זה לא רק ספורט

"הלם בעולם הכדורגל" הוא הצירוף הנבוב שב"ישראל היום" לא מהססים להשתמש בו בפתח כותרת המשנה לראשית ("משחק מכור"), המדווחות שתיהן על פרשת שחיתות בהתאחדות הכדורגל העולמית, פיפ"א. "טוענים שיש ארבעה מיליארד אוהדי כדורגל בעולם, רק מתי מעט מהם – תמימים גדולים או טיפשים גמורים – לא ידעו שפיפ"א, ארגון-הגג של הכדורגל העולמי, נגוע בשחיתות", כותב ב"הארץ" עוזי דן. "מעטים חשבו שהענקת גביעי העולם הבאים לרוסיה ולקטאר נעשתה בצורה ישרה או הגונה. פוליטיקה היא אמנם חלק מכל ארגון, בטח ארגון בינלאומי גדול שמגלגל מיליארדים ושולט בענף הספורט החשוב והפופולרי בעולם, אבל בפיפ"א כבר מזמן משתינים מהמקפצה".

"בכירי פיפ"א נעצרו בחשד שמכרו את אירוח משחקי המונדיאל תמורת עשרות מיליונים", נכתב בכותרת על שער "הארץ". "חשודים גם שהלבינו כספים", נכתב בידיעה. "למרות הדברים הקשים והביקורות, על-פי ההערכות, שני המונדיאלים הקרובים לא יזוזו מרוסיה ומקטאר", קובעים ב"ישראל היום". "חשיפת מאחורי הקלעים של בחירת מארחות המונדיאלים בשנים 2018–2022 תוציא הרבה מאוד רפש לאור השמש, וזה טוב. עם זאת, זה לא אומר שאירוח המשחקים יילקח מחר בבוקר מרוסיה או מקטאר", כותב דן ב"הארץ".

ב"ידיעות אחרונות" קושרים בין פרשת השחיתות לבין הנושא האקטואלי האחר שנקשר בהתאחדות – האפשרות כי תשעה את ישראל. האופן שבו קושרים את הקשר ב"ידיעות אחרונות" הוא פשוט כך: קשירת קשר, כלומר ספקולציה – וכזו שמגיעה לכותרת הראשית. "חשש: קטאר תשלם להצבעה נגד ישראל", נכתב בכותרת, ומתחת לה: "יום לפני ההצבעה על הצעת הפלסטינית להשעות את ישראל מתחרויות בינלאומיות: פרשיית שחיתות מטלטלת את פיפ"א. משרד החוץ מעריך שאין רוב להשעיה, אבל גורמים ישראליים מזהירים: אי-אפשר לסמוך על נקיון כפיים בהצבעה". ב"ידיעות אחרונות" לא שוכחים לעטר את הידיעה הראשית, בעמ' 2, בתמונתו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל כאן בישראל, אחד בשם עופר עיני, ידיד ותיק של העיתון.

כאילו מנסים להצר

"לוין: לשנות מהיסוד את חוק לשון הרע", נכתב בכותרת על שער "הארץ". "השר, שייצג בדיון את נתניהו: 'אסור שחופש הביטוי יהפוך לחופש הביזוי'", נכתב בכותרת המשנה. "שר התיירות יריב לוין מתח אתמול ביקורת על חוק לשון הרע בצורתו הנוכחית ואמר כי נדרש שינוי יסודי בנוסח שלו", כותב יהונתן ליס. "לוין התייצב במליאת הכנסת כדי להשיב בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, בדיון שעסק בהתאבדותו של בכיר רשות האוכלוסין, אריאל רוניס. חברי-הכנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה כאחד הסכימו כי יש להסדיר את החקיקה בנושא ולהגביל את הפגיעה בשמו הטוב של אדם ברשת האינטרנט.

יריב לוין (צילום: פלאש 90)

"'נדרשים התאמה ושינוי יסודיים בחוק לשון הרע, אבל בכל פעם שמנסים לקדם זאת, מציגים את הדברים כאילו מנסים להצר את גבולות התקשורת', אמר לוין במליאה. לדבריו, 'לצערי אנחנו במדינה נמצאים בחופש ביזוי מוחלט. חופש הביטוי אסור שיהפוך לחופש הביזוי. אין שום בעיה לעמוד כאן ולהביע צער, אבל בסוף צריך להחליט אם אנחנו שמים גבול ונותנים לאנשים כלים להגן על שמם. אני מאוד מקווה שהפופוליזם שעד היום ליווה את הנושא לא ימשיך ללוות אותו ובאמת נגיע להסדרה אמיתית. הסוגיה הזו מצריכה אומץ כדי לא ללכת שבי אחר הפופוליזם של פגיעה בחופש הביטוי'".

מזג אוויר וחסדי שמים

שריפה סמוך לרהט, אתמול (צילום: פלאש 90)

יום קיץ חם מגיע עד לשער "הארץ", המאופק בעיתוני ישראל. "גל שריפות בשל השרב; היום הקלה בחום", נכתב בכותרת ידיעת כיתוב התמונה (נעה שפיגל), המצליחה לתמצת את המידע שקוראי העיתון אינם מכירים על בשרם ממילא. בעיתונים אחרים מתעניינים פחות ביידועם של הקוראים במה שהם אולי אינם יודעים, ומעדיפים לשחזר עימם חוויות עבר. "40 פלוס" היא הכותרת על שער "ידיעות אחרונות", ולצדה תמונות ישראלים "ביום הכי חם בישראל זה 13 שנה". גם ב"ישראל היום" חלק גדול מהשער מופקע לטובת הכותרת "ארץ טרופית" וצילומי שעשועי מים וכבאית. גם ב"מעריב" כותרת בולטת על שער העיתון ("לוהט וגשום"), וגם היא מוגשת על רקע תצלום של נערה משתעשעת המסיים רצף של תצלומים מאותה זירה – מזרקות רצפה סמוך לעיר העתיקה בירושלים – שעורכי כל העיתונים בחרו לעטר בהן את השער הראשי.

לא רק בעיתונות הכללית: "גל חום ושריפות" היא הכותרת הראשית של "יתד נאמן". "בחסדי שמים לא היו נפגעים", קובעת כותרת המשנה. "החמסין, הנדיר בעונה זו, עבר בחסדי שמים בשלום יחסית", נפתחת הידיעה הראשית ב"המודיע". בעיתון "המבשר" ("עיתון היהדות הנאמנה") וב"הפלס" ("בטאון עולם התורה"), מזג האוויר מגיע לכותרת הראשית, אך עורכי העיתונים מצליחים לדווח על תהפוכותיו בלי לקשור אותן לקדוש-ברוך-הוא.

היכן היה אלוהים?

"ממטרים כבדים בארה"ב: לפחות 17 הרוגים בשטפונות", נכתב בכותרת ידיעה ב"הפלס". "למעלה מאלף מתים בגל חום כבד בהודו", נכתב בכותרת ידיעה בעמוד העוקב.

אלוהים היה באשדוד

עוד בעיתונות החרדית: "נפילת הטיל בסמוך למרכז מחלל השבת – מסר ותביעה לחיזוק שמירת השבת", נכתב בכותרת ידיעה ב"המודיע", ציטוט של "האדמו"רים שליט"א מסדיגורא", שאמרו את הדברים בביקור באשדוד, היכן שמרכז מסחרי הפתוח בשבת סופג ביקורת חרדית.

מונופול הגז

"מימון הוא מקפצה לדילוג מעל המוקשים", מסבירה גלית חמי ב"כלכליסט" את הסיבה שבשלה החליט שר האוצר משה כחלון להיתפס בשקר גס ובוטה ולהסיר ידיו מהטיפול במונופול הגז בתואנה שהוא מקורב לאחד מברוני הגז, קובי מימון – חרף העובדה שלפני הבחירות הבטיח כי יטפל במונופול למרות אותם קשרים. "כחלון הרי לא באמת מוטרד ממראית העין בעניין מימון", ממשיכה חמי, "ייתכן שהוא אף סבור שהדואופול צריך להתפרק, כפי שטען ערב הבחירות. אבל הוא מבין שהקרב מול ראש הממשלה אבוד, אז הוא שולף פסלון חסינות בדמות מימון".

"מונופול הגז קיבל רוח גבית מנתניהו – ומקשיח עמדות", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר" (תוכנה הוא גם נושא הכותרת הראשית של "הארץ"). "הסדקים בעמדות הממשלה מול חברות הגז, פרישתו של דייוויד גילה והשתלטות ראש הממשלה על המו"מ איפשרו לחברות להתעלם מדרישות המדינה בנוגע למחיר הגז. בימים האחרונים חתמו החברות על חוזים במחיר גבוה עם שלוש תחנות כוח פרטיות", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לכתבה של אבי בר-אלי.

"לפני כחצי שנה הבהירו בממשלה כי אם השינוי המבני בשוק הגז ימותן, תידרש הממשלה לאזן את צעדי האכיפה במעורבות גבוהה יותר במחיר. זאת, מחשש להעדר תחרות בין ספקים או מחשש להנצחת הרנטה המונופוליסטית שנגבית כיום על-ידי שותפות תמר", כותב בר-אלי. "כפי שנחשף ב'TheMarker', למרות נסיגת הממשלה ממתווה הפירוק המקורי והוויתור על כמה מצעדי האכיפה שהוצגו – התערבות המדינה בחוזים צפויה להיות מתונה מהמתוכנן. כך, נקבע כי השינוי המבני ילווה בקביעת תקרה למחיר הגז, כדי להימנע מתמחור מונופוליסטי שלו, אך רק עד להשלמת השינוי המבני – כלומר לתקופה של עד שש שנים. לפי הערכות, הממשלה לא תטיל פיקוח על מחיר הגז במשק ולא תפעיל את ועדת הפיקוח הבין-משרדית על המחירים. תחת זאת ינוהל מנגנון מעין-פורמלי, באמצעות רשות החשמל, שתפקח בעקיפין.

"הכוונה היא כי הרשות תודיע שלא תכיר בחוזי גז גבוהים מרף מסוים של מחיר – כפי שעשתה לפני חודשיים. לפי המתווה המקורי, שנדחה על-ידי חברות הגז, הרף היה צריך להיות המחיר החוזי המינימלי כיום, קרי מחיר האופציה של חברת החשמל מתמר. ואולם, דלק ונובל מתנגדות נחרצות לקביעת רף זה, בטענה כי משום הצמדתו החלקית למדד, מדובר במחיר שלאורך זמן יורד ריאלית. לפיכך, משרדי הממשלה וחברות הגז ממשיכים במשא-ומתן על גובה הרף המקסימלי.

"בניגוד לעמדה הרווחת, מתווה הפשרה שגיבשו משרדי הממשלה להסדרת שוק הגז לא נחתם עדיין על-ידי חברות הגז. אף שהמתווה אומץ פומבית בידי ראש הממשלה, הוא עדיין לא כלל את המנגנון שנועד 'לרסן' את התמחור המונופוליסטי של הגז בידי בעלי תמר. עם זאת, לנוכח החלטת שר האוצר משה כחלון לוותר על סמכויותיו בשוק הגז הטבעי ולהעבירן לנתניהו – לא ברור אם האוצר יעמוד בהתחייבותו ואם נתניהו יעמוד במכבש הלחצים שיפעילו חברות הגז. ואמנם, לפי הערכות, המדינה צפויה לסגת מהכוונה לנקוב במחיר האופציה כתקרה [...] בנוסף מסתמן כי הממשלה לא תפתח את חוזי תמר החתומים – אף שאלה כוללים תנאי מכר מונופוליסטיים לכאורה, החל בהצמדה בעייתית, עבור בשיעור חובת רכישה גבוה (Take or Pay) וכלה בסירוב בעלי תמר להעניק הנחה של 10% על אספקת גז לא רציפה – שוב, בסתירה להוראות רשות החשמל".

"ששינסקי בביקורת על גילה: אין סיכוי שהמתווה שלו יביא להורדת מחירים בגז", נכתב בכותרת הראשית של "גלובס".

החברה האזרחית

"המדינה שיווקה רק 4,000 יחידות דיור מתחילת השנה", נכתב בכותרת "כלכליסט". "הסיבות לכמות היחידות הנמוכה: מאז הקמת ממשלת המעבר לא התכנסה מועצת מקרקעי ישראל, והמכרזים המזורזים שיצאו בסוף 2014 ושאיפשרו למשרד הבינוי להתגאות בכמות הגדולה ששווקה יצרו פקק בשרשרת הייצור. בשנה שעברה שווקו 'על הנייר' 50 אלף יח"ד, וכדי לעמוד ביעד דומה תידרש רשות מקרקעי ישראל להגביר בצורה משמעותית את קצב השיווקים", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לכתבתו של אמיתי גזית.

החברה החרדית

"עימות חריף בכנסת בדיון על הפסקת האפליה בסבסוד למעונות יום", נכתב בכותרת-גג על שער "יתד נאמן". מתחתיה מובאים כמה ציטוטים של חברי-כנסת חרדים: "אף אחד לא עזב את ספסל לימוד התורה בגלל כסף וגזירות הממשלה הרעה שהיתה כאן לפני כן"; "כל מטרת החוק היתה שנאה, רדיפת ציבור ואכזריות, שהוצעה על-ידי יש-עתיד בצביעות חמורה"; "אנו לא מפלים מגזרים אחרים, אנו רק מסירים את האפליה מהנשים החרדיות".

הציטוט האחרון שייך לאריה דרעי, כיום שר הכלכלה. "בנימוק הגיוני וממוקד זה ביקש אתמול במליאת הכנסת שר הכלכלה הרב אריה דרעי מהח"כים החילונים בכנסת שלא לקפח עוד מהענקת סבסוד גם לילדי נשים חרדיות ולא להמשיך לפגוע בנשים עובדות מקרב הציבור החרדי אך ורק מפני שהבעל לומד תורה, כפי שגיבשו לביצוע גזירה שערורייתית ואנטי-חרדית כזו בעבר נציגי יש-עתיד בכנסת הקודמת, בעת שעדיין היו בממשלה", נכתב בידיעה ב"המודיע", "עתה, הודיע – הגזירה בוטלה".

ב"הפלס", עיתון הקנאים האשכנזים, מתפרסמת בנושא ידיעה קצרה בלבד תחת הכותרת "דיון סוער במליאת הכנסת בהחלטה לבטל את מיצוי כושר השתכרות במעונות יום". "הדיון גרר עימות קולני בין חברי-הכנסת מהמפלגות החרדיות לבין חברי-הכנסת של יש-עתיד וישראל-ביתנו", כותב א' בן-מנחם. "הדיון נסב על הפרסומים ולפיהם הממשלה ביטלה את הקריטריון שקבעה הממשלה הקודמת, ולפיו מיצוי כושר ההשתכרות של הבעל יהיה תנאי לקבלת סבסוד במעונות יום [...] יש לציין שלמרות הפרסומים שהממשלה קיבלה החלטה בנושא, החלטה זו לא היתה על סדר יומם של שרי הממשלה ולא הופיעה בהודעת מזכיר הממשלה היוצאת בתום כל ישיבת ממשלה. במפלגת יש-עתיד הגישו עתירה לבג"ץ, בטענה שההליך בו התקבלה ההחלטה, לרבות אי-פרסומה, הוא בלתי תקין".

אי-שם

קו ההתעלמות, היחסית אך העקבית למדי, של עיתוני ישראל משגרת הטרור הפלסטיני נגד יהודים הוא עבה הרבה יותר בכל הקשור לפעולות המלחמתיות של ישראל נגד הערבים – אך היום חדשות בעניין מצליחות להתפרסם ואף בהבלטה מסוימת. אחרי ששלשום נורו רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל, אתמול הפגיז צה"ל ברצועה ואילו חמאס הכריז כי עצר את יורי הרקטה, השייכים לתנועת הג'יהאד-האסלאמי. "צה"ל תקף בעזה: חמאס אחראי לכל ירי מהרצועה", נכתב באותיות טל ומטר על שער "הארץ". ב"מעריב" הכותרת הבולטת על השער היא "ריבלין: לא נירתע מלדבר עם חמאס". "צה"ל תקף ברצועה בעקבות ירי הרקטה שלשום לעבר גן-יבנה. נשיא המדינה הדגיש בדבריו: 'לא אנהל מו"מ על עצם יכולתנו להתקיים", נכתב בכותרת המשנה.

א' רוזנברג

"השופט המחוזי אלבין הלברסטין מניו-יורק הורה לפתוח מחדש את התיק הישן מ-1950 של המרגלים רוזנברג. בתיק מתועדת עדותו של אחיה של א' רוזנברג, דייוויד גרינגלס, שהסגיר את אחותו כמרגלת", כותב סופר "המודיע", שבהתאם למנהג דוחה של עיתונים חרדיים, אינו מזכיר את שמה המלא של רוזנברג, אתל, רק משום שהיא אשה. "בחלוף שבע שנים ממסירת העדות של גרינגלס הוא החליט להכחיש אותה באומרו שזו היתה עדות שקר אותה מסר לאחר שהחוקרים איימו עליו. לדבריו, הם איימו כי יעקבו אחר אשתו, שייתכן שסייעה לג'וליוס רוזנברג, וזה מה שגרם לו להפליל את אחותו. השופט אמר שעכשיו העדות יכולה להיפתח ולהיבדק מחדש משום שגרינגלס מת בשנה שעברה, בגיל 92, וכל עוד היה חי לחם על הזכות להשאיר את התיק חתום ולא לגעת בו, כך מסר איגוד העיתונאים".

ענייני תקשורת

עיתונות חוקרת. גדעון לוי, שממשיך עדיין להחזיק בכובע העיתונאי שלו למרות עיסוקיו האחרים הרבים, עומד במרכזה של הודעת הבהרה קצרה בתחתית עמ' 5 של "הארץ". "בכתבה 'ככה זה כשחייל אחד מעז' ('הארץ', 22.5.15) כתב גדעון לוי כי איש לא חשב להעמיד לדין את מאות החיילים שהזדהו ברשת עם 'דוד הנחלאווי', החייל שאיים בנשק וחבט בנער פלסטיני. ואולם, ארבעה מפקדים כן הועמדו לדין משמעתי, בנימוק שעליהם 'לשמש דוגמה', ונידונו לריתוק ביחידתם", לשון ההבהרה.

בעוד שהתיקון עוסק לכאורה בפרט צדדי ולא משמעותי, הוא יכול ללמד על מגמה מדאיגה ומסוכנת, שיש שיטענו שכבר יצאה מגדר מגמה והפכה לעיקר ולמהות. הכוונה כמובן לקלות הבלתי נסבלת שבה עיתונות אידיאולוגית מרשה לעצמה להיסחף אחר שבלונות חשיבה, לזלזל בעובדות ולהתעלם מנורמות עיתונאיות בסיסיות. עיתונאי עם תפיסת עולם אידיאולוגית לאומנית שהיה מציג מצג שווא עובדתי רק כי הוא תואם אותה תפיסת עולם היה עלול למצוא עצמו, בצדק רב, מטרה לחיצי ביקורת מצדם של עיתונאי "הארץ". כשאותה התנהלות חוזרת ונשנית ב"הארץ" עצמו, או למצער אצל אחד מכותביו הבולטים, בעיתון חייבים לערוך בדק בית.

"הבהרה", היום ב"הארץ"

"הארץ", הבהרה, עמ' 5, 28.10.12

ערוץ 10. "עקב שביתת הפרקליטים: המדינה לא תגן על עמדת נתניהו בנושא ערוץ 10", נכתב בכותרת ידיעה של נתי טוקר ב"דה-מרקר". ערוץ 10 עתר נגד החלטת נתניהו להטיל עליו חוב של 16.8 מיליון שקל, לפי המלצת האוצר, במקום חוב נמוך הרבה יותר לפי המלצת הרשות השנייה (ולפי הנטען, גם משרד התקשורת).