בעיתון "ישראל היום" ממשיכים לטעון כי שליחה בתפוצה מוגבלת של סרטון שבו נראה העורך הראשי עמוס רגב מחווה דעה על ענייני השעה היא בגדר הדלפה אסורה של חומר מערכתי רגיש, שדינה פיטורים. בחינמון הגישו שלשום (4.5.15) כתב הגנה בתביעתה של שחר כהן, רכזת כתבים לשעבר בעיתונו של שלדון אדלסון, שפוטרה יחד עם כתב הספורט עמית לוינטל בטענה כי לקחה חלק בהדלפת הסרטון.

עמוס רגב: "איך אני יכול לבטוח, איך אני יכול להמשיך ביחסי אמון עם אדם שלא בדיוק אמר את כל האמת"

כהן ולוינטל, שכל אחד מהם הגיש תביעה עצמאית נגד העיתון, מכחישים את האשמה שטפל עליהם רגב ודורשים מ"ישראל היום" פיצויים בסך מאות אלפי שקלים.

בסרטון, שצולם על-ידי העורך במדור החוץ אלי לאון במהלך מסיבת יום-הולדתה של כהן ונחשף על-ידי ניר גונטז' באתר "העין השביעית", נראה רגב כשהוא מזהיר מפני מלחמה אפשרית בין ישראל לסוריה, בעקבות תקיפה מעבר לגבול שיוחסה לצה"ל.

שלושה ימים לאחר האירוע פורסם תוכן דבריו של עורך "ישראל היום" בבלוג של אורי משגב באתר "הארץ", בליווי פרשנות בנוגע למשמעותם והכחשה שלהם מפי רגב. בתגובה שלח רגב קבוצה של עובדי מערכת לבדיקת פוליגרף. בעקבות תוצאות הבדיקה ובירורים שערך, החליט רגב לפטר שני עובדים – כהן ולוינטל.

בכתב ההגנה, שהגישו עורכי-הדין גור אוזן וירון אלון, נטען כי כהן פוטרה בשל משבר אמון חריף בינה לבין הממונים עליה. "מבחינת העיתון, כל הדלפה של חומר מהמערכת, ומקל וחומר לגוף תקשורת מתחרה בעל אינטרסים מנוגדים, עלולה לפגוע בפעילותו של העיתון. משכך, מקפיד העיתון בעניין זה קלה כחמורה", נכתב בכתב ההגנה. "עצם פרסום אותו אירוע פנימי והדברים שנאמרו במסגרתו עוררו חשש כי קיים גורם בעיתון אשר מדליף מידע פנימי אל מחוץ לעיתון, בניגוד להסכמת העיתון", נכתב עוד.

לפי "ישראל היום", משבר האמון בין כהן לאחראים עליה נוצר בשל האופן שבו התנהלה במהלך חקירת ההדלפה. אחרי הפרסום של משגב, נכתב בכתב ההגנה, כינס רגב "שיחה פתוחה עם כלל הדסק של העיתון", ובכלל זה כהן. "במסגרת אותה שיחה, התובעת לא ציינה כי הסרטון הרלבנטי הופץ על-ידיה", נכתב עוד.

לטענת "ישראל היום", יומיים לאחר הפרסום באתר "הארץ" נערכה לכהן שיחת בירור אישית שבה לראשונה העידה כי חלקה את הסרטון עם אחרים – שלושה במספר. לפי מסמך שצורף כנספח לכתב ההגנה, השלושה הללו הם עורך מדור הספורט עודד שלו, המפיק אבישי שפיצברג ואחיה של כהן. מבחינת מנהליה, זו היתה הפרת האמון הראשונה.

כעבור יומיים, נכתב בהמשך, זומנה לשיחה עם קצין הביטחון אמיר סופר והוסיפה שם נוסף – עמית לוינטל. "התובעת לא ידעה להסביר מדוע לא מסרה שם זה קודם לכן, במסגרת הבירור שנערך בעניין". זו היתה מבחינת "ישראל היום" הפרת האמון השנייה. בשל כך, נכתב, הוחלט לזמנה לבדיקת פוליגרף.

"בפתח הבדיקה נערך תשאול נוסף בדבר האירוע, אשר במסגרתו הודתה התובעת, שוב לראשונה, כי העבירה את הסרטון גם למר יוסי זילברמן, כתב חדשות 2 באינטרנט", נכתב בכתב התביעה. "גם פרט זה הוסתר קודם לכן מפני הממונים על התובעת ומפני קצין הביטחון של העיתון, על אף שמדובר בהעברה ישירה של מידע אל גוף תקשורתי מתחרה ועל אף שהתובעת ידעה היטב את חשיבות הדברים". לשיטת "ישראל היום", זו היתה הפרת האמון השלישית.

"במסגרת בדיקת הפוליגרף נשאלה התובעת שתי שאלות: האם העבירה בדרך כלשהי למר משגב את דבריו של עורך העיתון; וכן האם בשבוע האחרון היתה בקשר כלשהו עם מר משגב. התובעת השיבה בשלילה לשתי השאלות, אך לא ניתן היה להגיע לממצא החלטי בדבר אמיתות הצהרותיה", נכתב בהמשך.

סיכום תוצאות בדיקת הפוליגרף של שחר כהן (לחצו להגדלה)

לכתב ההגנה צורפה כנספח חוות דעת שסיכמה את ממצאי בדיקת הפוליגרף של כהן. הבודקת, חוה יודפת, ציינה כי "מניתוח הממצאים בשאלות הרלבנטיות לא ניתן להגיע לממצא החלטי". בחלק המוקדש לסיכום הממצאים טענה הבודקת כי "ייתכן וחוסר היכולת להגיע לממצא החלטי נובע מכך שהנבדקת מסתירה דבר מה בנוגע לפרשה זו".

בהמשך כתב התביעה נטען כי לאחר שיצאה כהן מבדיקת הפוליגרף, "דאגה היא לעדכן את מר לוינטל, אשר גם כן נתן את הסכמתו לביצוע בדיקת הפוליגרף, בנוגע לשאלות אותן נשאלה". זו היתה עבור "ישראל היום" הפרת האמון הרביעית במספר.

"התנהלותה של התובעת בכל הפרשה, לרבות הימנעותה מלדווח במועדים הרלבנטיים על אודות עצם העברת הסרטון, לאחר מכן הימנעותה מלדווח על העברת הסרטון ללוינטל, לאחר מכן הימנעותה מלדווח על העברת הסרטון למר זילברמן (שהינו כאמור כתב מתחרה בעיתון), פגעה קשות באמון אשר ניתן בה, ואשר נדרש ממנה מתוקף תפקידה", טוענים ב"ישראל היום". "התובעת הפיצה מידע ממערכת העיתון אל גורמים חיצוניים לעיתון; ובנוסף – מעלה באמון של מנהלי העיתון בעת בירור הפרשה".

מבחינת כהן, כך נראה, מה שעורך "ישראל היום" תופס כהדלפה מסוכנת של מידע חסוי הוא התנהלות מתבקשת של אדם המבקש לחלוק עם חבריו תיעוד מיום-ההולדת שלו. בסרטון המודלף לא נקלטו רק רגב הנואם והעוגות שהוגשו ככיבוד, אלא גם דמותה הנרגשת למראה של כהן, שעמדה לצדו בעת שבירך אותה והביע את דעתו על ענייני אקטואליה. לפי תמליל שיחת השימוע שנערכה לכהן, החלטתה להפיץ לחבריה את הסרטון נבעה מרצון תמים לחלוק איתם רגע אישי משמח.

"אני עובדת כאן קרוב לשלוש שנים", מצוטטת כהן בתמליל השיחה, שבה נכחו העורך רגב, עובדת העיתון יעל לרנר ושני עורכי-דין, אחד מכל צד. "אני מאוד אוהבת את מקום העבודה שלי, אני אוהבת את האנשים, אני מרגישה פה שזו המשפחה שלי. תמיד הייתי מסורה לעיתון, נאמנה לו, פטריוטית אפילו, אפשר להגיד. גם בקרב החברים שלי, גם בקרב הכתבים שעובדים איתי, יעידו על כך הרבה טלפונים והודעות שקיבלתי במהלך השבוע האחרון, תמיכה מהם.

"לעניין האירוע עצמו, שהיה יום-הולדתי, הרמת כוסית ליום-הולדתי, זה היה אירוע משמח מבחינתי, אירוע שראיתי בו כבוד שהעיתון עושה לי", אמרה לרגב. "את הסרטון לא ביקשתי מאלי לצלם, הוא עשה את זה על דעת עצמו, בטלפון האישי שלו. לאחר האירוע הוא שלח לי את הסרטון ואת הדברים שאמרת, והסרטון לא היה נראה לי משהו יוצא דופן כי זה השיח שלנו פה, ומעולם לא חשבתי איך דברים יכולים להתגלגל.

"הסרטון עבר לחברים שלי בתום לב, בצורה הכי נאיבית ושמחה מבחינתי שיכולה להיות. אני רציתי שהם ישמחו בשמחתי. [...] לא השמטתי שום שם במכוון, לא מסרתי חלקי מידע במכוון, הכל היה באמת בסערה שפתאום נוצרה. צר לי על הסיטואציה שנוצרה, אני יודעת שהיא גרמה לך אי-נעימות. באופן אישי לא לזה ייחלתי, שמאירוע יום-ההולדת שלי אני אתגלגל לשיחת שימוע שלפני פיטורין".

רגב לא שעה לבקשה, וכעבור שבוע וחצי הורה על פיטוריה של כהן בעקבות משבר האמון שנוצר בינו לבינה. "אני שואל את עצמי, בצדק מסוים, איך אני יכול לבטוח, איך אני יכול להמשיך ביחסי אמון עם אדם שלא בדיוק אמר את כל האמת", הסביר זאת בשיחת השימוע.

לטענת "ישראל היום", התנהלותה של כהן לאחר ההחלטה לפטרה מחזקת את מסקנתו של רגב. לפי כתב ההגנה, בעיתון למדו לראשונה על הגשת תביעתה של כהן מהדיווחים עליה בתקשורת. "גם לאחר הגשת כתב התביעה", נטען בכתב ההגנה, "המשיכה מגמת ההדלפות בעניין הנדון. כך, אפילו כתב התביעה דנן הודלף על-ידי התובעת לאתר 'העין השביעית' וכן פורסם באתר הפייסבוק של התובעת ובאתרים נוספים, אף בטרם הומצא אל הנתבעת, הכל במטרה לגרום לפגיעה בעיתון ובשמו הטוב".

בתגובה לדרישתה של כהן לקבלת פיצויים בגין ביזוי שמה ועוגמת הנפש שלדבריה נגרמה לה כתבו באי-הכוח של "ישראל היום" כי "העיתון יוסיף ויטען כי התובעת (ומר לוינטל) דאגו להדליף לתקשורת, לחבריהם ולאחרים פרטים רבים בנוגע להליך הפיטורין, ומשכך ככל שהתובעת חוותה השפלה (ומוכחש שכך) – היא גרמה לכך בשתי ידיה".

7607-04-15‏