תני גולדשטיין (מימין) באחד הדיונים בבית-הדין לעבודה. משמאל: עורך ynet יון פדר (צילום: "העין השביעית")
בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו קיבל באופן חלקי את בקשת הסתדרות העובדים הכללית וקבע כי פיטוריו של כתב ynet תני גולדשטיין בטלים, מאחר שנעשו בניגוד להוראות חוק הסכמים קיבוציים. יחד עם זאת, השופטת דגית ויסמן, נציג העובדים מעוז הלוי ונציג המעסיקים עודי שינטל קבעו כי לא הוכח שהנהלת אתר ynet ביקשה לפגוע בהתארגנות העיתונאים באופן שיטתי.
לפני כחודשיים הודיעה הנהלת האתר לגולדשטיין כי חזרתו בו מהודעת התפטרותו נדחית על-ידיה וכי עבודתו ככתב באתר ynet מסתיימת. בה בעת זומנו כמה עיתונאים ועובדים שאינם עיתונאים לשימוע לפני פיטורים. גולדשטיין, כמו גם שניים מהעיתונאים שזומנו לשימוע (יהונתן זילבר ואראלה גניסלב), נמנו עם ועד הפעולה הזמני שביקש לארגן את עיתונאי ynet במסגרת ארגון העיתונאים בישראל.
בעקבות מהלכי ההנהלה פנתה ההסתדרות הכללית, בשם ארגון העיתונאים, אל בית-הדין לעבודה. הארגון טען, באמצעות עו"ד אמיר בשה, כי ההודעה לגולדשטיין וזימונם לשימוע של עוד שניים ממובילי ההתארגנות נועדו לפגוע בהתארגנות העובדים באתר. הנהלת ynet טענה בתגובה, באמצעות עו"ד סיגל פעיל, כי המהלך נבע משיקולים כלכליים בלבד וכי כלל לא ידעה על התארגנות העיתונאים בטרם הודיעה לעובדים על רצונה לסיים את העסקתם.
בית-הדין קיבל את גרסת ynet שלפיה הסיבה העקרונית לצמצומים ופיטורים בחברה היתה החלטה עסקית, על רקע משבר כלכלי שהאתר נקלע אליו. יחד עם זאת, בית-הדין העלה תהיות באשר לבחירה של עורך האתר יון פדר והמשנה לעורך ערן טיפנברון בעיתונאים שעבודתם תופסק.
"לא שמענו הסבר מניח את הדעת כיצד מתוך החלטה על הפסקת עבודתם של שישה עיתונאים במערכת (4 מועמדים לפיטורים ו-2 שהתפטרו), ארבעה מביניהם הם חברי ועד הפעולה, ולרובם תפקיד משמעותי בהתארגנות", נכתב בפסק הדין (השופטת ויסמן כללה בספירה זו גם את בועז פיילר, שפעל בעבר לארגון עיתונאים באתר והצטרף לוועד הפעולה לאחר שנודע לו על הכוונה לפטר את חבריו. הוא עצמו לא פוטר בסופו של דבר). בהקשר זה הזכיר בית-הדין פסיקה קודמת שלפיה "כאשר רשימת המועמדים לפיטורים כוללת רק עובדים מאורגנים, רשימה כזו פוגעת בזכות השוויון במקום העבודה והיא משדרת מסר לכלל העובדים לפיו לא כדאי להצטרף לארגון העובדים".
לפי פסק הדין, "העובדה ששלושת 'המנועים' של ההתארגנות (בלשונו של שי ניב) נכללו ברשימת העובדים שייפגעו מהקיצוץ תומכת בעמדת ההסתדרות לפיה מהלך הפיטורים נועד לפגוע בנסיון העובדים להצטרף לארגון העיתונאים".
כמו כן קבע בית-הדין כי לא הוכחה טענת הנהלת ynet כאילו לא ידעה על התארגנות העובדים לפני מהלך הפיטורים. בית-הדין מצא כי המארגנים אכן ניסו להסתיר את פעולתם, כפי שטענה הנהלת האתר. "למרות האמור לעיל", נכתב בפסק הדין, "לא שוכנענו כי הנסיונות לשמירה על סודיות ההתארגנות צלחו".
במוקד העדויות סביב סוגיה זו עמד מסמך שהגישו דווקא באי-כוחה של ynet לבית-המשפט – תדפיס הודעת דואר אלקטרוני בנושא צירוף עובדים להתארגנות, שנשלחה יומיים לפני מועד השימועים. בית-הדין הדגיש כי נציגי הנהלת האתר, שהעידו במשפט, "לא ידעו להשיב מתי [תדפיס הודעת הדואר האלקטרוני] הגיע לידיהם. גם לא מצאנו תשובה לשאלה זו בסיכומי המשיבה". לפי פסק הדין, "כאשר מדובר בהודעת דוא"ל שהועברה בין שני עובדים, בדוא"ל הפרטי, ואין הסבר כיצד עותק ממנה הגיע לידי המעביד, יש להניח שההודעה הגיעה לידי המעביד בזמן אמת. זאת מאחר שהנתונים לסתירת חזקה זו הם בידי המעביד ואלה לא הוצגו על-ידיו".
אשר לנסיבות הפסקת עבודתו של גולדשטיין, בית-הדין דחה את טענת ynet כאילו לא הודיע הכתב לטיפנברון או לפדר על כוונתו לחזור בו מהתפטרותו. "חלפו כ-17 ימים בהם גולדשטיין עבד במערכת, מאז שחזר בו מההתפטרות, אך רק ביום 9.2.12 נאמר לו שהמשיבה אינה מקבלת את הודעת חזרתו מהתפטרות", מצוין בפסק הדין. "[...] גולדשטיין הודיע לאיילת צור ביום 24.1.12 על החזרתו לעבודה. טיפנברון ידע על כך באותו יום, גולדשטיין המשיך לעבוד כרגיל, ולא נאמר לו דבר ביחס להודעתו מיום 24.1.12. בשלב מסוים גולדשטיין וטיפנברון שוחחו על ההתפטרות ועל הודעת הביטול, וגם אז טיפנברון לא אמר לגולדשטיין דבר. נוכח כל אלה הגענו למסקנה לפיה ynet קיבלה בהתנהגותה את חזרתו של גולדשטיין מההתפטרות".
בהמשך תוהה בית-הדין: "מתעוררת השאלה מדוע ynet חזרה בה מהסכמתה שגולדשטיין יחזור לעבוד אצלה, ובפועל פיטרה אותו דווקא ביום 9.2.12". תהייה זו עלתה כבר בתחילת הדיון הראשון במשפט, אז שאלה השופטת ויסמן: "איך קורה שביום אחד שלושה עובדים, אחד מקבל הודעה שלא מקבלים את חזרתו בו מהתפטרותו, ושניים מקבלים שימוע, ובמקרה שלושתם בוועד פעולה של התארגנות עובדים? זו סמיכות זמנים מטרידה. אולי יש לך לכך הסבר, אבל השילוב של כל זה ביחד מעורר תמיהה".
לעומת זאת, בית-הדין מדגיש בפסק דינו כי לא הוכח שהנהלת האתר פעלה להניא עובדים נוספים מלהצטרף לארגון. "כל שהוכח הוא שתי שיחות טלפון לעובד אחד – נתנאל שלומוביץ, עורך אתר הבית. שתיהן התקיימו ביום 10.2.12, לאחר שההסתדרות הודיעה ל-ynet על ההתארגנות", נכתב. "על תוכן השיחות ישנה מחלוקת. גם אם נקבל את גרסת העובד, לפיה פדר וטיפנברון ביקשו להניא אותו מחברות בארגון העיתונאים, לא ניתן ללמוד מאירוע חד-פעמי זה על התנהגות שיטתית או מגמתית על מנת לפגוע בהתארגנות. [...] אשר לתוכן השיחה, לכל היותר ניתן ללמוד מהעדויות שהיו בשיחה זו רמיזות לא ראויות".
לפי בית-הדין אמנם "יש מקום לעמדה לפיה בשלב של התארגנות ראשונית במקום העבודה, כאשר מדובר בצעדים ראשוניים של שכנוע עובדים להצטרף לארגון, במטרה להשיג יציגות במקום העבודה, היה ראוי להימנע מפנייה של המעביד לעובד ספציפי בנושא ההתארגנות". יחד עם זאת, מיד בהמשך נקבע כי "במקרה שבפנינו, כאשר מדובר בשיחת טלפון לעובד אחד שתנאי עבודתו לא נפגעו, נראה כי אין לראות באותה שיחת טלפון צעד המנוגד לדין".
אשר לגורלו של גולדשטיין, בית-הדין הזכיר כי במקרה כזה נטל השכנוע המוטל על המעסיק להוכיח כי פעל שלא על מנת לפגוע בהתארגנות העובדים הוא "נטל מוגבר". ובית-הדין הוסיף: "אנו סבורים ש-ynet לא עמדה בנטל זה".
לפי פסק הדין, אמנם הוכח שמהלך הקיצוץ היה חיוני, אמנם הוכח כי הוא לא כוון לעיתונאים בלבד אלא גם למחלקה המסחרית, אמנם נשמעו השיקולים מדוע היה מקום להפסיק את עבודתם של גולדשטיין ועמיתיו, אך אל מול כל זאת מציין בית-הדין שלושה שיקולים להעדפת גרסת ארגון העובדים.
"למרות כל ההסברים ששמענו, לא שמענו הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע דווקא ביום 9.2,12 ולא קודם לכן ynet הודיעה לגולדשטיין שהיא אינה מקבלת את חזרתו מההתפטרות, למרות שהדבר היה ידוע לה עוד קודם", נקבע בפסק הדין.
נוסף על כך מציין בית-הדין כי "אין בשיקולים הכלכליים שהציגה ynet להסביר את העובדה שמתוך ועד פעולה בן עשרה חברים, שמם של ארבעה חברים בו עלה בהקשר של סיום עבודה בדיוק בשבוע שבו החלה התארגנות העובדים אצלה. גם אם משלוח מכתבי שימוע והפסקת עבודה לארבעה מחברי ועד הפעולה נעשה בשל צורך כלכלי עסקי אמיתי וגם אם ההחלטה לגבי כל אחד מחברי הוועד היא עניינית, יש במהלך משולב זה, המתרחש ביום אחד, איתות לעובדים אחרים במערכת שהתארגנות עלולה לפגוע במי שיבקש להצטרף לארגון החדש".
השיקול השלישי שהכריע לטובת ארגון העובדים נוגע להשפעת המהלך על פעולת הארגון באתר. "טענת ההסתדרות כי מאז יום 9.2.12 נעצרה כליל הצטרפות עובדים במשיבה לארגון העיתונאים לא נסתרה", מובהר. "מהלך של התארגנות ראשונית במקום העבודה הוא מהלך קשה ולא פשוט עבור העובדים. הוא מלווה בחששות טבעיים מפני הלא נודע, מתגובת המעביד, משינוי במארג יחסי העבודה, בתנאי העבודה או באווירה במקום העבודה. עצירת הצטרפות העובדים לארגון, על רקע כל הצעדים שננקטו ב-ynet מאז יום 9.2.12, לרבות ההחלטה לסיים את עבודתו של גולדשטיין – חבר בוועד הפעולה ופעיל בהתארגנות, היא ביטוי לחששות אלה. על רקע זה ועל רקע העובדה שנשקלה הפסקת עבודתם של שלושה חברים נוספים בוועד הפעולה, אנו מקבלים את טענת הסתדרות לפיה אישור מכתבה של ynet מיום 9.2.12, היינו הפסקת עבודתו של גולדשטיין, עלול לעצור לחלוטין את הצטרפות העובדים לארגון".
"[...] כאשר העומד לדיון הוא פגיעה בחרות ההתארגנות – שהיא זכות חוקתית של כלל עובדי המשיבה, בעיתוי המיוחד, כאשר מהלך התארגנות העיתונאים ב-ynet עדיין בחיתוליו, המשיבה לא הרימה את הנטל המוגבר המוטל עליה. שוכנענו שהותרת המכתב מיום 9.2.12 שנמסר לגולדשטיין על כנו תביא לפגיעה חמורה בהתארגנות הראשונית של העיתונאים אצל ynet, ומשום כך יש לקבל את הבקשה ולהורות על החזרתו של גולדשטיין לעבודה אצל המשיבה".
32893-02-12