יריבות בין שני העורכים הבכירים בקבוצת "ידיעות אחרונות" מקשה על קידום מהלך איחוד המערכות המתוכנן עם המעבר לקומפלקס החדש בראשון-לציון. היחסים העכורים בין רון ירון, עורך "ידיעות אחרונות", לערן טיפנברון, עורך ynet, מעכבים את התקדמותו של האיחוד, וכעת, למעט מדור הספורט, רק כתבים מעטים עובדים במתכונת מאוחדת עבור העיתון והאתר. את מהלך המעבר והאיחוד מוביל העורך הבכיר השלישי בקבוצה, יואל אסתרון, מו"ל "כלכליסט". ירון וטיפנברון סירבו להתייחס לדברים.

מהלך האיחוד נבנה אט-אט בשנים האחרונות, לאחר שבין העיתון לאתר שררו נתק ועוינות היסטוריים. לפני כארבע שנים החלו צלמי ynet להעביר תצלומים גם לעיתון "ידיעות אחרונות". זמן קצר אחר-כך אוחד דסק הספורט של ynet עם זה של העיתון המודפס, ולקראת בחירות 2013 החל בין הכתבים הפוליטיים של האתר לעיתון שיתוף פעולה, שהמשיך גם לאחר שמערכת הבחירות הסתיימה. אלא שנדמה כי מתחים פנימיים בתוך הקבוצה מונעים את התקדמות המהלך.

אל מול האופן המקרטע שבו מתקדם מהלך האיחוד בין הגופים החדשותיים של קבוצת התקשורת בולטת מגמה הפוכה בזרוע המגזינית שלה. בזרוע זו, שהגופים הבולטים בה הם "לאשה", "פנאי פלוס" ואתר האינטרנט xnet, מהלך איחוד המערכות דווקא מתקדם.

כינוסן של המערכות לבניין אחד ואיחודן יביא לכינון היררכיה חדשה בצמרת העיתון, ואולי אף לביטול תפקידים בכירים. אסתרון, שנבחר להיות הפרויקטור של תהליך המעבר, הוא העיתונאי הוותיק והמוערך מבין השלושה, אולם הוא מופקד על כלי התקשורת הקטן ביותר. בעבר היה אסתרון עורך המשנה של "ידיעות אחרונות", אולם לא מונה לעורך הראשי.

רון ירון ירש את התפקיד משילה דה-בר, אולם בתקופתו סבל העיתון מנטישת מנויים ומפגיעה קשה בתדמיתו, בין היתר בעקבות רתימתו הבוטה לאינטרסים פוליטיים, האשמתו בקמפיין שלילי על-ידי ראש הממשלה נתניהו והחדירה המסיבית של תוכני פרסום סמוי. תהליכים דומים, אגרסיביים פי כמה, אירעו גם ב-ynet בעריכתו של ערן טיפנברון.

עורך ynet ערן טיפנברון (מימין) ועורך "ידיעות אחרונות" רון ירון (צילומים: יהודה שגב ו"העין השביעית")

עורך ynet ערן טיפנברון (מימין) ועורך "ידיעות אחרונות" רון ירון (צילומים: יהודה שגב ו"העין השביעית")

לא רק העורכים הבכירים חוששים למעמדם ואולי גם לתפקידם כתוצאה מהשלמת מהלך איחוד המערכות. מי שההשלכות השליליות מוחשיות הרבה יותר עבורם הם העיתונאים – שעל-פי התכנון, עשרות מהם יפוטרו לקראת המעבר לראשון-לציון. השבוע הודיע ארגון העיתונאים, שבמסגרתו מאוגדים עיתונאי הקבוצה, על אסיפות הסברה שיתקיימו בשבועיים הקרובים לקראת החתימה על הסכם קיבוצי שיכלול הסדרי פרישה מרצון.

בארגון דורשים כי לפני ביצוע גל הפיטורים תמצה הנהלת הקבוצה את הפנייה לעובדי המערכת החפצים בפרישה מרצון בפיצויים מוגדלים. בארגון דורשים שסך הפורשים והמפוטרים לא יעלה על 60, וכי הללו יעזבו את כלי התקשורת של הקבוצה ("ידיעות אחרונות", "כלכליסט", "לאשה" ו-xnet) בשתי פעימות.

לפי ארגון העיתונאים, סבב הפיטורים השני ייערך לאחר תום 2015, ואחרי סיומו יקבלו העיתונאים הנותרים חסינות מפני פיטורי התייעלות לתקופה שטרם נקבעה. ההסכם המתגבש אינו כולל את עובדי ynet, שהוא יחידה נפרדת מבחינת היחסים בין ארגון העיתונאים לקבוצת "ידיעות אחרונות", שכן האתר מופעל תחת חברה אחרת מקבוצת "ידיעות אחרונות".

בניין קבוצת "ידיעות אחרונות" בבנייה, אזור התעשייה ראשון-לציון, 25.3.15 (צילום: אורן פרסיקו)

בניין קבוצת "ידיעות אחרונות" בבנייה, אזור התעשייה ראשון-לציון, 25.3.15 (צילום: אורן פרסיקו)

החששות והמאבקים הקשורים למהלך האיחוד מתכנסים לתאריך המעבר אל הבניין החדש. כעת שוכנות מערכות כלי התקשורת השונים של הקבוצה באתרים נפרדים בתל-אביב. מערכת העיתון עצמו נמצאת בבניין ברחוב מוזס, מערכת ynet ברחוב קרמניצקי הסמוך, ומערכת "כלכליסט" ברמת-החייל. מערכות xnet, "לאשה" ושאר המגזינים נמצאות ברחוב המסגר.

בשנת 2013 מכרה קבוצת התקשורת את בניין מערכת "ידיעות אחרונות" לקבוצת עזריאלי תמורת 374 מיליון שקל, כדי שבמקום ייבנה מגדל חדש ("המגדל האליפטי") כחלק מקומפקלס מגדלי עזריאלי הסמוך. עם חתימת העסקה שילמה קבוצת עזריאלי לבעלי "ידיעות אחרונות" 90 מיליון שקל בתוספת מע"מ; שאר הסכום – 284 מיליון שקל בתוספת ריבית, הצמדה ומע"מ – ישולם במועד מסירת הנכס.

בניית הבניין החדש בראשון-לציון מתקדמת, אולם תאריך היעד הפנימי לפינוי הבניין נדחה מקיץ 2015 לסוף השנה, אם בשל היריבויות בצמרת העיתון ואם בשל סיבות אחרות. כך או כך, קבוצת "ידיעות אחרונות" התחייבה לפנות את בניין המערכת עד סוף מרץ 2016, תאריך שלאחריו לא ניתן יהיה לדחות עוד את המעבר.