הצצה לתעמולת הבחירות בשפה הערבית של המפלגות הציוניות, כפי שהתפרסמה באתרי האינטרנט ושודרה בקול-ישראל בערבית, מגלה מציאות מטרידה – היהודים אומרים דבר אחד בעברית ודבר אחר בערבית. אין מדובר רק בהבדלי ניואנסים או בשינויים שנובעים מהצורך להתאים מסר בשפה אחת לשפה אחרת; מדובר בפער עמוק יותר, שמעיד מה חושבות המפלגות הציוניות על אזרחי ישראל הערבים. כדי להבין עד כמה רחוקות המפלגות הציוניות מהציבור הערבי, היה צריך לעקוב אחר תעמולת הבחירות של הרשימה-המשותפת.

המחנה-הציוני: כבוד! (וגם שלום ושוויון)

באחד מפרקי העונה הרביעית של הסדרה "עבודה ערבית" התארח יצחק הרצוג בתפקיד עצמו, ראש מפלגת העבודה, וביקש מגיבור הסדרה, אמג'ד עליאן (נורמן עיסא), עזרה בשיווק המפלגה לחברה הערבית. בהסתמך על האזנה לשיחה בין יהודים מסביר אמג'ד להרצוג כי כדי לשבות את לב הערבי, עליו לדבר על "כבוד". האחרון מתקומם ומבקש לדבר על נושאים חברתיים, אך אמג'ד מתעקש – דבר על הכבוד. תעמולת הבחירות של הרשימה שבראשה עומד הרצוג בבחירות 2015, פחות משנתיים אחרי שידורו של אותו פרק, מוכיחה שהמציאות אינה רחוקה מהסדרה הבדיונית.

מי שנחשף אך ורק לתעמולת המחנה-הציוני בערבית הגיע למסקנה חד-משמעית: את המחנה-הציוני מובילות שלוש דמויות: הרצוג, לבני ו…בהלול. זוהיר בהלול. המועמד במקום ה-17 ברשימה לכנסת, שהוסתר מעין יהודית מאז שנחשף כי בשנת 2013 העיד עדות אופי למען אזרח שהורשע בסיוע לחיזבאללה.

זוהיר בהלול ויצחק הרצוג בבאנרים בערבית של המחנה הציוני

אמנם למחנה-הציוני אין אתר אינטרנט בערבית, אבל המפלגה השקיעה בבאנרים שמובילים למודעה המציגה את השלישייה שמנהיגה את המפלגה (זהירות, עם המודעה מתפרץ שיר ליווי). בבאנרים לגירוי הגולש מופיעים רק שניים: בהלול והרצוג, שעל בסיס מידותיהם התרומיות מבקשת המפלגה מהגולש להקליק על הבאנר; הרצוג מוכתר בהם כאיש השוויון והשלום (ערבית, כך נראה, היא השפה היחידה שבה אותר שימוש במונח הזה – שלום – במערכת הבחירות), ולבהלול מייחסים אמינות, כבוד ושותפות. ערכיה של לבני אינם מוזכרים בבאנר נפרד, והיא מופיעה רק במודעה הנ"ל, כחלק משלישיית הנהגת השלום, השוויון והכבוד.

בפרסומים בערבית מוצנע שם המפלגה בעברית, "המחנה-הציוני", נקודה שעליה כבר עמד ראש הממשלה נתניהו, והוא מופיע רק בתעתיק על פתק ההצבעה בצד. את המודעה מלווה זמריר שמדגיש שלוש מלים: אמל (תקווה), עמל (עבודה, ואין לשלול את ההנחה שהמטרה היא להזכיר את השם המרגיע יותר "מפלגת העבודה") ואמת (האותיות שמופיעות בפתק הבחירה של המחנה-הציוני).

הליכוד: תנו לנו להסביר לכם מה טוב לכם

מתוך דף הפייסבוק של אבי דיכטר

במערכת הבחירות הנוכחית היה מצופה כי הליכוד, שהתריע מפני הסתמכות על קולות האזרחים הערבים, יימנע מלהשקיע מרצו בפנייה אליהם. ואכן, מי שחפץ לשמוע את דבר מפלגת השלטון בערבית נדרש למאמץ קל, שכן המפלגה לא הפיצה את דברה ברחבי הרשת בשפה זו. בליכוד העדיפו לדבוק במסורת שנות ה-70 וה-80 ולהסתפק בהפקת תשדיר לרדיו.

רוח התשדיר נעה בין תחינה ("ניסיתם כבר את כל המפלגות, נסו עכשיו אותנו") לספק איום, ספק ניסיון לגיוס משת"פים ("מי שלא נמצא בקרון הרכבת לא משפיע על נהיגת הרכבת", "לכולנו, לליכוד ולערביי ישראל, יש הזדמנות להתחיל במשהו שונה", "הצביעו מח"ל כדי שנעביר את המגזר הערבי למקום שבו יהיו לו נציגים אמיתיים"). לפיכך אין פלא כי אבי דיכטר נבחר לקריין את התשדיר. בערבית נאה, מזכיר דיכטר מיד בפתח התשדיר לקהל שומעיו כי כיהן בעבר כראש השב"כ וכשר לבטחון פנים. במלים אחרות, אם הפרסומת של המחנה-הציוני ברשת נראתה כבדיחה אוריינטליסטית, התשדיר של הליכוד נשמע כאילו נלקח מחדר חקירות בשב"כ.

ללא כל זמריר מרכך, אפילו לא בעברית, מציג דיכטר את דבריו כשהוא מקפיד לתבלם בפתגמים נאים מהערבית המדוברת, שהרי ידוע כי הדרך ללבו של הערבי עוברת בפתגם נאה. ברם, היה ראוי שדובר ערבית כשפת אם, ואפילו לליכוד יש כמה כאלה, היה מעדכן את דיכטר כי אין חובה לשבץ פתגם לאחר כל משפט חמישי. עם זאת, התשדיר נגע בנקודה כאובה: לא בטוח שהתגייסות החברה הערבית להצבעה לרשימה-המשותפת תוביל לכניסתה לקואליציה כלשהי, גם אם היא תהפוך למפלגה השלישית בגודלה.

ש"ס: נוכחים נפקדים, המהפכה באה!

תשדיר תעמולה של ש"ס עם כתוביות בערבית (צילום מסך)

במערכת הבחירות הנוכחית החזיר אריה דרעי עטרה ליושנה באופן אישי ביותר כשהצמיד מחדש את השם מכלוף לשמו הפרטי. אם נסתמך על תשדיר הרדיו של ש"ס, נדמה כי באותה המידה דרעי יכול היה להוסיף לשמו את זה של צ'ה גווארה. בניגוד לשתי המפלגות הקודמות, בש"ס לא בחרו בנציג המפלגה להציג את המסר, אלא הסתפקו במתורגמן לנאום חוצב להבות שנשא דרעי (קולו נשמע רק בתחילת הדברים). המתורגמן, אגב, נשמע נלהב לא פחות מנושא הנאום המקורי.

התשדיר עצמו היה יכול להשתלב באופן מושלם בתשדיריה של המפלגה הקומוניסטית בשנות ה-70 וה-80, והרטוריקה בו באמת הזכירה נשכחות: אין הבדל בין ילד רעב לילד רעב או בין עני לעני; כולנו עומדים באותו תור ארוך בביטוח-הלאומי; לכולנו משפחות ברוכות ילדים; אתם ואנחנו נוכחים-נפקדים. על-פי המתורגמן הנלהב, ש"ס תפעל לפתרון בעיית הרס הבתים ותדאג ליישובים שמשרד האוצר מעלים עינו מהם. מה חבל שזכרון ימיה של ש"ס במשרד הפנים מתנגש עם המלים היפות של המתורגמן. מצד שני, אולי צודק איימן עודה, ראש הרשימה-המשותפת, שהצהיר במהלך מערכת הבחירות כי על הרשימה לכרות ברית עם קהל בוחריו של אריה דרעי, לא עם דרעי עצמו.

הרשימה-המשותפת: הנודניקים שמתעקשים להזכיר את החיים האמיתיים

מתוך סרטון של הרשימה המשותפת (צילום מסך)

הרשימה-המשותפת שלטה ברשת ביד רמה; אתרי האינטרנט בשפה הערבית בישראל מלאו בבאנרים וקישוריות לתעמולת הבחירות שלה, שברוב המקרים גם לוותה בתרגום לעברית. יחד עם זאת, הרשימה המשותפת שמה לה למטרה להרוס את החגיגה הדמוקרטית שנקראת תעמולת הבחירות. מסרטוני הבחירות שלהם נעדרים ה"צחוקים" וה"קטעים", וברצינות תהומית התייצבו מועמדי הרשימה בזה אחר זה ודיברו על הפזורה הבדואית בדרום והכפרים הלא-מוכרים, הרס הבתים הלא-חוקיים, חוק הלאום, הקיפוח הכלכלי, העדר מקומות עבודה, בעיית תעסוקת הנשים והחמור מכל – הם התעקשו להזכיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אך פטור בלא כלום אי-אפשר, וכעשרה ימים לפני יום הבחירות העלו גם הם סרטון היתולי בכיכובו של אחמד טיבי. אפילו הסרטונים הקלילים יותר של הרשימה היו רציניים, וחיקו את גישת סרטוני המידע של RSA animate, שאישים כמו רוברט רייך וסלבוי ז'יז'ק משתמשים בה להעברת מסרים רציניים ומורכבים. למרבה הצער, בסרטוני הרשימה-המשותפת לא אותרו פתגמים, אבל מה הם מבינים בדרך להגיע ללבו של הערבי.