מכתב של בכיר במשרד הבריאות בנוגע לשיעורי התחלואה בסרטן בחיפה עורר בשבוע החולף סערה תקשורתית. זה לא חדש: תדמיתה של חיפה כבירת הזיהום הסביבתי היא כבר מותג בפני עצמו, לא פחות מיופייה עוצר הנשימה. אבל כשמגיעים לילדים, חוקי המשחק משתנים: הנתונים על הילדים החולים חוללו אפקט תקשורתי ורגשי כה עז, שנדמה שכמותו לא חווינו מאז פרשת רמדיה.
הנתונים שהציגו הנציגים הרשמיים לציבור היו מכובסים, מוטים ומטויחים. פעילים למודי מאבקים איבדו במהירות את הסבלנות, וההמון היה לזה שמרצה למי שישובים על הבמה על אודות המציאות האמיתית
כבר ביולי 2014 התבשרו תושבי חיפה על נתוני החולי החריגים במפרץ חיפה, ואלה שודרו ופורסמו בכלי התקשורת. אם היה מישהו שחשב שדי לקרוא ליערות הכרמל בשם "שווייצריה הקטנה" כדי שנאמין שאיכות האוויר בהם דומה לזו שבאלפים, הוא כבר מזמן נוכח שחיפה קרובה יותר לסין, המתועשת בחסות השלטון המקומי. אלא אם מדובר בראש העירייה יונה יהב, שהמשיך לטעון שהאוויר בעיר מצוין והכל שטויות ושקרים.
בנובמבר, בעקבות דו"ח חנין שיזמה ועדת פנים וסביבה בכנסת לאחר התערבותם של פעילות ופעילים ממפרץ חיפה, הגיעו אנשי משרד ההגנה על הסביבה לישיבה מיוחדת במועצת העיר חיפה. יהב, ששינה בינתיים את הטון המכחיש, הפנה כלפיהם אצבע מאשימה וטען כי מדיניותה הרפה של הממשלה היא שאחראית למציאות המזוהמת.
ראש עיריית חיפה יונה יהב (משמאל) ודוברו עידו מינקובסקי בשעשועון "כלוב הזהב" ברשת, מרץ 2013 (צילום מסך)
עבר חודש, ובסוף דצמבר נקרא הציבור לחלוק את טרוניותיו ותובנותיו בקשר לזיהום הסביבתי עם אנשי המשרד להגנת הסביבה, לקראת כנס שיועד לאמצע ינואר והתבסס על המודל הפופולרי בימים אלו: חוכמת ההמונים. המושג חוכמת ההמונים אמור להחמיא או לייצר תחושה כי להמון האנונימי יש זכות דיבור ויכולת לתרום ליצירת שינוי. כך סברו באי הכנס שגדשו את האולם בחיפה, כשעל הבמה נציגי המשרד להגנת הסביבה ואנשי איגוד ערים לאיכות סביבה, בראשות היו"ר – ראש העיר חיפה יונה יהב. אלא שמהר מאוד הפך הכינוס לזירת ויכוח לוהט, זאת אחרי שההמון שגדש את האולם הבין שהדוברים אליו טועים לחשוב אותו לפתי ונבער.
הנתונים שהציגו הנציגים הרשמיים היו מכובסים, מוטים ומטויחים. עד מהרה איבדו הפעילים למודי המאבקים את סבלנותם, וההמון היה לזה שמרצה למי שישובים על הבמה על אודות המציאות האמיתית. כשראו נציגי חברת תובנות, שניהלה את הכנס, את המתחולל, שינו את התוכנית והנחו את הדוברים להניח לתושבים ולנהל עימם דיאלוג. יהב, שהשתדל לשמור על שתיקה, פצח בהטפת מוסר לתושבים על שהם אינם עומדים לימינו ותיאר במלים מכמירות לב כיצד הוא עומד בדד מול כל הגופים הממשלתיים בלי שאיש יבוא לעזרו. טענה זו גרמה לפרץ צחוק לעגני מההמון שישב באולם, רובם עושים לילות כימים כדי למחות בהפגנות, לפנות לרשויות, לפעול ברשתות החברתיות ולעשות כל מה שאזרח נטול אמצעים וסמכות יכול לעשות, כשמולם עירייה מכחישה ולא קואופרטיבית.
ההתנהלות הרשמית מול הדו"ח ב-2015 הזכירה את זו מ-2011, עת נחקק חוק "אוויר נקי" וחיפה היתה מועמדת לשאת בתואר "עיר מוכת זיהום", יחד עם תל-אביב וירושלים. לאחר לחץ קשה של יהב, בוטלה ההגדרה
הכנס נגמר בפיצוץ ובלא כלום. חוכמת ההמונים התגלתה כאחרת מכפי שתיארו אותה לעצמם הוגי האירוע. נציגי ההמון הנאבקים במציאות הנכפית על תושבי מפרץ חיפה מכירים היטב את החומר, אולי טוב יותר ממי שמנהלים את חייהם. כמה מהם עובדים לשעבר במפעלים המדוברים, לאחרים השכלה ורקורד מחקרי בתחומים הנידונים, ואחרים אוטודידקטים מסורים שרוצים דבר אחד פשוט: חיים אנושיים בסביבה נורמלית, ולא מקסום ההזדמנויות העסקיות עבור טייקוני ממון ושלוחיהם.
שלושה חודשים לאחר הכנס המוחמץ, הפכה הידיעה על החולי בסרטן בקרב ילדים במפרץ חיפה לתוכן המוביל בתקשורת במשך שבועות. בזמן שהידיעות החלו להתפרסם, יהב, שאליו הפנתה התקשורת את האשמה, שהה בביקור בבוסטון. בינתיים ניסו נציגיו, עופר דרסלר, יו"ר איגוד ערים לאיכות סביבה, ועידו מינקובסקי, דובר העירייה, להשיב מלחמה שערה, להציג עובדות סותרות או להסיט את האש לעבר משרדי הממשלה.
כעבור שבוע, כאשר הגיע יהב למהדורות המרכזיות של החדשות בערוצים השונים, הוא חזר על אותם מסרים: אני בודד במערכה, לא ידעתי, לא שיתפו אותי, סיפרו לי שהכל בסדר. כל זאת כאשר מולו ניצבת חזית הסברה של תושבים המגלים בקיאות בכל אותם נתונים שיהב, ראש עיריית של חיפה והמייצג של תושביה בפני משרדי הממשלה, לכאורה לא ידע. הציבור החיפאי ביטא את זעמו כלפי ראש העיר יהב בדף הפייסבוק העירוני. גם חגיגות יום העצמאות לא עצרו את השטף.
מתוך דף הפייסבוק של עידו מינקובסקי, דובר עיריית חיפה עד לאחרונה
למחרת הפתיע יהב בהודעה לתקשורת כי הוא חוסם את הכניסה למפעלים במשאיות הזבל ומוציא להם צווי סגירה. אלא שמיד הגיעו תצלומים של פעילי שטח שהראו כי רכבי העירייה העומדים בדרך לבתי-הזיקוק אינם מפריעים למשאיות, העושות את עבודתן השגרתית כאילו לא קרה דבר. התצלומים הגיעו מיד לתקשורת, ובמהלך היום כבר דווח ברחבי המדיה כי מדובר בספין ילדותי.
התגובה המתנערת מאחריות והתעמולתית של יהב סימנה את הדרך להמשך הסאגה התקשורתית: כעבור יומיים הודיע משרד הבריאות כי הוא חוזר בו מכמה מקביעותיו באשר לתחלואת הילדים. דוברות עיריית חיפה יצאה בקריאות צהלה. מבוגרים חולי סרטן זה הרי לא אייטם. בשלב זה התקשורת הפכה מבולבלת ונבוכה. מומחים שהובילו את הדו"ח הקשה מתעקשים לעמוד מאחוריו, מומחים אחרים לענייני סרטן ילדים וזיהום סביבתי גויסו לסנגר על הזגזוג של המשרד הממשלתי ולמזער את הנתונים הקשים.
ההתנהלות הרשמית הזכירה את זו מ-2011, עת נחקק חוק "אוויר נקי" וחיפה היתה מועמדת לשאת בתואר "עיר מוכת זיהום", יחד עם תל-אביב וירושלים. לאחר לחץ קשה של יהב בוטלה ההגדרה. רק שתי הערים הנותרות זכו בה, ואילו חיפה טוהרה מחשד, בזמן שהארובות במפרץ חיפה ממשיכות לפלוט באין מפריע. אז כמו היום, בסופו של סיקור נותרו התושבים עם אי-אמון עמוק ברשויות.
לאגודה למלחמה בסרטן היתה פעם סיסמה: "יש ילדים שהקרנה בשבילם היא לא סרט". הפעם הסרט הזה הוא תסריט האימים של ילדים והורים במפרץ חיפה, הרואים כיצד הפתרון האמיתי למצוקתם מתרחק והולך משום שהריבון רופס, טרוד בלהגן על תדמיתו ובעיקר מתחמק ככל יכולתו מנטילת אחריות.