הצלמים בסך-הכל רצו לתעד תמונות שמחה של שחקני הפועל חיפה. לגמרי לא עניין שכדאי להסתכן בגללו בעימות אלים עם מאבטחים. אבל ההתנהלות השגרתית הזו בסיום המשחק בשבת באצטדיון בחיפה התפתחה איכשהו לתקרית מכוערת, שבה נראה צלם "הארץ", ניר קידר, סופג מכות ממאבטחים.

זה היה יותר מדי עבור צלמי הספורט, שבהתארגנות מזורזת דרך הווטסאפ יזמו מחאה מקורית: לפני המשחק המרכזי ביום שני בין מכבי חיפה למכבי תל-אביב, הם הניחו את מצלמותיהם ועמדו מחובקים למשך דקה, כשגבם מופנה לשחקנים שעמדו לעלות לכר הדשא. סולידריות יפה שעשויה להיות תחילתה של התארגנות מסודרת לשיפור תנאיהם במגרשי הכדורגל והכדורסל.

"בסך-הכל ניסיתי לעבור לכיוון המגרש כדי לצלם את השחקנים, אבל המאבטחים לא נתנו לי לעבור", מספר קידר. "היו שם כבר צלמים אחרים, ביקשתי לעבור ואז המאבטחים החלו לדחוף אותי במצלמה. אף צלם לא יסכים שיגעו לו במצלמה, היא עבורו כמו נשק. התחלתי לצעוק שלא יגעו לי במצלמה, ואז הגיעו שלושה מאבטחים והרחיקו אותי במכות".

קידר יצא מהאירוע בכמה חבלות שטחיות ובנזק לציוד, בין היתר לעדשה שלדבריו שווה 25 אלף שקל. הוא הגיש תלונה במשטרה, מסר שם של אחד המאבטחים שתקף אותו ומחכה לצפות בתיעוד המלא של האירוע במצלמות האבטחה. מערכת "הארץ" שלחה מכתב תלונה להפועל חיפה ולמינהלת הליגה.

מי שהספיק בינתיים לצפות בסרט האבטחה הוא נועם רגב, דובר הפועל חיפה, שאמר ל"העין השביעית" כי לפי הנראה בסרט, קידר התעלם מההוראות האוסרות ללכת למרכז המגרש, ואף מהמאבטחים שניסו לבלום אותו. נוסף לכך, הוא אומר, אפוד הצלמים שלבש קידר היה מוסתר כך שהמאבטחים לא זיהו אותו. "הפועל חיפה מגנה כל מקרה של אלימות", אמר רגב. "מבירור שערכנו עם חברת האבטחה ולאחר צפייה בסרט עולה כי המאבטחים פעלו כשורה לנוכח התנהגות הצלם, שפעל בניגוד להוראות, וגם כשנבלם על-ידי המאבטחים המשיך בשלו".

קידר: "לפעמים באמצע משחק נעמד מאבטח ממש לפנינו, אנחנו מבקשים שיזוז כי הוא מפריע לצלם, אבל הוא לא מוכן ללכת. הם מתייחסים אלינו כאילו שאנחנו מפריעים להם לעשות את העבודה"

גיל נחושתן, צלם "ידיעות אחרונות", שהיה עד לתקרית, מספר שקידר בסך-הכל רצה להגיע למקום שאליו הגיעו צלמים אחרים, אבל המאבטחים החליטו לתפוס דווקא אותו. כשהם ראו את נחושתן מצלם את התקרית, הם מיהרו לעברו וניסו למנוע זאת ממנו. נחושתן מספר שבעבר, באותו איצטדיון, עם אותה קבוצה (הפועל חיפה) ואותו מנהל אירוע, הוא חווה מקרה אלימות. נחושתן ניסה לצלם עימות של אוהדי הפועל פתח-תקווה עם המאבטחים, שריססו לעברם גז פלפל. המאבטחים דרשו מנחושתן שיעוף מהמקום, וכשסירב – "תפסו אותי שלושה וזרקו אותי משם".

צלמי הכדורגל מכירים היטב את הסייגים שחלים עליהם. הם מחויבים ללבוש וסט עם מספר, להיות במהלך המשחק רק באזור שמאחורי השער, ובסיומו אסור להם להיכנס לתחומי המגרש. הנוהל הזה התחדד לאחר התקרית החמורה ב-2012, שבה תקפו אנשי מכבי פתח-תקווה את שחקני הפועל חיפה. קובי אליהו, צלם "וואלה", שחדר למגרש במהלך המהומה, צילם בעל תפקיד ממכבי פתח-תקווה כשהוא בועט בראשו של עלי חטיב מהפועל חיפה, שהיה שרוע על הדשא. לתצלום הזה היה ערך חדשותי ומשפטי רב. בהתאחדות שקלו להחרים לאליהו את תעודת הצלם שלו, אבל התיעוד החשוב היה לטובתו, והם ויתרו.

דני מרון, המצלם ל"מעריב", "ישראל היום" וערוץ הספורט, מסכים שהתקרית עם קידר היא חריגה ושהצלמים בדרך כלל אינם מרגישים מאוימים, אבל היחס אליהם הוא כאל מטרד. "מגרש הכדורגל הוא בעצם המשרד שלנו, והרבה פעמים מקשים עלינו להיכנס למקום העבודה שלנו. החבר'ה מהאבטחה חושבים שהעבודה שלי פחות חשובה משלהם".

מחאת צלמי ספורט נגד האלימות נגדם מצד המאבטחים במגרשים, אצטדיון חיפה, 2.5.15 (צילום: ערן לוף)

מחאת צלמי ספורט נגד האלימות נגדם מצד המאבטחים במגרשים, אצטדיון חיפה, 2.5.15 (צילום: ערן לוף)

פה ושם, הוא מספר, דוחפים אותם, מצירים את צעדיהם מעבר לנדרש, מפריעים להם, ואין עם מי לדבר. מרון מספר שבגמר גביע המדינה בכדורסל, לפני כחודשיים, כשהשחקנים רצו לקהל עם הגביע וכל הצלמים מיהרו בעקבותיהם, דווקא אותו תפס מאבטח ומנע ממנו להגיע למקום. מרון: "הוא ממש לקח אותי כפרויקט אישי. זה כמעט הגיע לאלימות, כי הדבר הכי גרוע לצלם זה כשכל הצלמים האחרים נמצאים סמוך לאירוע, והוא לא". ניר קידר: "לפעמים באמצע משחק נעמד מאבטח ממש לפנינו, אנחנו מבקשים שיזוז כי הוא מפריע לצלם, אבל הוא לא מוכן ללכת. הם מתייחסים אלינו כאילו שאנחנו מפריעים להם לעשות את העבודה".

ברני ארדוב מ"וואלה" אומר שלתחושתם, אם צלמים לא היו מגיעים למשחק, מנהלי האירוע והמאבטחים היו מרוצים. "יש אלינו עוינות, אין עזרה. קורה שלפעמים באמצע משחק אתה רוצה ללכת לשירותים, אבל המאבטח לא מוכן שתעזוב את המקום שלך".

הצלמים משבחים את התנאים בבלומפילד, אבל יש מגרשים שאינם מאירים להם פנים: באצטדיון בפתח-תקווה ממהרים בסיום המשחק לכבות את האורות לפני שהצלמים מספיקים להעביר למערכת את כל התמונות, בבאר-שבע הם נאלצים להידחק עם ציוד רב דרך פשפש, ובטדי אין חניה קרובה והם צריכים להיסחב עם משקל כבד מרחק רב.

ברדה: "במינהלת קשובים לצלמים ומודעים לבעיות שלהם, אבל בזירה הזו יש הרבה שחקנים, והמאבטחים דרוכים ומתוחים. אנחנו משתדלים ללכת בין הטיפות, כי מצד אחד הצלמים עושים שירות חשוב, ומצד שני הם לא תמיד שומרים על הכללים"

כעסם מופנה גם כלפי מינהלת ליגת-העל, שלדבריהם צריכה לחדד בפני הקבוצות ומנהלי האירועים (האחראים על הסדר והארגון במשחקים) את המסר שהם אינם אויבי ציבור, ואף לעזור להם. הם היו שמחים לקבל קורת גג, נקודות חשמל נגישות ואינטרנט. קובי ברדה, דובר מינהלת הליגה, מסכים שכמה מהטענות מוצדקות. בעקבות כמה תלונות של אורן אהרוני מ"ידיעות אחרונות", שפועל לשיפור תנאי הצלמים במגרשים, מתכוון ברדה להגיע לפני פתיחת העונה הבאה לכנס של מנהלי אירועי משחקים ולהסביר להם את חשיבות הצלמים לקבוצות ולתקשורת.

מצד שני, אומר ברדה, יש צלמים שמפירים את הכללים, יוצאים מהאזור המותר וגורמים לעימותים עם המאבטחים, שנמצאים כל הזמן בלחץ מחשש לפריצת אוהדים למגרש. א-פרופו עניין זה, דני מרון מציין כי בשני מקרים העונה שבהם פרצו אוהדים למגרשים – זה של "פואד" בדרבי בבלומפילד ואירוע נוסף בחיפה שבו פרץ אוהד למגרש וניסה להגיע לשופט – המאבטחים השתלטו על האוהדים בלי להכות אותם, בעוד שלניר קידר מ"הארץ" הרביצו.

"המציאות מורכבת יותר", מגיב ברדה. "במינהלת קשובים לצלמים ומודעים לבעיות שלהם, אבל בזירה הזו יש הרבה שחקנים, והמאבטחים דרוכים ומתוחים. אנחנו משתדלים ללכת בין הטיפות, כי מצד אחד, הצלמים עושים שירות חשוב, ומצד שני, הם לא תמיד שומרים על הכללים".

בהודעה של הצלמים לעיתונות, שעליה חתומים ערן לוף ושרון בוקוב, נכתב בין היתר: "לא ניתן לראשי הקבוצות, המשטרה, מינהלת הליגה וההתאחדות לכדורגל להפנות גב אלינו, הצלמים שנמצאים בכל התרחשות כדי להעביר לקהל את האירוע בתמונות". הם מקווים שאקט המחאה נקלט אצל מי שצריך, אבל אם יתרחש מקרה אלימות נוסף כלפי צלם, הם ילכו רחוק, אפילו עד כדי החרמת אירוע כמו גמר גביע המדינה. השאלה כמה צלמים יעזו להצטרף לאקט הקיצוני, שעלול להותיר את המערכות שלהם בלי תצלומים מהמשחק. הבעיה היא שמאחוריהם לא ניצב ארגון מסודר שייצג אותם ויתמוך בהם. גם כך הם פרילנסרים החוששים למקום עבודתם.

מקרה האלימות בחיפה, שחשף חלק ממה שעוברים הצלמים במגרשים, צריך לגרום למנהלי ועורכי המערכות שמעסיקות אותם לפעול למענם. גם ככה תנאי העסקתם ושכרם של הצלמים בעיתונים ובאתרים הולכים ומידרדרים. מדובר בעובדי מערכת בתחתית שרשרת המזון. להילחם את מלחמתם מול כל הגורמים, ולפחות לדאוג שלא כל מאבטח מזדמן יהפוך אותם לשק חבטות – זה המינימום שצריך לעשות.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il