העיתון "ידיעות אחרונות" ישלם לצלם העיתונות מיכאל קרמר 70 אלף שקל בשל שימוע לא תקין שקיים לו לפני פיטוריו, כך פסק לאחרונה בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים.
קרמר, שעבד כצלם ב"ידיעות אחרונות" במשך 25 שנה ברציפות, הגיש לפני כארבע שנים תביעה בסך כ-670 אלף שקל נגד חברת "ידיעות אחרונות" בע"מ בטענה כי פוטר ממניעים פסולים ובלתי חוקיים של אפליית גיל ובהליך פגום (בהמשך העלה את סכום התביעה לכ-730 אלף שקל).
לפי כתב התביעה, "במהלך יום עבודה שגרתי בחודש ינואר 2010 התקשרה אל התובע מי ששימשה אז בתפקיד רכז החדשות של הנתבעת, גב' הדס להב. ללא כל התרעה, ולהפתעתו הגמורה, הודיעה לו בעל-פה: 'אתה מוזמן מחר לישיבת שימוע בקשר לפיטורים'". לטענת קרמר, נסיבות השימוע לא נומקו בפניו עד אשר הגיע לשימוע עצמו, שנערך בפני העורך דאז שילה דה-בר, סגנו והעורך היום רון ירון, להב עצמה, עידן מוטולה, שעורך כיום את המוסף "ממון", סמנכ"ל כוח האדם יעקב כפיר ויצחק נופך-מוזס. לדברי קרמר, בשימוע נאמר לו כי הוחלט לפטרו "משום שאינו משתף פעולה עם הממונים עליו, נוהג להתווכח וכי נשחק בעבודתו במשך השנים ואינו מתפקד כבתחילת דרכו, עת היה בחור צעיר".
בהמשך כתב התביעה נכתב: "מקום העבודה, שהיה ביתו השני, ושלו תרם שנים רבות מחייו, הפנה לו עורף והחליט בעצם לגרשו מהבית בגיל מתקדם, ביודעו כי בגיל שכזה צפוי התובע לקושי עצום במציאות עבודה חלופית. ואכן, מה גדולה היא הטרגדיה, התובע שקע עם פיטוריו בדכדוך עמוק, ומאותו רגע הניח את מצלמתו, שהיתה לו כיד ימין, וחדל לעסוק במקצוע הצילום".
נוסף לטענה להליך פיטורים פגום טען קרמר, באמצעות עו"ד עמי פרנקל, כי תחילה הועסק כפרילנסר בלי שקיבל זכויות סוציאליות, אף שבפועל התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין "ידיעות אחרונות", וכי ב"ידיעות אחרונות" הבהירו לו שהזכויות על התצלומים שצילם בתקופה שהיה פרילנסר אינן שלו, אלא של העיתון.
ב"ידיעות אחרונות" טענו להגנתם, באמצעות עו"ד סיגל פעיל ועו"ד זוהר גיפס, כי קרמר הציג מצג שווא בתביעתו. לטענת הנהלת העיתון, עוד בטרם השימוע של קרמר "נערכו עימו, פעם אחר פעם, שיחות רבות שבמסגרתן הפצירו בו הממונים עליו כי עליו לשפר את תפקודו ויחסו הלקוי באם רצונו להמשיך לשמש כצלם בנתבעת". עוד נטען כי קרמר הסתיר שבמקביל לעבודתו ניהל חנות המספקת שירותי צילום, וכי ב"ידיעות אחרונות" אף רכשו ממנו שירותי צילום בסך של למעלה מחצי מיליון שקל. נוסף לכך נטען בכתב ההגנה כי קרמר כלל לא זנח את מקצוע הצילום כפי שכתב, אלא ממשיך לספק שירותי צילום פרטיים מדי יום ביומו.
ב"ידיעות אחרונות" הכחישו מכל וכל כי קרמר פוטר מחמת גילו, וטענו כי בעיתון עובדים צלמים מבוגרים ממנו. "למרות הלשון המלודרמטית של כתב התביעה, במסגרתו מוצג מצג של עובד אשר נזרק מהיום למחר מעבודתו באופן כוחני וברוטלי והושלך לרחוב ללא זכויות ומטעמים זרים, עניינה של תביעה זו הוא בתאוות בצע של עובד לשעבר של הנתבעת".
השופטת שרה מאירי-אב"ד, מבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, קיבלה את טענות "ידיעות אחרונות" ולפני כשמונה חודשים פירסמה פסק דין הדוחה את תביעת קרמר. השופטת דחתה את טענות הצלם בזו אחר זו, תוך שהיא מותחת ביקורת על התנהלותו במהלך התביעה. היא פסקה, בין היתר, כי קרמר הועסק כפרילנסר ובהמשך כשכיר מתוך רצון חופשי ובהבנה מלאה למשמעות ההסכמים שעליהם חתם מול העיתון; כי התוספות שקיבל דרך קבע לא היו רכיבי שכר, כפי שטען, אלא תוספות לשכר שאינן מצדיקות הפרשות לפנסיה; וכי קרמר "לא ממש היה מופתע מהשימוע", משום שעוד קודם לכן קיבל התרעות בדבר חוסר שביעות הרצון מעבודתו.
אמנם בית-הדין הצהיר כי "לא נחה דעתנו מהאופן בו התנהל השימוע", אך בהמשך קבע כי "בין ניהול הליך השימוע כמקובל לבין הפיטורים עצמם ועילתם – לא מצאנו קשר". על קרמר הוטל לשלם ל"ידיעות אחרונות" 14 אלף שקל עבור הוצאות המשפט. בפסק הדין הובהר כי "ללא הפגמים 'הטכניים', שנמצאו בהליך השימוע, ראוי היה לחייבו בסכומים גבוהים בהרבה".
קרמר לא התייאש, ולפני חודשים אחדים הגיש ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה. באמצעות עו"ד עמי פרנקל ועו"ד קרן קוטס-אמיתי טען כי פסק הדין של האזורי היה שגוי, בין היתר משום שבמהלך המשפט לא ניתנה לו הזכות להגיש את תלושי השכר מתקופת עבודתו בעיתון. "ידיעות אחרונות", באמצעות עורכי-הדין אשר סלע ושלומי אלעד, טענו כי יש לדחות את הערעור, והדגישו כי החלטת האזורי שלא לאפשר לקרמר להגיש את תלושי השכר שלו במועד מאוחר של המשפט היתה מוצדקת.
בסיום דיון שנערך לפני כשלושה שבועות בבית-הדין הארצי לעבודה הציעו השופטות רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן ונטע רות כי הצדדים יסמיכו את בית-הדין לפסוק פשרה שלפיה העיתון יפצה את קרמר בגין "אופן ההתנהלות בהתייחס לשימוע" בסכום של 30–80 אלף שקל. הצדדים נתנו את הסכמתם, ולפני ימים אחדים נפסק לקרמר פיצוי בסך 70 אלף שקל. השופטות אף החליטו לבטל את חיובו של קרמר בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי-דין בסך 14 אלף שקל שקבע בית-הדין האזורי לעבודה.
"על אף האמור נוסיף", נכתב בסיום פסק הדין, "כי ככל שניתן להתרשם מן הקביעות שבפסק הדין של בית-הדין האזורי כי המערער התנהל באופן פגום ובחוסר תום לב, יובהר כי לא מצאנו בתשתית העובדתית תמיכה להתרשמות מעין זו".
33981-10-14
6649-05-11