לפני כשבוע וחצי כתבתי כאן על המעמד המוגן של הדרוזים בתקשורת הישראלית המרכזית, אגב הסיקור הנרחב יחסית של דרישתם כי ישראל תתערב לטובת הדרוזים הסורים שהיו כביכול בסכנת טבח מצד מיליציות האופוזיציה. הדיון בנאמנות הכפולה של ערבים, דתיים או מתנחלים נעלם כשמדובר בבני העדה הדרוזית. גם כשהדברים הגיעו לשיאי אלימות בלינץ' שעשו תוקפים דרוזים בפצועים סורים שהובאו לטיפול בישראל, שבמהלכו הוכו נמרצות גם חיילי צה"ל, לא טרחה העיתונות הישראלית, המתמחה בהעלאתם על המוקד של מיעוטים ומגזרים, להבליט גינוי נמרץ של המעשה הנפשע.

יוצא דופן היה עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד, שבשישי האחרון הקדיש את טורו לביקורת חריפה על היחס המקל להתנהלות עבריינית מצד בני העדה הדרוזית. "איש לא צריך להיות מופתע ממה שקרה השבוע ברמת הגולן. הכתובת מרוחה על הקיר כבר שנים", כתב ליבסקינד. "תושביה הדרוזים של מדינת ישראל, גם אלה הנאמנים לה בגליל וגם אלה שלא נאמנים לה בגולן, לא סופרים יותר מדי את מערכת אכיפת החוק. אחרי ששנים מדינת ישראל משדרת להם שהיא מוכנה לעצום עין בפני כל הפרת חוק ובפני כל מפגן של אלימות, ובלבד שלא ייעלבו ולא ייקחו ללב, זו בדיוק התוצאה".

ליבסקינד לא הסתפק בהאשמות כלליות ומנה שורת מקרים שבהם, לטענתו, כשלו משטרת ישראל ומערכת המשפט מטיפול באלימות ועבריינות של דרוזים. כאילו כדי לאשש את טענתו, מאז פרסום הטור סובל ליבסקינד ממתקפת תגובות אלימה ומתוזמרת בשיחות טלפון, במייל ובעיקר בפייסבוק. כמה מאותן תגובות הוא אסף ופירסם במרוכז: אוסף גידופים קשים ומאיימים.

"התקשורת באמת עשתה הנחה מאוד גדולה למגזר", אומר ליבסקינד בשיחה איתו. "אתה יכול להגיד נכון, לא כל המגזר חטא. זה נכון. אלו היו בודדים שפעלו באלימות וממילא זה מגזר מאוד מפולג ומגוון. אבל זו הנחה שבתקשורת לא עושים למגזרים אחרים. ובכל מקרה – בטור שלי הקדשתי לביקורת על התקשורת אולי שורה וחצי. הדגש שלי היה על מערכת אכיפת החוק ועל הטיפול שלה במקרים שהיו מעורבים בהם יותר מאדם אחד או שניים, מקרים חמורים מאוד של אלימות קשה, הצתות, חטיפת שוטרת ועוד – ואנחנו לא רואים כתבי אישום. גם סיפור הבנייה הבלתי חוקית במג'דל-שמס הוא בהיקפים חמורים יותר מכל דבר שאני מכיר, והמשטרה מפחדת להיכנס כי לדבריה היא חוששת משפיכות דמים".

עיתונאי "מעריב" קלמן ליבסקינד (צילום: "העין השביעית")

על התגובות הקשות לטור אומר ליבסקינד כי רבות מהן היו "של אנשים שלא קראו את הטור או שלא מכירים אותי. כולל מי שהתווכחתי איתו היום ברדיו א-שמס, שאמר שהוא רוצה לשמוע אותי מגנה את רצח אבו-ח'דיר או עקירת עצי זית. אמרתי לו שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. אני מגנה כל אלימות, ישראלית, ערבית או שבדית. אני צריך לגנות רצח? ברור שזה אסור ופסול. לפני עשר דקות קיבלתי את הטלפון השפוי הראשון בכל העסק הזה. של בחור מחורפיש, מפורום הקצינים הדרוזים. הוא הזמין אותי לחורפיש, לבוא ולדבר, להתווכח. הוא בעד ויכוחים. אמרתי לו שב-48 השעות המשוגעות האלה הוא הראשון שאיפשר לנהל איתו שיחה".

לדבריו, הוא אינו מתכוון לפנות למשטרה. "צילצלו אלי כמה אנשים שמחוברים לעדה ואמרו לי: תיזהר, זה לא משחק ילדים, יש שם גורמים מסוכנים, זה רץ ומתנפח. ובאמת, אני כבר נתקל בתגובות שלא מחוברות בכלל למה שכתבתי. אבל אני לא אוהב את הריצה הזו להגיש תלונות במשטרה. כתבתי פעם סדרת טורים תחת הכותרת 'אל תלכו למשטרה' אחרי שבכניסה למושב שלי זרקו עלי אבנים. הלכתי להתלונן ובסוף אני מצאתי את עצמי נחקר".