דיון שהיה אמור להתקיים היום בבג"ץ על זהות שלושת העיתונים הנפוצים בישראל בוטל לאחר שהעותרת, חברת הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ, הגיעה אתמול להסכמה עם משרד הפנים כי תקבל זכות שימוע בעל-פה בטרם יקבל שר הפנים החדש החלטה בסוגיה. עד להסכם הנוכחי בין הצדדים סירב משרד הפנים באופן עקבי לבקשת "הארץ" להעניק לעיתון את זכות השימוע בעל-פה. עוד קודם לכן הוגשו כתבי טענות מטעם העיתון ומתחריו, "ישראל פוסט", "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", החושפים את עמדות הצדדים בנוגע לדרכי המדידה של תפוצת העיתונים המודפסים בישראל. טיעונים אלו צפויים לעלות מחדש במקרה ש"הארץ" שוב ימצא את עצמו מחוץ לרשימת שלושת העיתונים הנפוצים.

לפני קרוב לשנה עתר עיתון "הארץ" לבג"ץ נגד החלטת משרד הפנים להוציאו מרשימת שלושת העיתונים הנפוצים ולהחליפו ב"ישראל פוסט". לשינוי משמעות כלכלית נכבדת, שכן רשימה זו קובעת היכן יפורסמו מודעות הנוגעות להליכי תכנון ובנייה, מודעות ששוויין עומד על עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. עיתון "הארץ" טען, באמצעות עורכי-הדין זאב ליאונד ואלון נדב, כי ההחלטה של שר הפנים התקבלה בניגוד לדין, בלי שהתייעץ עם הגורמים המוסמכים, והינה בלתי סבירה. בין היתר טען העיתון כי "ישראל פוסט" אינו יכול להיחשב לעיתון יומי שכן הוא אינו מופץ בימי שישי, וכן כי על שר הפנים היה לבדוק את שיעור הפרסום בעיתונים השונים, ולא לסמוך על ממצאי סקרי TGI, כדי לעמוד על האפקטיביות של הפרסום ב"הארץ" לעומת "ישראל פוסט".

באי-כוחו של "ישראל פוסט", עורכי-הדין מורן מאירי, מאיה צברי והילה סמורזיק, טענו בתגובה כי החינמון הוא אכן העיתון השלישי בתפוצתו בישראל, ועל כן יש להותיר אותו ברשימת העיתונים היומיים הנפוצים שבהם מופיעים פרסומים מנדטוריים בענייני תכנון ובנייה.

"ישראל פוסט": "עניינה של העתירה בסברתה המוטעית של העותרת, על-פיה, כביכול, קמה לה זכות מוקנית להימנות עם רשימת העיתונים הנפוצים"

"זוהי אפוא, ובכל הכבוד, עתירת שווא, שאין בבסיסה טענה כלשהי", טענו באי-כוחו של "ישראל פוסט" בתגובתם, "ושבוודאי אין בה כדי להעמיד תשתית כלשהי לסטייה מחזקת התקינות או להתערבות בהחלטת כבוד השר. [...] אם נבור את המוץ מהתבן נגלה שעניינה של העתירה בסברתה המוטעית של העותרת, על-פיה, כביכול, קמה לה זכות מוקנית להימנות עם רשימת העיתונים הנפוצים. זהו עניינה האמיתי של העתירה לשמר את מעמדה של העותרת, חרף העובדה ש'הארץ' איננו אחד מבין 3 העיתונים הנפוצים בישראל".

עוד טענו באי-כוחו של "ישראל פוסט" כי משרד הפנים פעל נכון כשהסתמך על ממצאי סקרי החשיפה של TGI וציינו כי הסקרים האחרונים מראים באופן עקבי ש"ישראל פוסט" הוא העיתון השלישי בתפוצתו בישראל (וכי הפער בינו לבין "הארץ" אף גדל מאז הגשת העתירה).

כמו כן, לטענת "ישראל פוסט", ב"הארץ" לא יכולים מצד אחד לדרוש ממשרד הפנים לקבוע את רשימת העיתונים הנפוצים על סמך מספר הגליונות המופצים בפועל ולא על סמך מידת החשיפה, ומנגד לא לגלות כמה גליונות של "הארץ" מופצים מדי יום חול ובסופי-השבוע. ב"ישראל פוסט" ציינו כי כבר בפניות הראשונות למשרד הפנים בנוגע לרשימת העיתונים הנפוצים, הם הבהירו כי עיתונם מופץ מדי יום בכ-150 אלף עותקים בממוצע. "חזקה היא שבנסיבות אלה, שאילו היתה העותרת מעמידה נתונים בדבר תפוצתה בפני כבוד השר, אזי היו הנתונים שבים ומגלים כי 'הארץ' אינו העיתון השלישי הנפוץ בישראל", כתבו באי-כוחו של "ישראל פוסט".

"הארץ": גליונות יום שישי של "ישראל פוסט" מופצים רק ב-21 מ-185 נקודות הפצה של העיתון בימי חול

את טענות "הארץ" בדבר שיעור הפרסום בעיתונים דחו באי-כוחו של "ישראל פוסט" מכל וכל. "מדוע ולמה יש להעדיף נתונים אלה, שאין בהם שמץ מידע אודות תפוצת עיתונים, על פני TGI", תהו. ב"ישראל פוסט" אף הדגישו כי בניגוד לטענת "הארץ" כאילו העיתון אינו יכול להיכלל ברשימה משום שהוא אינו מופץ בסופי-השבוע ולכן אינו יכול להיחשב ל"עיתון יומי", החל ממאי 2014 (אז רכש אלי עזור, הבעלים של "ישראל פוסט", את "מעריב") החינמון דווקא כן מופץ בימי שישי.

"בכל הכבוד והיקר לעותרת", כותבים באי-כוחו של "ישראל פוסט", "תכליתו של סעיף 1א לחוק התכנון והבנייה איננה להעניק לעיתון פלוני או אלמוני טובת הנאה כלשהי. תכליתו היא להביא את המידע לציבור הרחב באופן המיטבי".

בתשובת "הארץ" לטענות "ישראל פוסט" נטען, בין היתר, כי "ישראל פוסט" אינו מפיץ את גליונות יום שישי שלו באופן סדיר. באי-כוחו של "הארץ" כתבו בתשובתם כי במסגרת בדיקה עצמאית שערכו, הם בחנו 185 נקודות הפצה ברחבי הארץ שבהן ניתן להשיג את "ישראל פוסט" בימי חול ובדקו אם ניתן למצוא בהן את גליונות סוף-השבוע של החינמון. "רק ב-21 מבין 185 הנקודות הנ"ל מופץ עיתון 'ישראל פוסט' גם ביום ו'", הציגו באי-כוחו של "הארץ" את ממצאיהם.

 "ידיעות אחרונות" נגד "ישראל היום"

במקביל לחילופי הטענות בין "הארץ" ל"ישראל פוסט" הגישו גם "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", החולקים עם החינמון מבית עזור את רשימת שלושת העיתונים הנפוצים, את תגובתם לעתירה של "הארץ". ב"ידיעות אחרונות" תמכו בעתירת "הארץ" וביקרו את המתודולוגיה של סקרי TGI, שאינם מבדילים בין תפוצת חינמון לעיתון בתשלום. ב"ישראל היום" התנגדו לעתירה.

"ידיעות אחרונות": "נתוני 'חשיפה' של עיתונים בתשלום אינם ברי השוואה (ולמצער, אינם ברי השוואה 'אחד לאחד') לנתוני החשיפה של חינמונים"

"ככל שייקבע על-ידי בית-משפט נכבד זה כי שר הפנים רשאי היה לסמוך את החלטתו לעניין הרכב רשימת 'העיתונים הנפוצים' על סקר TGI", כתבו עורכי-הדין חגי דורון ותומר שוירמן, באי-כוחו של "ידיעות אחרונות", "הרי שלא ניתן היה לסמוך על נתונים אלה על מנת לכלול ברשימה חינמונים".

לטענת "ידיעות אחרונות", "נתוני החשיפה של עיתונים בתשלום משקפים נכוחה את מידת העניין הציבורי האמיתי בעיתון. אדם המשלם עבור רכישת העיתון מביע, בעצם נכונותו והסכמתו לשלם, את התעניינותו ורצונו לא רק לקבל לידיו את העיתון, אלא גם לקרוא בו ולעיין בו. מנגד, כשמוצר מתומחר מראש בעלות 'אפס', שיקוליו של הצרכן הסביר האם להושיט את ידו ולקחת את החינמון ללא עלות אינם משקפים את מידת רצונו לקרוא ולעיין בחינמון – ולמצער, בוודאי שאינם משקפים זאת באופן השווה לרכישת עיתון בתשלום".

באי-כוחו של "ידיעות אחרונות" טענו לפיכך כי "נתוני 'חשיפה' של עיתונים בתשלום אינם ברי השוואה (ולמצער, אינם ברי השוואה 'אחד לאחד') לנתוני החשיפה של חינמונים, ובמיוחד באותם חלקים שבהם מתפרסמות המודעות נשוא העתירה דנא. סקר TGI מבוסס על שאלה שאינה משקללת אבחנה זו. לפיכך לא ניתן להשתמש בתוצאותיו על מנת להוסיף לרשימת העיתונים הנפוצים גם חינמונים".

ב"ישראל היום", לעומת זאת, ביקשו מבית-המשפט לדחות את עתירת "הארץ". באי-כוחו של העיתון, עורכי-הדין יורם בונן ונועה ברהום, טענו כי משרד הפנים פעל כראוי כשהתייעץ עם איגוד השיווק הישראלי בטרם ערך מחדש את רשימת העיתונים הנפוצים כך שתכלול גם את החינמונים "ישראל היום" ו"ישראל פוסט".

"הארץ" יזכה לשימוע

אתמול הגישו בא-כוחו של "הארץ", עו"ד זאב ליאונד, ובא-כוחה של המדינה, עו"ד נחי בן-אור, הודעה משותפת ולפיה הגיעו להסדר המייתר את הדיון שהיה אמור להתקיים היום בעתירה. לפי ההסכם, שר הפנים החדש, יהא אשר יהא, ידון מחדש בשאלת שלושת העיתונים הנפוצים בישראל כמתחייב בחוק, אולם בטרם יפרסם את החלטתו לשנת 2015 תינתן לבאי-כוחו של "הארץ" זכות שימוע בעל-פה כדי להציג את עמדתם. יש לציין כי על אף שעל-פי חוק שר הפנים אמור לדון בהרכב הרשימה מדי שנה, בפועל לא התקיים דיון כזה כמה שנים לפני ההחלטה הנוכחית.

"הסכמת המדינה למתן זכות שימוע בעל-פה לעותרת בטרם פרסום עדכון שר הפנים לשנת 2015 ניתנת על-ידיה, לפנים משורת הדין, מבלי שהדבר יהווה תקדים מחייב, ובין היתר עקב העדר האפשרות להגיש לבית-המשפט הנכבד את התגובה לעתירה שהוכנה בפרקליטות המדינה, בשל סכסוך העבודה שהכריז ארגון הפרקליטים", הוסבר בהודעה מטעם הצדדים. בהסכם אף מובהר כי ל"הארץ" שמורה הזכות להגיש מחדש את העתירה, לפי שיקול דעתו.

בעקבות הודעת "הארץ" ומשרד הפנים, דרש "ישראל פוסט" כי תישמר גם לו הזכות לטיעון בעל-פה בפני המשרד טרם ההחלטה. במשרד הפנים הסכימו לכך, ובית-המשפט החליט להיענות להסדר ולמחוק את העתירה, ללא צו להוצאות.

בג"ץ 4465/14