסף לחיקו סל של ניגודי עניינים בעולם התקשורת בהתנהלות שלעתים קרובות התבלטה באופייה הכוחני.
כחלון, שעל-פי הפרסום המליץ לאחרונה לשר התקשורת בנימין נתניהו למנות את שחם למועצת הכבלים והלוויין, מתעלם מהערות מבקר המדינה, מתחקירים עיתונאיים (לרבות שורה של תחקירים שלנו כאן ב"העין השביעית"), מהחשיפות של תנועת "הצלחה" על ניגודי העניינים הנסתרים והגלויים של שחם, מהעובדה שהשורה התחתונה היתה אי-הארכת כהונתו של שחם ברשות השנייה – ובעיקר, כחלון מתעלם בבוז מהעובדה ששחם הוא מקורבו הפוליטי מחיפה.
המעגל הסגור הזה של מינוי חוזר של מקורבים שנחרכו באורה הצורב של השקיפות מעורר ייאוש עמוק מהשיטה. די אם נחזור חמש שנים אחורה ונבין עד כמה כחלון מזלזל בציבור. שחם נודע עד אז בעיקר כקומיסר קשוח ברשות השידור, שם קנה לעצמו שם כרודפם של העיתונאים החוקרים בערוץ 1. ההחלטה הראשונה בישיבה הראשונה של מליאת מועצת הרשות השנייה החדשה שהתכנסה לפני חמש שנים היתה למנות אותו לתפקיד יו"ר ועדת הטלוויזיה. החברים החדשים במועצה, בתולים עדיין ברזי הפוליטיקה שמאחורי הרגולציה ועיוורים לקשרים של שחם במוקדי הכוח החיפאיים ובראשם שר התקשורת דאז משה כחלון, הוכו בהלם.
"זאת היתה סיטואציה די הזויה", שיחזרה חברת המועצה רונית אנטלר בתחקיר נרחב שערכתי יחד עם איתמר ב"ז באתר זה. "אמנון [נדב, אז יו"ר הרשות השנייה] פשוט כינס אותנו ואמר משהו בנוסח, 'נעים מאוד, אני יו"ר המועצה ויו"ר ועדת הטלוויזיה יהיה יעקב שחם'. כאילו זאת גזירה משמים. לא בער כמובן שום דבר – הרי רק שלושה חודשים מאוחר יותר בכלל התחילו לאייש את הוועדות – אבל התחושה היתה שהם רצו למסד את המינוי הזה מהר, לפני שמישהו יספיק להתנגד". "זה היה תמוה מאוד", העיד חבר מועצה אחר. "הוא היה יו"ר לפני שהיתה בכלל ועדה".
אכן תמוה. מספיק תמוה כדי שמבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס יעיר על כך: "יוצא אפוא", הוא כתב בדו"ח שחיבר, "כי חברי המועצה נדרשו להצביע על מינויו של יו"ר הוועדה לפני שזו גיבשה את הנושאים העקרוניים ובלא שחבריה הספיקו להכיר זה את זה. בנסיבות אלה עלול להתעורר חשש בדבר המניעים להקדמת מינויו של יו"ר הוועדה". לינדנשטראוס מצא ששחם ופטרונו הפוליטי כחלון היו רשומים יחדיו כחברי דירקטוריון באותה חברה, שנסגרה בשנת 2000. שחם וכחלון, קובע המבקר, הסתירו את הקשר. "יצוין כי בשאלון שמילא חבר המועצה (שחם), והועבר לבדיקת הוועדה, לא צוינה הזיקה האמורה, אף שבשאלונים אלה המועמדים נדרשים להצהיר על זיקה עסקית, בהווה ובעבר, עם השר", כתב לינדנשטראוס.
יעקב שחם בביתו שבקיסריה, 12.4.2013 (צילום: מתניה טאוסיג)
מאז הספיק שחם להסתבך בלא מעט הסתרות כאלה. הנה תקציר חלקי:
שחם בחר שלא להגביל את עצמו כתוצאה מחברותו הקרובה עם יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10. לבסוף היועצת המשפטית של הרשות השנייה, שבפעמים קודמות סברה שאין מניעה שישתתף בדיונים והצבעות, המליצה לשחם להימנע בהצבעה בעניינו.
שחם מונה לעמוד בראש ועדה נוספת לאסדרת שוק הטלוויזיה המסחרית, כולל שוק הפרסום, חרף היותו מנכ"ל ועורך ראשי של עיתון מקומי השייך למקורבו מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, לשעבר שותפו העסקי ובעל עניין מובהק באותו שוק פרסום. שחם מינה לאותה ועדה את מקורביו, צעד שלווה בביקורת בתוך הרשות השנייה.
שחם לא עמד בתנאי ניגוד העניינים שהתחייב להם במסמך שחתם עליו כשנכנס לתפקיד, מסמך שנחשף לבקשתו של עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של תנועת "הצלחה" ויו"ר העמותה המפעילה אתר זה (אפילו מסמך זה, שבתנאיו כאמור לא עמד, אינו חושף את מלוא הספקטרום של ניגודי העניינים שלו).
בישראל, מסתבר, אף אחד לא באמת הולך הביתה. תמיד יימצא הפטרון שיעלה אותך באוב וימחק לך עוונות. לא משנה כמה פאולים תעשה, תמיד תמצא בחסות המקורבים הפוליטיים את דרך הלבנים הצהובות חזרה לעמדת ההשפעה
שחם אף מנה, לבקשתנו, ובגאווה, מבין חבריו הקרובים ביותר את הגורמים שעליהם הוא מפקח בערוץ 10 ו-2. הוא פעל למינוי כמה ממקורביו לתפקידי דירקטורים בחברות החדשות של ערוצים אלו. הוא גם בלט כאחת הדמויות הדומיננטיות בנסיונות הטיוח בדיוני הרשות השנייה בפרשת ההתנצלות בפני איל הקזינו שלדון אדלסון, שעסקה בכתבה שהכין הח"מ עבור ערוץ 10. לאורך דיונים אלו, כפי שנחשף ב"העין השביעית", הרבה להתלוצץ באופן בלתי ראוי לרגולטור העוסק בפרשה משמעותית כל-כך לאופיו ולעתידו של גוף המבוקר על-ידיו. גם שם נמנע מלהצהיר על קרבתו למנכ"ל הערוץ שעמד במרכז קבלת ההחלטות בפרשה זו.
בסופו של תהליך, אחרי שורת החשיפות של אתר זה ושל תנועת "הצלחה", גם שר התקשורת הקודם הבין את המסר. שחם, שהיה לטענתו שלו במסלול מואץ להפוך לרגולטור החשוב בתולדות התקשורת הישראלית ("אני האיש הכי משפיע ברשות השנייה", אמר לנו בגאווה עת הצהיר שהוא רואה עצמו כמועמד מוביל לראשות "ברית המועצות", שבינתיים לא קמה), לא מונה לקדנציה נוספת במועצת הרשות השנייה.
אבל בישראל, מסתבר, אף אחד לא באמת הולך הביתה. תמיד יימצא הפטרון שיעלה אותך באוב וימחק לך עוונות. לא משנה כמה פאולים תעשה, תמיד תמצא בחסות המקורבים הפוליטיים את דרך הלבנים הצהובות חזרה לעמדת ההשפעה. עזבת את רשות השידור אחרי עידן של נסיונות לצנזר את העיתונות החופשית? הרי ברור שתמצא את דרכך לרשות השנייה. מנעו ממך קדנציה נוספת שם? אל דאגה, כחלון יבוא ויחזיר אותך למועצת הכבלים.