די חוצפה

"המחאה מתרחבת לתל-אביב", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". בכותרת הגג מפורט כי "ראשי מאבק יוצאי אתיופיה" מאיימים לחסום היום את נתיבי איילון.

דני אדינו אבבה, כתב "ידיעות אחרונות", חתום על כל הטקסטים בכפולה הפותחת של העיתון. הוא מדווח על התכנונים של מנהיגי המחאה (תוך הטחת ביקורת במשטרה ובעומד בראשה, המפכ"ל יוחנן דנינו), מציג בידיעה קצרה את טל יאלו, "מהקולות הבולטים של המחאה", ומקדיש גם טור אישי לגזענות כלפי אזרחי ישראל ממוצא אתיופי. "המחאה הסוערת שפרצה כאן בימים האחרונים מבטאת את תסכולנו המצטבר מכל מה שקרה לנו כאן ב-30 השנה האחרונות", הוא כותב. "אתם אמנם ריחמתם עלינו, אך מעולם לא הסתכלתם עלינו כעל בני-אדם שווים".

בני העדה האתיופית מפגינים בירושלים נגד אלימות משטרתית, 30.4.15 (צילום: יונתן זינדל)

לידיעה המרכזית בכפולה הפותחת, שעליה חתום אדינו אבבה יחד עם ירון דורון, נלווים שני תצלומים: תצלום מתוך סרטון שתיעד שוטרים מכים חייל אתיופי בשבוע שעבר, והביא לפרוץ המחאה, ותצלום של המפכ"ל דנינו.

"המפכ"ל דנינו הצליח לעורר לא מעט ביקורת בקרב המפגינים לאחר ששיבח את פעילות המשטרה בהפגנה הסוערת שאירעה ביום חמישי ושבמהלכה נפצעו עשרה מפגינים ושישה שוטרים", נכתב בידיעה. "הוא כנראה לא הבין על מה יצאנו למחות", אומר מני יאסו, המתואר כ"אחד ממנהיגי המאבק". "אני חושב שזה היה די חוצפה להגיד שהשוטרים גילו איפוק".

"קציני משטרה: לא נערכנו כראוי להפגנת הקהילה האתיופית", קוראת כותרת בשער "הארץ". צפריר רינת ויניב קובוביץ מדווחים כי קציני משטרה הודו בכך באוזני "חדשות 10". "לפי הדיווח", מוסיפים רינת וקובוביץ, "למשטרה לא היה מודיעין לקראת קיום אירוע המחאה, אף שזה תוכנן במשך שבוע באופן גלוי ברשת". לידיעה שבפנים העיתון צמוד טור מאת אינלם מנגיסטו, סטודנטית באוניברסיטה העברית.

ב"מעריב" מדווחים משה שטיינמץ, אלון חכמון ואריק בנדר על ההפגנה הצפויה היום בתל-אביב. אחת ממארגנות ההפגנה הקודמת, ענבר ביגלה, אומרת להם: "באיזו עוד הפגנה השוטרים מרשים לעצמם לעשות שימוש בגז, ברימוני הלם ובכדורי ספוג? השוטרים באו למלחמה עם קסדות ושכפ"צים. שום אתיופי לא הרים יד ראשון".

לידיעה מצורף טור מאת מהרטה ברוך רוט, סגנית ראש עיריית תל-אביב מטעם מרצ, שמספרת כי בשבוע שעבר נפגשה עם מפקד מחוז תל-אביב, ניצב בנצי סאו. "ניצב סאו הודה, באומץ, יש לציין, כי בפגישה קודמת שלנו לפני כמה שבועות הוא דחה את טענותי ולא האמין כי קיימת בעיה [של אלימות שוטרים כלפי יוצאי אתיופיה]. הפגישה הנוכחית התקיימה לאחר שצפה בסרטון המזעזע של תקיפת החייל, והוא הודה שכעת הוא מבין את עומק הבעיה".

"ישראל היום", העיתון המעניק דרך קבע את היחס החיובי ביותר למשטרת ישראל ולעומד בראשה המפכ"ל דנינו, ממשיך במסורת גם הבוקר. הידיעה המרכזית, מאת אבי כהן, איציק סבן, אפרת פורשר ונצחיה יעקב, אינה מעניקה פתחון פה למבקרי האלימות המשטרתית. כך גם בטור צמוד, מאת חברת-הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה (יש-עתיד), שמוקדש לקיפוח כללי של הקהילה. המלה "משטרה" כלל אינה מוזכרת בטור שלה. לא זו אף זו, לצד טורה של תמנו-שטה מודפס טור מאת כתב "ישראל היום" לענייני משטרת ישראל, איציק סבן, המעניק גיבוי לארגון שהוא מסקר.

בנימין נתניהו ויצחק אהרונוביץ' מעניקים למפכ"ל יוחנן דנינו את דרגות רב-הניצב, 1.5.11 (צילום: קובי גדעון)

"מי שבא בטענות לאוכפי החוק צריך שיידע לציית לחוק", כותב סבן. לדבריו, "משטרה בחברה דמוקרטית צריכה להיות רגישה ומבינה מצד אחד, ומצד אחר לנהוג באפס סובלנות ובנחישות כלפי מפירי חוק". השוטרים שתקפו חייל ממוצא אתיופי ותועדו בסרטון שהצית את המחאה הם, לדעת סבן, חריגים: "זה לא מעיד על הכלל, וצריך להודות על האמת: במשטרה משרתים שוטרים לא ראויים, שהתנהגותם מטילה כתם על אלפי שוטרים ראויים, שעושים מלאכתם נאמנה יומם וליל".

בטור ביקורת הטלוויזיה ב"הארץ" טוענת רוית הכט כי משטרת ישראל אינה המטרה הראויה לביקורת. "הנטייה להיכנס ברשויות כשהסיר גולש היא צדקנית ופחדנית", כותבת הכט. "חבר'ה, אל תפילו את הגזענות הישראלית על השוטרים. הם בסך-הכל בבואה שלה, המצוידת באלות חוקיות".

שפה שאינה זרה

במוסף "המגזין" של "מעריב" כותבת רותי זוארץ על הסרט "עלים אדומים", מאת בזי גטה, המתאר את הקשיים של הדור המבוגר בקרב עולי אתיופיה להשתלב בישראל.

"למה להקשות על שיווק הסרט ולעשות אותו בשפה האמהרית?", שואלת זוארץ את מפיקי הסרט חגי ארד ואלעד פלג. פלג מסביר כי זה אך טבעי בסרט שגיבורו הוא דובר אמהרית בלבד. ארד מוסיף כי לבחירה יש ערך מוסף. "זה כמעט מקרה יחיד שבו שומעים שחקנים דוברים אמהרית בסרט קולנוע ישראלי", הוא אומר. "מתגובות הצופים אנחנו יודעים שבאיזשהו שלב של הסרט, כבר לא שמים לב לאמהרית. היא מפסיקה להישמע שפה זרה. זה בדיוק מה שרצינו שיקרה. האמהרית הופכת לחלק בלתי נפרד מהישראליות".

כרגע

הכותרת הראשית ב"ישראל היום" ו"מעריב" מוקדשת להמשך הנסיונות להרכיב ממשלה ("הרכבת הממשלה: הישורת האחרונה" ו"משחקים קואליציוניים", בהתאמה). במוקד הסיקור עומד יו"ר ישראל-ביתנו אביגדור ליברמן.

לפי כותרת המשנה לידיעה המרכזית בכפולה הפותחת של "ישראל היום", ליברמן "עושה שרירים ושוקל להישאר בחוץ". מתי טוכפלד מדווח, על סמך "יומן" של ערוץ 1, כי "מקורב לליברמן אמר שישראל-ביתנו כנראה מחוץ לקואליציה ונתניהו יסתפק ב-61 ח"כים לעת עתה". דן מרגלית מוסיף טור פרשנות תחת הכותרת "ליברמן משחק באש". לדעת מרגלית, "מהלכי ההשהיה אינם מוסיפים לו כבוד. [...] אם לא ייטול עתה את משרד החוץ בתנאים אשר סוכמו עם נתניהו – והם מקובלים עליו – הוא עלול למצוא עצמו בתוך כמה ימים בלעדיו. או-אז ייאלץ להצטרף ולהסתפק בתיק זוטר, והבוננזה הפוליטית תימוג". מרגלית מעריך כי "בסופו של דבר ליברמן יהיה בממשלה עם הצגתה, ואם לא יוכתר לשר החוץ, יהיה זה מפני ששוב נקט מהלך שגוי".

שר החוץ אביגדור ליברמן, 5.2.2015 (צילום: בן קלמר)

בעוד שמרגלית מביע עמדה שבוודאי תהיה מקובלת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ב"מעריב" מביע בן כספית עמדה שנראית כאילו תואמה עם יו"ר ישראל-ביתנו. כספית, שלפני חשיפת פרשת השחיתות האחרונה במפלגתו של ליברמן קידם את הרעיון כי שר החוץ התמתן ומתאים לראשות הממשלה, כותב הבוקר ש"נכון לרגע זה, ליברמן נוטה לא להיכנס לממשלה". מעבר לענייני דת ורצון לנקום בנתניהו, כספית טוען כי ליברמן "לא מוכן לחתום על 'סעיף ישראל היום', קרי הסעיף שיהפוך את נתניהו לקובע הכל-יכול היחיד בתחום התקשורת בישראל". כספית מסיים בקביעה כי לליברמן אין ("כרגע") כוונה לוותר לנתניהו.

שער "ידיעות אחרונות" מתעלם מהמשא-ומתן הקואליציוני. בעמ' 8 מדווחים יובל קרני ועקיבא נוביק על מה שמכונה בכותרת הידיעה "בחירתו של ליברמן"; האם יחליט "להשלים עם ביטול כל הישגי הממשלה הקודמת" או לא. בידיעה מדווחים קרני ונוביק על נקודות המחלוקת בין נתניהו לליברמן ואינם מזכירים את הדרישה לחתום על "סעיף 'ישראל היום'". תחת זאת מצוין כי נתניהו מתנגד לדרישת ליברמן להעניק את ראשות ועדת העבודה והרווחה לח"כ אורלי לוי-אבקסיס. בידיעה נפרדת מדווח קרני כי "ב'ישראל היום' ובמפלגתו של כחלון טוענים שנתניהו הטיל וטו על מינויה של לוי-אבקסיס – מספר 2 בישראל-ביתנו ופרלמנטרית מצטיינת – ליו"ר ועדת העבודה והרווחה [...] גורמים בכירים בישראל-ביתנו טוענים שנתניהו פשוט נוקם בלוי-אבקסיס על שהשיבה בשלילה להצעתו להצטרף לליכוד במקום משוריין לפני הבחירות האחרונות, והעדיפה להישאר נאמנה לליברמן".

ערבים טובים

המדור "היום לפני", שמתפרסם בכפולה הפותחת במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות, מוקדש למה שהתרחש ב-3 במאי 1956: "הדרוזים מתגייסים לצה"ל".

איתן הבר כותב כי "היום לפני 59 שנים התגייסו ראשוני הצעירים הדרוזים במסגרת שירות חובה לצה"ל". לפי הבר, "היוזמה לגיוס הצעירים במסגרת חוק שירות הביטחון באה מצד ראשי העדה הדרוזית, וראש הממשלה דוד בן-גוריון נענה לה והחיל את החוק גם על בני העדה הצ'רקסית". ההמשך מוקדש לשיתופי פעולה בין דרוזים לכוחות ציוניים בימים שלפני הקמת מדינת ישראל ולהישגיהם של הדרוזים כחיילים בצה"ל בימים שלאחר הטלת חובת גיוס עליהם.

איתן הבר (צילום: יעקב נחומי)

לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה ואף לא בשלישית, הבר מציג אירוע היסטורי באופן מצומצם ומטעה. כרגיל, מדובר באירוע מההיסטוריה הציונית, עם קשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בניגוד לתמונה האידילית שמציג הבר לקוראי "ידיעות אחרונות", המציאות בימים של גיוס הדרוזים הראשונים היתה מורכבת יותר.

בספרו "ערבים טובים" מביא הלל כהן נתונים שאספה מחלקת הגיוס באגף כוח אדם של צה"ל בראשית 1956. מבין 197 חייבי גיוס בכפרי הגליל, התייצבו מרצונם 51 בלבד. גם בכפרי הכרמל עמד שיעור המתגייסים על כרבע מהחייבים. "בניגוד לדימוי הנפוץ, ובסתירה מסוימת לטענה כאילו הדרוזים הם שביקשו שיוחל עליהם חוק גיוס חובה", כותב כהן בספרו, "מסתבר כי התלהבות הדרוזים מגיוס לצה"ל היתה מוגבלת, בלשון המעטה". לדבריו, כדי להתגבר על ההתנגדות פעלה הממשלה בשני מישורים במקביל: פיתויים בדמות רשיונות נשק, והפעלת כוח.

"לשכת הגיוס העבירה למשטרה רשימה מדגמית של המסרבים להתגייס, המשטרה ערכה מעצרים ופתחה לסרבני הגיוס תיקים פליליים, ובית-המשפט שיחרר אותם רק לאחר שהודיעו על רצונם להתגייס לצה"ל", מציין כהן. "בה בעת אסרה המשטרה על מתנגדי הגיוס לקיים אסיפות מחאה בנימוקים פרוצדורליים". לאחר כמה חודשי עימות, הצטמצמה מאוד המחאה נגד הגיוס בקרב הדרוזים.

ציפור הנפש

"אלפי תושבי רעננה מכל המגזרים התכנסו לתפילה המונית בשבת בקריאה: לא למיסיון", נכתב בכותרת הראשית של "המודיע". לפי הידיעה, שאינה חתומה על-ידי איש, כ-5,000 יהודים (הערכת המשטרה) התפללו במחאה על "אירוע השמד המיסיונרי", שנערך באישור בג"ץ. "שוב התברר ליהודים נוטרי אמונה שלא מהמוסד הזה תצמח תועלת לעניינים הנוגעים לציפור נפש", נכתב על בג"ץ במאמר המערכת של "המודיע".

"המרת דת בהכשר הבג"ץ", נכתב בכותרת הראשית של "יתד נאמן", מתחת לסטמפה "סכנת שמד". ידיעה המתפרסמת בראש שער "המבשר" מוקדשת אף היא לתפילת המחאה נגד "המיסיון". כמו ב"המודיע", גם ידיעה זו אינה חתומה. למעשה מדובר באותה הידיעה שמתפרסמת ב"המודיע", כמעט מלה במלה. חלקים נכבדים מהידיעה, בשינויים קלים, מתפרסמים גם ב"הפלס", אף כי בעיתון זה היא מופיעה תחת שמו של מ' מילר.

"החרדה הגדולה ועוגמת הנפש העמוקה אל מול פעולותיהם המושחתות והמבחילות של כיתות המיסיונרים משותפות לעם כולו", נכתב במאמר המערכת של "המבשר". "השועלים המחבלים בכרם בית ישראל, סכנתם גדולה, ברורה ומוחשית. יהודים תמימים, בעיקר קשי יום, מנוצלים על-ידי ערמומיים ונוכלים אלו, שאינם פוסחים על כל מעשה רמייה כדי לעשות נפשות לשמד, רחמנא ליצלן. ההתנגדות אליהם מקיפה את כל רובדי החברה הישראלית, גם מי שאורחות חייו אינם על טהרת הדת".

בעיתונים שאינם חרדיים הסיקור מצומצם בהרבה. "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מתעלמים כליל מהאירוע שהתרחש אמש ברעננה. ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעה תחת הכותרת "רעננה: כאלף מתפללים מחו נגד כנס נוצרי משיחי". לפי הדיווח, מאת נצחיה יעקב, היהודים התפללו מול אולם ספורט ברעננה "בעת שהתקיים בתוכו כינוס של הארגון הנוצרי-משיחי 'עדי יהוה'".

ב"הארץ" נוקבים בשם המפורש בכותרת הידיעה: "עימותים ברעננה בין שוטרים למפגינים נגד כינוס של עדי-יהוה". לפי הדיווח, מאת צפריר רינת, כמה מהמפגינים ניסו להיכנס לבניין בכוח, אך נהדפו על-ידי השוטרים. ב"הארץ" מדווח כי שניים מהם נדחפו לרצפה, רוססו בתרסיס פלפל ונאזקו (מידע שנעדר מ"המודיע" ו"המבשר", אך מתפרסם ב"הפלס"). לפי "ישראל היום", שני מפגינים "עוכבו לחקירה, ושוחררו לאחר מכן". לא דחיפות, לא תרסיס פלפל, לא אזיקים.

ענייני תקשורת

"התחייבנו לתת לו את הרפורמה בתקשורת כי זה חשוב לו", מצוטט משה כחלון ב"הארץ", על סמך דברים שאמר לחדשות ערוץ 2. בהמשך הידיעה מוסיף יהונתן ליס כי כחלון אמר גם כי הוא "תומך בתקשורת חופשית" וכי הוא "לא חושב שראש הממשלה הולך להצר את צעדיה של התקשורת".

גבי וימן כותב במדור הדעות של "הארץ" על הסעיף שמעניק לנתניהו שליטה על שוק התקשורת בישראל: "'הם מ-פ-ח-ד-י-ם', אמר נתניהו על התקשורת. היום הם באמת מפחדים, ובצדק".