ברק אובמה הכריז שלשום שהוא מאמין לבנימין נתניהו – ועם ישראל התמוגג מנחת. הנה, בהבל פה, השתנה יחסו של הנשיא האמריקאי למדינת ישראל ולממשלתה מקצה אל קצה. בסיועה של תקשורת נלהבת ולא מספיק מבוקרת, הפך אובמה מראש מעצמה מדאיג, שלא לומר עוין, למנהיג ידידותי, שלא לומר בעל ברית נדיב. ומהצד האחר, הפך נתניהו מבן חסות סורר וכזבן לשותף אינטימי ומהימן.

התקשורת, בישראל ובארצות-הברית, מילאה את תפקידה: ערוץ 2, בכיכובה של יונית לוי, הביא את דבריו של הנשיא האמריקאי במדויק כשהוא ממסגר אותם בהקשר הנכון: כחלק מהמאמץ המכוון של הבית הלבן לשפר את תדמיתו של אובמה בעיני הציבור בארץ. גם התקשורת הבינלאומית שיתפה את ציבור קוראיה, צופיה ומאזיניה בתובנותיה על המיצוב המתוזמר של הפגישה שהתנהלה בין שני האישים.

נשיא ארה"ב ברק אובמה וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הבית הלבן, 6.7.10 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

לצרכני התקשורת בעולם ניתנה הזדמנות הוגנת להתרשם מהאופי המסוגנן, המבוים, של פסגת אובמה-נתניהו – כמו שלצופי ערוץ 2 הונחל המסר על טיבו של הראיון החמים שנגול מול עיניהם: הן השאלות של לוי והן ההסברים שליוו אותן מהאולפן הצהירו במפורש שלפנינו מהלך תקשורתי יזום שמוטב לעכל אותו עם קורטוב של ספקנות.

בעצם, מעל המופעים התקשורתיים שליוו את המפגש של שני האישים ריחפה כרזת אזהרה: "דעו שעובדים עליכם". ואף על פי כן, המלים והתצלומים עשו את שלהם, שינו את האווירה בין שתי המדינות ואולי גם יצרו מציאות מדינית חדשה.

יש משהו הזוי בהתרחשות הזו, אבל היא הריאל-פוליטיק של העידן הזה. האופן שבו היחסים בין שתי המדינות מוצגים בתקשורת, גם אם הוא מבוסס על העמדת פנים, מעצב את התודעה הציבורית ולפיכך גם קובע את ההוויה המדינית. יכול אובמה להמשיך לא להאמין למלה של נתניהו ויכול נתניהו להוסיף לחשוד ביחסו של אובמה לישראל (או אליו, אישית) – די בכך ששניהם מחליטים להציג חזית אחידה של קרבה והבנה הדדית כדי לשנות בבת אחת את האקלים שבו מתנהלים היחסים בין שתי המדינות.

העניין הוא שלמלים יש תאריך תפוגה, ואם הן אינן מייצגות התפתחויות ממשיות, הן פוקעות ומפנות מקום למלים ולמחוות תקשורתיות אחרות, לא פעם הפוכות. אם בשיחות בארבע עיניים בין אובמה לנתניהו לא הושגו הבנות מבוססות על מהלכים ממשיים, תימוג בתוך זמן לא רב תמונת המצב האידילית ששיוו שני האישים ליחסיהם ביומיים האחרונים.

במלים אחרות, אם לא חלה תזוזה אמיתית בעמדות נתניהו ואובמה, עלול הסרט התיעודי שמוקרן על המרקעים ומתומלל על דפי העיתונים להפוך לאנקדוטה בדיונית. ואם חלה תזוזה אמיתית בעמדותיהם, היא עלולה להתברר כסותרת את המלים שאמרו עד כה.