אתרים עם אג'נדה

"המנכ"ל פוטר, הציבור ישלם", קוראת הבוקר הכותרת בראש שער "ידיעות אחרונות". העיתון, שידוע בהסתייגותו מרפורמות מבניות במשק ושפרשנו הכלכלי הבכיר כותב בעקביות על שוליות יוקר מחיה בישראל, העיתון שסיקר את הרפורמה בסלולר תוך הסתייגות בולטת בדומה ל"מעריב" של נוחי דנקנר חרף העובדה שאף בעל חברת סלולר אינו מחזיק ב"ידיעות אחרונות", אותו עיתון מעריך הבוקר בכותרת המשנה שעל שערו כי "הפיטורים נועדו לטרפד הרפורמה לצמצום חשבון האינטרנט". פתאום הפך "ידיעות אחרונות" למעודד מוצהר של רפורמות צרכניות בתחום התקשורת?

שני התצלומים שמלווים את הכותרת מעלים את האפשרות כי עניינו של "ידיעות אחרונות" בסיכול הרפורמה אינו נובע רק מחשבון האינטרנט שיגיע לצרכן. מצד אחד של הכותרת מוצג דיוקנו של שר התקשורת וראש הממשלה בנימין נתניהו, מן העבר האחר של הכותרת מוצג דיוקנו של ח"כ גלעד ארדן. דומה שהיריבות האישית בין השניים והפוטנציאל לצמיחת מנהיג אלטרנטיבי למפלגת השלטון הם שהביאו את טרפוד הרפורמה אל ראש שער "ידיעות אחרונות".

עקיבא נוביק ויובל קרני מדווחים בכפולה השנייה של העיתון כי ארדן הודיע אתמול שבשבועות הקרובים יגיש הצעת חוק לפירוק חברת בזק על-ידי חיובה למכור את אחזקותיה בכל חברות התוכן והשירותים שברשותה. ב"כלכליסט", העיתון הכלכלי מבית "ידיעות אחרונות", מבהירים אורי תובל ואופיר דור כי הצעת חוק זו לא קודמה עד כה על-ידי משרד התקשורת ונשמרה כסנקציה שאפשר לאיים בה במקרה שחברת בזק תקשה על קידום רפורמות מתונות יותר. גם כעת, הם מוסיפים, די ברור שהצעת החוק הזו לא תעבור והיא משמשת יותר כאיום, הפעם מצד ארדן על נתניהו.

במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", "ממון", מדווח ישראל וולמן בהרחבה יחסית על הרקע וההשלכות לפיטוריו של מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר. הרפורמה שבלב המחלוקת, המכונה "רפורמת הפס הרחב" או "רפורמת השוק הסיטונאי", עלולה לפגוע במוקד ההכנסות של בזק, מה שמכונה לעתים בעיתונות הכלכלית "הפרה החולבת" של החברה – התשתית שעליה היא מעבירה שיחות קוויות וחיבורים לאינטרנט. פיטורי המנכ"ל שהוביל את הרפורמה, מציין וולמן, הובילו אתמול לעלייה של 4.5% במניית בזק, כמו גם לעליות במניות אחרות של קבוצת אלוביץ' (אמיתי זיו מעריך ב"דה-מרקר" כי הרפורמה עולה לבזק מיליון שקל ביום. עצירתה בשלב הנוכחי עשויה לחסוך לחברה לפחות מחצית מהסכום).

"בכירים בענף התקשורת שעימם שוחחנו בעקבות פיטורי ברגר הביעו ספק אם מערכת היחסים הקשה וחסרת התקדים שהתפתחה בין בזק לבין משרד התקשורת ניתנת בכלל לשינוי", מוסיף וולמן. "אם המשרד יתקפל פתאום מול סרבנותה, אמרו, הדבר יעורר חשד מיידי. כל הצמרת המקצועית שותפה למהלכים הנוקשים האחרונים מול בזק ותמימת דעים בעניין. קשה להאמין שמנכ"ל חדש שימנה נתניהו יוכל לעשות זאת מבלי להפוך מטרה מיידית לבדיקת מבקר המדינה".

איש העסקים שאול אלוביץ' (מימין) עם שר התקשורת דאז משה כחלון, במעמד ההודעה על רכישת השליטה בבזק על-ידי אלוביץ' (צילום מסך)

איש העסקים שאול אלוביץ' (מימין) עם שר התקשורת דאז משה כחלון, במעמד ההודעה על רכישת השליטה בבזק על-ידי אלוביץ' (צילום מסך)

"ארדן נגד נתניהו: 'אגבש הצעת חוק לפירוק בזק'", נכתב אמש בכותרת הראשית של "גלובס". "הסיכוי שהצעת החוק של ארדן תאושר בכנסת הוא קלוש עד אפסי", מעריכים בכפולה הפותחת של העיתון גד פרץ ולילך ויסמן.

"האם באמת ניתן יהיה לעצור עכשיו רפורמות בשוק התקשורת?", תוהה פרץ בטור פרשנות נלווה. "האם מומו פילבר, המנכ"ל המיועד, יוכל להורות לדרג המקצועי להוציא את הרפורמה בטלפוניה מרפורמת הפס הרחב? הרי באותו הרגע מבקר המדינה ואולי אפילו היועץ המשפטי לממשלה יתחילו לשאול שאלות. זה יהיה מהלך כל-כך מסריח, שהם לא יצליחו לחנוק את הריח". לדעת פרץ, המהלך של נתניהו הוא "נצחון פירוס" עבור בזק ואלוביץ', שהוכתמו בכתם ההון-שלטון ומעתה ייבחנו בהקפדה יתרה.

נקודה נוספת שמעלה פרץ היא היחס המיוחד שיש לנתניהו לתחום התקשורת בכלל. "אנחנו מתפלאים וכועסים על ההדחה של ברגר, אבל שוכחים שנתניהו הלך לבחירות בגלל חוק 'ישראל היום'", כותב פרץ. "רוצה לומר, הפרנויה של ראש הממשלה בנושאי תקשורת ידועה לכל, ולכן צריך לקחת את המהלך בפרופורציה – ולו רק בגלל הנזק שהוא מחולל לנתניהו מעבר לנזק הציבורי".

"מדוע פיטר נתניהו את מנכ"ל משרד התקשורת?", תוהה כותרת ביניים בכתבה מאת תובל ודור ב"כלכליסט". התשובות שמציעים שני הכתבים כוללות את האפשרות שנתניהו רצה להיטיב עם אלוביץ', אך אינן מעריכות מדוע. מה יש לאלוביץ' להציע לנתניהו? קוראי "כלכליסט" לא ילמדו זאת הבוקר מעיתונם. התיבה "וואלה", שמו של אתר האינטרנט שבשליטת אלוביץ', אינה נכללת בכתבה. גם לא האפשרות שהאתר יעלה ערוץ חדשות עצמאי על גבי פלטפורמת הלוויין, שאף היא בשליטת אלוביץ'.

בנימין נתניהו וגלעד ארדן בעת השקת מסע הבחירות של הליכוד, 5.1.15 (צילום: תומר נויברג)

בנימין נתניהו וגלעד ארדן בעת השקת מסע הבחירות של הליכוד, 5.1.15 (צילום: תומר נויברג)

גם בעיתון האב, "ידיעות אחרונות", קשה למצוא תשובה למניע לפיטורים. ב"ממון" כותב וולמן כי "יש שפירשו את פיטורי ברגר כצעד של נתניהו לטובת שאול אלוביץ', בעלי קבוצת בזק, הכוללת גם את יס ואת אתר החדשות 'וואלה'. לפי אותה תיאוריה, ראש הממשלה מנסה בכך למנוע פגיעה בבזק ובאלוביץ'". אבל מדוע חשוב לנתניהו למנוע פגיעה בבזק ובאלוביץ'? טוב לב, אולי.

מחוץ לקבוצת "ידיעות אחרונות" אפשר היה למצוא כבר אתמול הסברים אחרים, הקושרים בין טרפוד הרפורמה לסיקור שמקבל נתניהו באתר "וואלה", ולסיקור שהוא עתיד לקבל מכלי התקשורת שבשליטת אלוביץ'.

נתי טוקר מזכיר הבוקר לקוראי "דה-מרקר" כי ל"וואלה" אולפן חדשות שהושקעו בו כ-20 מיליון שקל והוא רק מחכה לאישור לעלות לאוויר על הפלטפורמה של yes. עוד מזכיר טוקר כי באתר "וואלה" זכו עסקיו האחרים של אלוביץ' וכן משפחת נתניהו עצמה לטיפול אישי, שכלל אי-דיווח והסרת ידיעות ביקורתיות. לפי טוקר, היה זה מנכ"ל האתר אילן ישועה שהורה על כך. "היינו צריכים להיאבק איתו פעמים רבות. הוא ניסה להוריד ידיעות שהיו בעייתיות לאינטרסים המסחריים של בזק ואלוביץ'", מצוטט בידיעה אדם המוגדר "בכיר לשעבר" באתר (ישועה עצמו הודה בראיון לאתר זה כי לתפיסתו, יש לו הסמכות לפסילת ידיעות שמזיקות לאינטרסים הכלכליים של האתר). לעומת זאת, "גורמים באתר" מסרו לטוקר הכחשה נמרצת. "אלה דברים חסרי שחר. אנחנו לא פרו-ביבי, אלא פשוט אובייקטיביים, בניגוד לאתרים עם אג'נדה, כמו 'הארץ' ו-ynet".

"הצורך הדמוקרטי כעת", נטען במאמר המערכת של "הארץ", "הוא שסיעות הקואליציה יפקיעו את התקשורת מידי נתניהו באמצעות ביטול משרד התקשורת המיותר והעברת סמכויותיו לרשות עצמאית בלתי תלויה". באותה מידה יכלו לקרוא לנתניהו לסגת מהשטחים.

ובינתיים, ב"ישראל היום"

עיתון הבית של נתניהו מצניע מאוד גם הבוקר את הנעשה במשרד התקשורת ואת המאבק בין ארדן לנתניהו. מתי טוכפלד ואילן גטני מדווחים על המתרחש תחת הכותרת "ארדן-נתניהו: המתיחות גוברת, גם גישושי הפיוס".

השניים מצטטים "בכירים בליכוד" שהעריכו כי אין קשר בין הרפורמות המדוברות בתקשורת לאפשרות שארדן ונתניהו ישובו לשתף פעולה בממשלה, שכן "ברגר כלל לא היה מקורב לארדן, והשניים אף לא היו בקשר בחצי שנה האחרונה". אותם בכירים גם אמרו ל"ישראל היום" כי "החוק שיזם אתמול ארדן אינו בא כדי לפגוע בנתניהו, המעוניין לשמור על מונופול בזק, וכי להערכתם ספק רב אם נתניהו אכן מעוניין לטרפד את הרפורמה שתפגע בחברת התקשורת". אם כך, מהומה רבה על לא מאומה. אפשר להירגע ולדפדף הלאה לעמוד הבא, שבו מכריז ראש הממשלה: "ירושלים לא תחולק".

לגזור ציפורניים

הכותרות הראשיות בכל עיתוני הבוקר, למעט "הארץ", מוקדשות למבצע מעצרים שביצעה משטרת ישראל, בין היתר נגד ראשי ארגוני פשע.

"מכה לפשע המאורגן", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום", החוגג הבוקר את ההישג המשטרתי ומעניק את הקרדיט לחביב העיתון, רב-ניצב יוחנן דנינו. בכותרת הגג לראשית מצוטט מפכ"ל משטרת ישראל דנינו. תצלום של דנינו מודפס צמוד לכותרת הראשית. אותו התצלום ממש, בממדים גדולים בהרבה, מודפס גם בכפולה הפותחת של "ישראל היום". כותרת המשנה לידיעה המרכזית בכפולה נפתחת בקרדיט למפכ"ל. כותרת הביניים בידיעה קוראת "המפכ"ל הפתיע". טור הפרשנות הנלווה, מאת הכתב איציק סבן, מוכתר במלים "מתנת הפרידה של דנינו", אך נקרא דווקא כמתנת פרידה שמעניק העיתון למפכ"ל. מידע מפורט על המבצע המשטרתי קשה למצוא ב"ישראל היום", בין היתר בשל צו איסור פרסום גורף על החקירה.

"ראשי הפשע במעצר", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". בשער העיתון אין שום אזכור למפכ"ל דנינו. למעשה גם בכפולה הפותחת, שמוקדשת כולה לפרשה, אין תצלום של דנינו ושמו אינו מוזכר בכותרות ובהפניות. רק בשולי הידיעה, מאת ירון דורון ואלי סניור, מצוטטים שני משפטים שאמר אתמול המפכ"ל.

במקום חנופה לעומד בראש משטרת ישראל, ב"ידיעות אחרונות" מעדיפים לספק לקוראיהם מידע, ככל הניתן וגם קצת מעבר לכך. "בעולם הפשע מעריכים: אחד העבריינים הבכירים חצה את הקווים וסייע למשטרה", נכתב בכותרת המשנה לידיעה. "במוקד החקירה נמצא אירוע פלילי דרמטי מלפני כעשור שהסעיר את המדינה וטרם פוענח". בתחתית כפולת העמודים תזכורת ל"פרשיות החיסול ונסיונות החיסול הגדולים ביותר שטרם פוענחו". בין היתר מציעים עורכי "ידיעות אחרונות" לקוראיהם לקשר בין כותרת המשנה הרומזנית לנסיון החיסול של זאב רוזנשטיין משנת 2003.

מי שיטרח ויקרא את הידיעה עצמה, מאת ירון דורון ואלי סניור, יגלה כי אותו אירוע מסתורי התרחש "לפני עשור או יותר", ובעקבותיו התקבלה ההחלטה על הקמת יחידת להב 433. מי שבבעלותו מחשב וחיבור לאינטרנט יכול לקרוא את הדיווחים המעודכנים, הכוללים פרטים נוספים שהותרו הבוקר לפרסום.

"הערכה: עדי מדינה מפלילים את ראשי ארגוני הפשיעה", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". המפכ"ל דנינו דווקא מקבל תשומת לב מעורכי "מעריב", אולם זו אינה חיובית. "המפכ"ל מיהר לדווח", נכתב בכותרת ביניים בידיעה המרכזית של הכפולה הפותחת. תחתיה מדווח אלון חכמון כי "מבוכה קטנה נרשמה אתמול דווקא במשטרה: בעוד שהפרשה היתה תחת צו איסור פרסום, לרבות על עצם קיומה, הודיע המפכ"ל יוחנן דנינו בגאווה בכנס לשכת עורכי-הדין באילת כי בימים הקרובים תיחשף אחת הפרשיות הגדולות ביותר שחקרה המשטרה".

"צו איסור הפרסום", כותב אמיר זהר בטור פרשנות נלווה "[...] מונע את האפשרות לספר מה תבנית הסיפור ומי הגיבורים הראשיים, אף שכולם בישראל כבר מבינים מי הם שלושת האחים העצורים ואיזה ארגון פשע מסוכן הם מובילים כמעט שני עשורים". בהמשך טורו מעריך זהר, על סמך שפת הגוף של באי-כוחם של החשודים והחשודים עצמם, כי "הארגון המפורסם שבו מדובר ספג מכה אנושה שספק רב אם יתאושש ממנה אי-פעם".

הגם שהכותרת הראשית ב"הארץ" אינה מוקדשת למבצע המשטרתי, כל עמ' 3 בעיתון עוסק בפרשה. עם זאת, הכתב יניב קובוביץ פועל גם הפעם כמצנן ההתלהבות המשטרתית. "ארגוני פשע לא מתים, הם רק מתחלפים", נכתב בכותרת הסיקור שלו. "אף כי לא רבים מערערים על הצלחת המשטרה במקרה זה, גם הם יודעים כי הוואקום, אם נוצר כזה, לא יישאר ריק זמן רב: לאורך השנים הוכח כי בכל פעם שיורד שחקן אחד מבמת הפשע, באים חדשים במקומו, לא פחות מסוכנים ולעתים אף יותר מתוחכמים", הוא כותב.

בסיום רשימתו מצטט קובוביץ' "בכיר במשטרה" שאמר לו אתמול: "הפשיעה זה כמו לגזור ציפורניים. אנחנו כל יום גוזרים ויודעים שמחר זה יצמח מחדש, אבל ממשיכים לגזור".

"גלובס" נגד פישמן

מו"ל "גלובס" אליעזר פישמן (צילום: משה שי)

מו"ל "גלובס" אליעזר פישמן (צילום: משה שי)

"כן למס ירושה" היא הכותרת המלווה פרויקט מיוחד שתופס הבוקר חמישה עמודים ב"גלובס". "על סדר-יומו של שר האוצר הנכנס, משה כחלון, כבר מרחפת השאלה המתבקשת: עד כמה הוא ילך רחוק ויהיה רציני במאבקו באי-השוויון", נכתב בכותרת המשנה לכתבה המרכזית בפרויקט, מאת אלה לוי-וינרב. "אחד הכלים לכך הוא התוכנית ל'החלת מס ירושה' על עזבונות בהיקפים גדולים של מיליוני שקלים; אלא שהאינטרסנטים כבר אצים-רצים לקבור את 'מס המוות' בטרם נולד, תחת ערימת טיעונים 'משכנעים'. האם כחלון ייסוג לאחור?".

"'גלובס' החליט לעשות סדר בסבך הביורוקרטי והאינטרסנטי האופף את הדיון סביב מס הירושה", נכתב בכתבה עצמה, "ולהבהיר מה הורג את 'מס המוות', תחת אילו אינטרסים הוא נקבר, והאם יש הצדקה להחלתו". לוי-וינרב מצטטת בהרחבה מומחים התומכים בחוק, וכן כאלה המתנגדים, אך המסגור ברור – "גלובס" תומך במס ירושה וקורא לשר האוצר כחלון לפעול להחלתו.

עמדה זו של "גלובס" עקבית. רק לאחרונה הקדיש סגן עורך העיתון אלי ציפורי מאמר שלם לסוגיה תחת הכותרת "למה צריך מס ירושה בישראל", וטיעונים דומים אפשר למצוא במאמרים של ציפורי גם מלפני חמש שנים ויותר. זו בוודאי עמדה שאינה פופולרית בקרב האליטה העסקית, הקוראת את "גלובס", שלא לדבר על בעל השליטה בעיתון, איש העסקים אליעזר פישמן, בן 72 ומי שנחשב לאחד מעשירי המדינה.

ענייני תקשורת

לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" ונתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי ביומו האחרון במשרד האוצר חתם נתניהו על דרישת חוב גבוהה מערוץ 10. ב"גלובס" מדווח שההחלטה נפלה בניגוד לעמדת אגף התקציבים באוצר. ב"דה-מרקר" מדווח כי המהלך של נתניהו נעשה בניגוד לסיכום שהיה לו עם השר הנכנס משה כחלון, שלפיו לא יקבל בימיו האחרונים באוצר החלטות הנוגעות לסכומים של יותר מ-10 מיליון שקל.

במדור הדעות של "מעריב" מזכיר יהודה שרוני כי לן בלווטניק, איש העסקים הצפוי לרכוש את השליטה בערוץ 10, קשור עם ראש הממשלה נתניהו באמצעות אלוף במיל' יוחנן לוקר, לשעבר מזכירו הצבאי של נתניהו ואחיו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, וכיום יו"ר קבוצת נייר-חדרה שבשליטת בלווטניק. "כפי שניתן לראות, העולם קטן ואין מקריות בחיים", כותב שרוני, שבתקופת נוחי דנקנר ב"מעריב" דווקא הרבה, באופן מקרי, להתאים את עמדותיו לאלו המשרתות את בעל השליטה בעיתון.

עוד מדווח אברבך ב"גלובס" כי השבועון "בשבע" יודפס החל מהשנה הבאה בדפוס "ישראל היום" במקום בדפוס "הארץ". לפי דיווחו, ההערכה היא כי "ישראל היום" הגיש לשבועון הצעת מחיר הנמוכה בעשרות אחוזים מזו של "הארץ".

עמוד שלם ב"מעריב" מוקדש למודעה מטעם בנק הפועלים המקדמת את המיזם המסחרי המשותף לבנק ולעיתון.