בספרה "בלי לוגו" מסבירה נעמי קליין כיצד השתלטו המותגים על חיינו. בין השאר היא מתארת כיצד חברות תפסו כל חלקה פנויה במרחב הציבורי, תוך שהן מציגות את הפרסומות שלהן על ספסלים ציבוריים, על כרטיסים לקולנוע, בתוך כיתות בבתי-ספר, בתוך מעליות, בכל מקום שאפשר להעלות על הדעת. ואכן, אם תביטו סביבכם תראו שאין כמעט פינה במרחב הציבורי שאינה נתפסת כהזדמנות להצגת פרסומת.
את האמת השיווקית הזו מבינים גם בערוצי הטלוויזיה, וגם שם מנצלים כל הזדמנות לדחוף עוד פרסומת, גלויה או סמויה. כך, לדוגמה, בשידורי החדשות נהוג לבצע כמה הפסקות פרסומת שבהן המותגים מציגים את מרכולתם, אבל רגע לפני שהמהדורה נגמרת משודרת תחזית מזג האוויר, ובהתאם לדוקטרינה שהציגה בצורה משכנעת כל-כך נעמי קליין, גם התחזית היא לא יותר מאשר הזדמנות לפרסומת. משום כך, רגע לפני שמספרים לכולנו שהיום היה חם וגם מחר יהיה חם, נעצר השידור לטובת פרסומת שבמהלכה מסופר לנו שהתחזית משודרת בחסות חברה מסחרית כלשהי, כאילו שאם זו לא היתה נותנת חסות, לא היה למחרת מזג אוויר.
עד כאן הכל טוב ויפה. כלומר לא ממש, אבל נניח.
אלא שביום השואה קרה משהו שאין לי אלא להגדירו כדבר ההזוי ביותר שבו נתקלתי בתוכניות הבוקר, אלו שהמלה "הזוי" רשומה בטאבו על שמן.
בשעה שמונה בבוקר בערוץ 10 העבירו אורלי וגיא, הידועים כמי שמנחים תוכנית בוקר המכונה "אורלי וגיא", את השידור לקריין החדשות שבאולפן החדשות. זה סיפר לצופים על מאורעות הבוקר ויום האתמול. בין השאר הוא ביקש להתעדכן עם הכתב הצבאי של ערוץ 10, אור הלר, במה שהסתמן כפיגוע דריסה שהתרחש בלילה בירושלים. עם תום העדכון אמר קריין החדשות: "כעת התחזית".
האדם הסביר, ואני מחזיק מעצמי אדם סביר ברוב ימות השנה, מצפה שיקרה אחת משתיים: או שתוצג בפניו שקופית חסות או שהקריין ימשיך ויספר מהי התחזית, אחרי הכל, ממש לפני רגע הוא אמר "כעת התחזית". אבל זה לא מה שקריין החדשות אמר. הנה מה שהוא אמר, מלה במלה:
כעת התחזית.
בבכות ילדינו בצל גרדומים, את חמת העולם לא שמענו. כי אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו. ורבה דאגה לתמונות ופסלים ואוצרות אמנות פה יופצצו. אך אוצרות אמנות של ראשי עוללים אל קירות וכבישים ירצצו. ואתה מריחו כמו ריח פרחים ואתה מלקטן במטפחת, ואתה תבקשנו מיד הרוצחים ומידי השותקים גם יחד.
נתן אלתרמן, שכתב על השואה מעיני אלו שהיו כאן בארץ וצפו בזוועות שהתרחשו רחוק, חסרי אונים.
היום יהיה קריר וגשום. בהרי הצפון עד 15 מעלות, בכינרת צפויות עד 24 בנצרת עד 18, בחיפה ובתל-אביב 19, בהרי ירושלים עד 16 מעלות, בבאר-שבע 21 ובים המלח ובאילת עד 27 מעלות. מחר עדיין ייתכן גשם בהרים...".
אני יודע, אתם חושבים לעצמכם, "עוד פעם המטורלל הזה ממציא סיפורים. הרי לא יכול להיות שקריין החדשות יגיד 'וכעת התחזית' ואז יפצח בהקראת שיר של אלתרמן עם מלים כמו 'ראשי עוללים אל קירות וכבישים ירצצו' רק כדי לסיים בכך שבבאר-שבע יהיו 21 מעלות. זה לא יכול להיות". האמת, אני לא מאשים אתכם. זה נשמע כל-כך מופרע, שיש צורך לראות את זה כדי להאמין. הנה כאן, בקישור הזה. העבירו לדקה 01:40:40.
נתן אלתרמן והטמפרטורות (צילומי מסך)
אז הנה לכם: שיר של אלתרמן שמתאר את זוועות השואה מחליף ביום השואה פרסומת מסחרית שמוכרת דלתות, מזגנים או גבינת קוטג'. במקום למכור לכם מוצר שאפשר לקנות בחנות, מוכרת לכם הטלוויזיה את השואה; במקום להשתמש בדביר בנדק כדי שזה יזמין אתכם לקחת הלוואה מבנק המזרחי, משתמשים בנתן אלתרמן כדי למכור לכם זעזוע מהשואה (אלתרמן באמת הזדעזע, הטלוויזיה מוכרת את הזעזוע שלו). זה מוצר וזה מוצר, לזה יש פרזנטור ולזה יש פרזנטור, ואחרי שדבר המפרסם הסתיים, אפשר לספר לכם שמחר עדיין ייתכן גשם בהרים.
במדינה שבה ראש הממשלה מתייחס לשואה כאל מטבע עובר לסוחר, כאשר הוא מנפנף בשואה כדי למכור כל דבר – מפחד מאיראן דרך פחד מדעא"ש, דרך פחד מהחיזבאללה, דרך פחד מחמאס, דרך פחד מהשמאל, דרך פחד מהמסתננים, דרך פחד מכל מה שמתאים באותו הרגע לצרכיו הפוליטיים – אין פלא שהטלוויזיה מחרה מחזיקה אחריו ומציגה את השואה כחסות לתחזית.
עדכון (19.4.15): קראתי את הערותיהם של קוראים על כך שהקראת השיר לפני תחזית מזג האוויר היא חלק מפינה קבועה בתוכנית. אני מודה שלא הייתי ער לכך ואני מודה להם על התוספת. האם הייתי מזדעזע כך מהצפייה לו הייתי יודע שמדובר בפינה קבועה? טוב, קשה להגיד, התשובה מצריכה מכונת זמן. אבל בהווה, ההחלטה להקריא ביום השואה שיר המתאר את האופן שבו נאצים מרוצצים את ראשיהם של ילדים רגע לפני שמדווחים על מידות החום בנתניה נראה לי הזוי, כן, גם אם מדובר בפינת שיר קבועה. לדעתי מדובר בחוסר רגישות משווע.
התמיכה בהחלטה כזו רק משום שמדובר בפינה קבועה של הקראת שירים מלמדת אולי על הצורך הנואש של צופים בטלוויזיה בקצת תרבות גבוהה. צורך שבשלו הם מוכנים לקבל גם חיבור מטורלל לגמרי בין תחזית מזג האוויר לשירים המתארים את זוועות שואה. אני יכול להזדהות עם הצורך, קשה לי להזדהות עם האופן שבו הצורך קיבל מענה במקרה זה.