שלום, אילנה דיין, עיתונאית פורצת דרך שאני מעריך מאוד. בקדימונים לפרק בתוכניתך "עובדה" ששודר אמש, ובמרכזו ראיון עם עבריין מין אלים, את שואלת אם בכל אחד מאיתנו מסתתר "ארז אפרתי", האנס המורשע שנודע בתקשורת כ"מאבטח הרמטכ"ל". חבל שלא יכולת לשמוע את תשובתי מבעד למסך. סיקרתי את הפרשה הזו ככתב פלילים, ויכולתי לחסוך לך ולצופים זמן ומשאבים ולגלות לך שהתשובה היא: לא. אם השאלה היא האם אנשים שמנהלים חיים רגילים לגמרי עשויים לבצע פשעים נוראיים – התשובה היא כן. אבל האם בתוך כל אחד מאיתנו מסתתר ארז אפרתי? לא רבתי.

נכון, גם לעבריין מין אלים יש זכות להשתקם. אבל לא בטלוויזיה, שתי דקות אחרי שהשתחרר מהכלא. אפרתי כלל לא סיים לשלם את חובו לחברה. הוא עדיין שוהה במעצר בית בלילות ומחויב לפגישות סדירות עם קציני שב"ס.

בשביל להציג את הצד האפל של נפש האדם לא צריך להכניס את השקרן המתחסד והצבוע הזה, שלגלגל עיניים בתמימות ידע כבר בהארכת המעצר הראשונה שלו, לכל בית בשעת צפיית שיא, ובטח לא לביתה של הצעירה שאת חייה הרס

אבל חשוב מזה: קו ההגנה של אפרתי מופרך לגמרי. הוא שינה כמה גרסאות במהלך חקירתו במשטרה: בתחילה טען שלא נגע בנאנסת וכי נתפס במי הירקון עם מכנסיו מופשלים רק כי הטיל שם את מימיו. אחר-כך טען שתקף את הנאנסת אך לא "הצליח" לבצע בה את זממו. אחר-כך טען שהיה שיכור. אחר-כך שהאלכוהול היה מזויף והרעיל אותו. כשראו עורכי-הדין, במהלך הדיונים המשפטיים, כי כל הראיות "סוגרות" על אפרתי, הם פשוט שינו קו הגנה והנחו אותו להודות ולהתנצל.

גורם מקורב מאוד לפרטי החקירה, שבילה שעות מול אפרתי, סיפר לי אתמול שנדהם לגלות עד כמה האיש ממושמע. "הוא כמו רוטוויילר שאם תצווה עליו לשבת ולא יזוז, הוא לא יזוז". הגורם אמר את זה בהקשר של הנחיות שקיבל אפרתי מעורכי-דינו, כשחזר על מה שהורו לו להגיד בלי להניד עפעף. הגורם, שצוות "עובדה" כלל לא פנה אליו, הגם שהוא האיש שמכיר את אפרתי אולי טוב מכולם בהקשר של משפט האונס, העריך שבאותה צורה התנהל אפרתי גם בראיון אמש. בתקופה שבה ריאיינתי דמויות הקשורות באנס נפלתי גם אני בפח שטמן לי צוות ההגנה שלו, אבל לבסוף הבנתי: מדובר לא רק בעבריין מין מסוכן, אלא גם בשקרן מדופלם.

דוגמה קטנה: נסלי ברדה, המראיינת, שגם אותה אני מעריך מאוד, טוענת שבמהלך הטיפול שעבר אפרתי בכלא צץ לפתע סוד ששינה את מהלכו לטובה. הסוד: אביו של אפרתי התאבד כשהאחרון היה ילד. סוד? שצץ פתאום? באמת? על הסוד הזה נודע לי (סתם עוד עיתונאי. אפילו לא חוקר במשטרה) כבר בימי המעצר הראשונים שלו. למיטב זכרוני גם כתבתי על זה.

כרגיל ב"עובדה", הסרט מעולה מבחינה טלוויזיונית. הדרמה היא דרמה, הסאונד מעולה. הכל יופי-טופי. אבל מבחינה עיתונאית גרידא, לא היה בסרט הזה כלום. אין בראיון עם אפרתי דבר שיכול להיחשב הישג עיתונאי. בשביל להציג את הצד האפל של נפש האדם לא צריך להכניס את השקרן המתחסד והצבוע הזה, שלגלגל עיניים בתמימות ידע כבר בהארכת המעצר הראשונה שלו, לכל בית בשעת צפיית שיא, ובטח לא לביתה של הצעירה שאת חייה הרס.