כבוד לארבעה כלי תקשורת ישראליים שהתעקשו לשלוח שליחים מיוחדים למשחקי באקו 2015, כדי שידווחו היישר מאולמות הג'ודו וההתעמלות באזרבייג'ן. לא בכל יום מואילים ערוץ הספורט ו-one, כל שכן "ידיעות אחרונות" ו-ynet גם יחד, לשלוח כתבים לשבועיים-שלושה בחו"ל, ועוד לכבוד אירוע ספורט שנחשב לבינוני.
רגע לפני שתציצו בחלון לבדוק אם אלה פעמי משיח שאתם שומעים, או סתם נעירת חמור, אפשר להירגע: לא כל תקציבי המערכות נפגעו מהג'סטה הספורטיבית. כך למשל, שהותו של אסי ממן מ-one מומנה על-ידי הוועד האולימפי הישראלי, כפי שאישרה הדוברת ברוריה ביגמן בתשובה לפנייתנו.
"לוועד האולימפי בישראל הסכם חסות עם one הכולל היבטים רבים ובהם תפעול ושיווק אתר האינטרנט של הוועד האולימפי בישראל", הודיעה לנו ביגמן. "מימון עיתונאי מטעם one לסיקור אירועים אולימפיים בינלאומיים (לא כולל המשחקים האולימפיים הנערכים מדי ארבע שנים בקיץ) הינו חלק מההסכם, ואכן הוועד האולימפי בישראל מימן את הגעתו של העיתונאי לסיקור משחקי אירופה בבאקו".
מה שמסביר את העובדה שכל הדיווחים של אסי ממן ממשחקי באקו פורסמו ככתבם וכלשונם, כאילו היו תוכן מטעם, באתר הוועד האולימפי (בעל החזות המיושנת והעלובה).
אתר הוועד האולימפי, התכנים: של כתב one
עד כמה שידוע, ערוץ הספורט מימן בעצמו את הוצאות שליחתה של הכתבת שירי אלג'ם, שהגיעה לבאקו לחמישה ימים בלבד, רק כדי לסקר את תחרויות הג'ודו, שהיו למעשה אליפות אירופה – המפעל המשמעותי ביותר במהלך התחרויות.
הנעלם הגדול כרגע הוא על חשבון מי בדיוק נסעו שני כתבי קבוצת "ידיעות אחרונות", אורן אהרוני וברק חקלאי, שהעבירו דיווחים לעיתון ול-ynet. מפתיע שבתקופה של קיצוצים נרחבים במערכת העיתון נמצא כסף לממן שני כתבים (אהרוני הוא גם צלם) למשך כשלושה שבועות.
עורך מדור הספורט של "ידיעות", יוסי אהרוני, הגיב ל"העין השביעית": "אני לא חושב שאני צריך לתת לכם הסברים". ועד שב"ידיעות" יואילו להסביר, אפשר לצייר עננה מעל לראשיהם של אנשי ספורט "ידיעות אחרונות" באשר לזהות הגורם שמימן את הטסתם ושהותם של שליחיהם.
עורך מדור הספורט של "ידיעות", יוסי אהרוני, הגיב ל"העין השביעית": "אני לא חושב שאני צריך לתת לכם הסברים"
תאמרו, מה רע בכך שגורמים בעלי עניין יממנו אתרי ספורט או עיתונים שתחת הטייטל "שליחנו המיוחד לבאקו" מספקים דיווחים על התעמלות, אתלטיקה וג'ודו במקום תככי הכדורגל המאוסים של הקיץ? התשובה היא שכמעט שום דבר טוב לא יכול לצמוח ממצב אפשרי של יד רוחצת יד.
לפני כשבועיים כתב עמיר פלג ב"ידיעות אחרונות" על המשלחת המנופחת ששיגר הוועד האולימפי הישראלי לבאקו: למעלה מ-200 ספורטאים, אנשי צוות ועסקנים. ככה זה כשהמשלחת שוהה על חשבון המארחת המפנקת, אזרבייג'ן, שתחת כסות של אירוע ספורט יוקרתי, שנופח מעבר לממדיו, מנהלת מדיניות של דיכוי ורמיסת זכויות אדם. גם נח קליגר, בטור שכתב בשבוע שעבר בספורט "ידיעות" ("על חשבון הברון"), מתח ביקורת נוקבת על המשלחת הגדולה, תהה מאיפה צצו כל הספורטאים האלה וסיכם שזה רק בזכות טיול החינם על חשבונו של השליט-העריץ של אזרבייג'ן, אילהם אלייב.
ל"ידיעות אחרונות", עם הצוות המתוגבר שלו בבאקו, היתה הזדמנות לקחת את הדברים של פלג וקליגר שני צעדים קדימה ולהכין תחקיר בנושא. הם הרי היו צמודים למשלחת ולעניינים וראו בדיוק מי בא לעבוד ומי לטייל. או שאולי היו כאן עוד שני טרמפיסטים על חשבון הברון.
איזו חוויה, וואו וואו וואו
מי שלא הטריחו את עצמם עד לאזרבייג'ן היו דווקא מי שהיו יכולים להרוויח, והצופים איתם, מנוכחות ממשית בזירת האירועים: אנשי הטלוויזיה של ערוץ הספורט, שהעדיפו לשדר את התחרויות מהאולפנים הנוחים בהרצליה. השידורים התנהלו לרוב על מי-מנוחות, כשרמת הדציבלים עולה בדרמטיות רק בתחרויות בהשתתפות הישראלים. או אז עבדה הפטריוטיות שעות נוספות אצל השדרנים מירי נבו, משה גרטל ומאיה רונן, כשהפרשנים שלצדם דואגים לאזן עם טאץ' מקצועי.
אורי ששון עולה לקרב הגמר בג'ודו במשחקי באקו (צילום מסך מערוץ הספורט)
אבל לא כולם: מי שהפר את האיזון הקדוש היה ליעד אקו, פרשן הג'ודו, שהיה אמור לספק הסבר מקצועי להתמודדות של אורי ששון על מדליית זהב בקטיגוריית 100 ק"ג. השדרית שלצדו מאיה רונן סיפקה, כצפוי, מלל מתלהב, אבל גם זה החוויר לעומת מופע הפרשנות של אקו. כך הוא נשמע, בין דבריה של השדרנית:
איזו חוויה, וואו וואו וואו, פיזיותרפיסטים, ירדן ג'רבי, מאיה, כולם שם, איזה יופי. אורי ששון, חמש דקות, עבודה קשה, נחישות, רצח בעיניים. אני יודע שהרבה אנשים צופים עכשיו בבית ורואים את זה, ואני חושב – לא צריכים להחזיק אצבעות לאורי, אם הוא יתנהל כמו בכל שלושת הקרבות הקודמים שלו, הוא ינצח את הקרב הזה, הוא מסוגל לנצח, אדם הגיאורגי גם גדול ממנו במשקל, כבד ממנו, אבל גם בחור מאוד-מאוד חזק, מנוסה, קדימה, אורי! אסור לאורי שאדם יחבק אותו. מצוין מצוין מצוין, זה לא רע בכלל... לא נכון... למה? זה משהו שאני לא מבין אצל השופט, רצית לתת עונש, הם עמדו עמידה עם יד אחת, תעצור את ההתקפה, אחרי ההתקפה אתה נותן עונש? אורי מתכנן שם תפיסה קטנה מבפנים. אורי עם רגל ימין ינסה לטאטא את העקב של רגל ימין של אדם, הנה זה בא! איי איי איי, מצוין. מצוין, אורי עולה ליתרון בזכות העונשים, אני רוצה שאורי ימשיך, הוא חייב להמשיך לעבוד, יד אחת, כמו מקודם, לא להיות קרוב לאדם, זה לא טוב, לא להיות קרוב לאדם, לא לתת לאדם לחבק. זה לא טוב... תיזהר, תיזהר... עכשיו, מצוין, אורן שם צריך לתת לו את ההנחיה, הנה הנה... מצוין, כן כן כן, בזבז לנו את הזמן, זה חשוב, מצוין. תמשיך לעבוד, עכשיו הכל בראש, לא צריך לחשוב על זה שהקרב ייגמר, צריך להמשיך, עד עכשיו הוא עושה את זה נכון, מצוין... מצוין אורי, הכניסות האלה משמעותיות.. תיזהר מהחניקה שם. אוי ואבוי…".
ששון לא זכה במדליית זהב, אבל אוסף הווידיאו של ערוץ הספורט זכה בפסקול ביזארי של צווחות מצד פרשן שנשמע כמו מעריץ שוטה. עורכי ערוץ הספורט לא יכולים לטעון שהופתעו לנוכח מופע הפרשנות המביש: גם כמה שעות קודם לכן, כשששון ניצח בחצי הגמר, יצא אקו מגדרו תוך שהוא קורע את המסך בצרחות של "יש" ו"וואו וואו". הכתובת נשמעה על הקיר, אבל במקום קורס מזורז לבחור שלא מבין את תפקידו, העדיפו בערוץ הספורט לאפשר לאקו להישמע שוב כמו להקת מעודדות היסטרית.
למה בעצם? הרשו לנו להציע תשובה ברוח הימים האלה: כי הם יכולים. כי זה מה שהם חושבים עליכם. כי זה מה שהם חושבים על תחום הסיקור שלהם. כי זה מה שהם חושבים על עצמם.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il