בכתב ההגנה שהגיש בן כספית לבית-המשפט מבהיר עיתונאי "מעריב" כי כשאמר בראיון לכתב-העת "ליברל" ש"מסמך הרפז" "נשלף מהמחשב של יוני קורן מרחוק", לא התכוון כי קורן הוא שזייף את המסמך או ש"היה מעורב באופן אקטיבי בהכנתו ובביצועו".
בדצמבר 2014 התפרסם ראיון שערך עורך "ליברל" רותם דנון עם בן כספית. בין היתר הזכיר כספית את פרשת הרפז ואת יוני קורן, יועצו של שר הביטחון בתקופת הפרשה, אהוד ברק. כספית אמר לדנון בהקשר זה:
הדבר הראשון שצריך להיחקר הוא מה זה 'מסמך הרפז', כי אני כבר פיצחתי את זה. לטעמי המסמך הזה חשוב. יצירת המסמך חשובה. הוא מסמך עבודה אותנטי. הוא נכתב לצרכיה של לשכת ברק. הוא בוצע. הוא נשלף מהמחשב של יוני קורן מרחוק. ומזה שהדביקו עליו לוגו מזויף הוא הפך לבומרנג. זו שחיתות פוליטית ציבורית. היועץ שכתב דבר כזה לא עשה שום דבר רע. זו העבודה שלו".
בעקבות הפרסום דרש קורן מהמגזין ומכספית התנצלות ופיצוי בסך 250 אלף שקל. אחרי שזכה להתנצלות מ"ליברל" ולהתעלמות מצד כספית, הגיש לבית-משפט השלום בראשון-לציון תביעת דיבה נגד כספית בלבד, וזאת באמצעות עורכי-הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי-יהלום. קורן דורש מכספית פיצוי בסך 300 אלף שקל.
באי-כוחו של קורן הזכירו בפתח התביעה כי תביעת דיבה קודמת שהגיש נגד כספית, בפרשה אחרת, הסתיימה בהתנצלות של העיתונאי בפניו. למרות זאת, כך נכתב בתביעה, "לא שינה הנתבע מדרכו האובססיבית לכתיבה ועיסוק בתובע, והמשיך לפרסם פרסום שקרי על התובע בכוונה לפגוע בו ובשמו הטוב".
קורן הכחיש בתביעתו את דברי כספית כאילו היה קשור למסמך הרפז, והסתמך על דו"ח מבקר המדינה, שבדק את הפרשה ומצא כי לא נמצא ביסוס לכך שמקור תוכני המסמך הוא יוני קורן או שקורן יצר את המסמך.
"ביצוע הפרסום השקרי, חסר המקצועיות והרשלני, אשר נעשה תוך התרברבות מקצועית של הנתבע כ'מפצח' – הסב נזק כבד לשמו הטוב של התובע", נכתב בכתב התביעה. "הנתבע ניצל באופן בלתי ראוי את הבמה שהעניק לו המגזין והציג 'עובדות', 'נתונים' שמצא לכאורה ו'ממצאים' אליהם הגיע לכאורה כתוצאה מה'פיצוח' שביצע (המוכחש כמובן). הנתבע ייחס את מקורו של 'מסמך הרפז' לתובע וכך גם את ביצועו של המסמך והאחריות לגביו – דבר שלא היה ולא נברא, כידוע היטב לנתבע, שמכיר את האופן המעמיק והיסודי שבו נחקרה הפרשה".
שר הביטחון לשעבר אהוד ברק עם מי שהיה ראש מטה משרד הביטחון, יוני קורן (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
בשבוע שעבר הגיש כספית, באמצעות עורכי-הדין מורן מאירי ורז בן-דור, כתב הגנה ובו הוא מגיב לטענות. בין היתר טוען כספית כי קורן לא נמצא דובר אמת בבדיקות פוליגרף שבהן נשאל לגבי הקשר שלו למסמך.
אשר לציטוט שהובא מפיו ב"ליברל", נטען בכתב ההגנה כך: "הנתבע לא אמר שהתובע זייף את 'מסמך הרפז' או היה מעורב באופן אקטיבי בהכנתו ובביצועו, אלא שלטעמו, תוכני המסמך הוכנו לצורכי לשכת ברק (לא נאמר שהוכנו על-ידי התובע) ונשלפו מרחוק ממחשבו של התובע (כך שברור שלא התובע שלף אותם). הנתבע לא אמר שהתובע הוא זה שכתב את התכנים הללו ולא התכוון בדבריו לומר שהתובע הוא שכתב אותם, אלא כתיבת התכנים יוחסה ליועץ למשרד הביטחון, מבלי שנאמר שמו של אותו יועץ".
בהמשך כתב ההגנה מובהר כי "הנתבע גם אמר בפירוש בראיון, ביחס למי שכתב את המסמך (כתיבה שלא יוחסה לתובע), כי: 'היועץ שכתב דבר כזה לא עשה שום דבר רע'. היינו הנתבע הביע דעתו כי אפילו כתיבת המסמך על-ידי יועץ למשרד הביטחון אינה דבר רע, ומקל וחומר תכנון האסטרטגיה שנכתבה בו לא תואר על-ידיו כדבר רע. בכך נשמט הבסיס תחת התביעה ודינה להידחות על הסף".
כספית אף טוען להגנות אמת דיברתי ותום לב. באי-כוחו מונים שורה ארוכה של גורמים בסביבת ברק ואשכנזי שהעידו בהליכי החקירה השונים של הפרשה על האפשרות שקורן עומד מאחורי המסמך, וכן עדויות שלפיהן קורן חשד כי פרצו למחשבו וגנבו ממנו מסמכים.
"כידוע", נטען בכתב ההגנה, "כדי להוכיח את אמיתות הפרסום, על הנתבע להראות שהפרסום הוא אמת במאזן הסתברויות ולא חלה עליו חובה להוכיח את אמיתות הפרסום מעבר לספק סביר. לכן, העובדה שמשרד מבקר המדינה ו/או המשטרה לא מצאו לכאורה שמכלול הנסיבות המתוארות לעיל מספיק לצורכי קביעת מסקנות על-ידיהם כי התובע עומד מאחורי המסמך וקשור לתכניו אינה מעלה ואינה מורידה וודאי שאינה שוללת את תחולת הגנת האמת בפרסום ביחס לפרסום נשוא התביעה".
21717-02-15