עיתונות "אובייקטיבית" במיטבה ("ישראל היום")
- נגד עיתונות ביקורתית
בעד: "שרת המשפטים לשעבר לא מעוניינת בקיומו של עיתון שמותח ביקורת, מביע עמדה השונה משלה ולא מתיישר ל'דבר הנכון' – אותו משפט סתום שהיא חוזרת עליו השכם והערב", כותב שלמה צזנה בראש עמ' 5 של "ישראל היום" הבוקר.
נגד: "הפרשנים הבכירים ב'ידיעות אחרונות': כמעט 100% מהכתבות – נגד נתניהו", מתריעה כותרת ידיעה המתפרסמת מתחת לטור הדעה של צזנה, ומתבססת על מחקר חברת יפעת.
- קמפיין "ידיעות אחרונות" נגד נתניהו
חד-משמעי: כותרת המשנה לידיעה ב"ישראל היום" על יחס "ידיעות אחרונות" לנתניהו היא "לפי המחקר שערכה חברת יפעת, יותר מ-20 כתבות של סימה קדמון נגעו לנתניהו – ובכולן הסיקור שלילי. בניגוד ל'אל-ערבייה', גם נחום ברנע לא הצליח להוציא אפילו סיקור חיובי אחד בחצי השנה האחרונה. אבל יש להם לא מעט מלים טובות על לפיד וכחלון. עיתונות 'אובייקטיבית' במיטבה".
רב-משמעי: בסיום הידיעה של "ישראל היום" על מחקר יפעת נכתב כי מבין כל האייטמים בחצי השנה האחרונה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet על נתניהו, בכ-40% מהם היחס לנתניהו היה שלילי. במלים אחרות, רוב האייטמים על ראש הממשלה בקבוצת "ידיעות אחרונות" נמצאו כניטרליים או חיוביים.
- גילוי והסתרה
במחנה-הציוני: שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", כותב הבוקר ביושבו כממלא-מקומה של מירי עדן, שלפי דיווח ב"דה-מרקר", המצע של המחנה-הציוני כולל את קידום "חוק 'ישראל היום'". טור דעה נלווה מאת צזנה נושא את הכותרת "מסתירים את לבני, מסתירים גם ניסיון לסתימת פיות".
"במחנה-הציוני הוחלט להסתיר את לבני", טוען צזנה. "יש שאומרים כי היא מבריחה קרוב לארבעה מנדטים. כשנראה כי הסתרה היא דרך מקובלת במחנה-הציוני, אפשר להבין ביתר קלות את החלטתם להסתיר גם את הרצון לסגור עיתון בישראל ולפגוע באופן חסר תקדים בחופש הביטוי בישראל. [...] הם לא כותבים מה המטרה האמיתית, אלא מוסבר שם על מודלים עסקיים כביכול. גם במצע, מסתירים".
בליכוד: אין התייחסות ל"ישראל היום" במצע הליכוד. אין סעיף לתחום התקשורת במצע. אין מצע.
- ממציאים עבר
יש-עתיד: כפולת העמודים החמישית ב"ישראל היום" מוקדשת לערעור טענות שמעלה יאיר לפיד בימים האחרונים. "מפלגתו של יאיר לפיד לוקחת קרדיט על הישגים ורפורמות רבים", נכתב בכותרת המשנה לידיעה מאת חזי שטרנליכט, "ואולם בדיקתם מעלה כי בחלק מהמקרים הרפורמות החלו במשרדים ובזמנים אחרים, ובחלקם לא היו הישגים כלל".
הליכוד: אתמול הקדיש "דה-מרקר" עמוד שלם להדגשת הפערים בין התעמולה של יש-עתיד למציאות. הבוקר מתפרסמת כתבה שנייה בסדרה של כתב "דה-מרקר" ליאור דטל, המוקדשת לפערים בין התעמולה של הליכוד והבית-היהודי לבין המציאות. האם גם ב"ישראל היום" תהפוך הידיעה הבודדה על יש-עתיד לסדרת כתבות שתתייחס בין היתר גם לליכוד?
- והערה מבן כספית
"הכי מגוחך זה שנתניהו אומר בימים האחרונים שיש כאן חבירה של גורמים רבי עוצמה מחו"ל שמשקיעים מיליונים כדי להפיל אותו", כותב בן כספית ב"מעריב". "בעוד הוא מדבר, מחולקים כאן מדי יום מאות אלפי עותקים של החינמון שהוקם רק כדי לשטוף את מוחותיהם של האזרחים למען משפחת נתניהו. חינמון שהגדיל את תפוצתו לקראת הבחירות במספרים מבהילים. חינמון שממומן במאות מיליונים על-ידי טייקון קזינו מחו"ל. נתניהו עומד על הערימה האינסופית של עלוני החינם הללו וזועק נגד התערבות חיצונית בבחירות".
פרובוקציה
בכל העיתונים, למעט "הארץ", מדווח על התבטאות של רג'א זעאתרה, ממערך ההסברה של הרשימה-המשותפת, שאמר אתמול בדיון שנערך באוניברסיטת בר-אילן כך: "מאיפה דאע"ש למדו את הדברים האלה? תחפשו מה התנועה הציונית עשתה בשנת 48'. מעשי האונס, הביזה, הרצח, הטבחים שבוצעו, גם כאן באזורים האלה, אותם דברים, אחד לאחד".
בשער "ישראל היום" מתפרסמת כותרת בולטת ("נציג הרשימה הערבית: 'דאע"ש למד מהציונים'"), המפנה לידיעה על דברי זעאתרה. זו מתפרסמת בראש עמ' 7, תחת הכותרת "בכיר ברשימה-המשותפת: 'דאע"ש למדו מהציונים לאנוס ולרצוח'". כל העמוד מוקדש להתבטאות. הפובליציסט חיים שיין מעלה בטור דעה נלווה את הסברה כי זעאתרה הגיע למסקנתו לאחר שקרא בספריהם של סופרים ישראלים הנהנים מאהדת השמאל הרדיקלי, ומגיע למסקנה כי הבחירות הנוכחיות גורליות לעצם קיומה של מדינת ישראל.
ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה מאת ירון קלנר בראש עמ' 13 תחת הכותרת "נציג הרשימה-המשותפת: 'דאע"ש למדו הכל מהתנועה הציונית'" וכותרת הגג "ההתבטאות השערורייתית". ב"מעריב" מובלע הדיווח על דברי זעאתרה בידיעה מאת אריק בנדר המתפרסמת בכפולה השנייה בעיתון ומסכמת התבטאויות פוליטיות שונות מאירועי יום אתמול. ההתבטאות מוזכרת בפתח כותרת המשנה של הידיעה, מבעד לגינוי המחנה-הציוני.
בכל הדיווחים על ההתבטאות של זעאתרה מצוין כי מהרשימה-המשותפת נמסר בתגובה שדברי זעאתרה "נאמרו במענה לפרובוקציה של אחד ממשתתפי הפאנל, שטען שדאע"ש למדו את מעשיהם מנציג הרשימה-המשותפת". באף ידיעה לא מובהר מיהו המשתתף האחר שהשווה את מעשי דאע"ש למעשיהם של נציגי הרשימה לכנסת. צפייה בסרטון המתעד את דברי זעאתרה מעלה כי לא נאמרו מיד לאחר טענת משתתף אחר בדיון שטען כי דאע"ש למדו את מעשיהם מנציג הרשימה-המשותפת. לאחר שזעאתרה החל בדבריו ושאל "מאיפה דאע"ש למדו את הדברים האלה?", נשמעה קריאת ביניים מכיוון הקהל: "ממך!".
ב"הארץ" אין מדווח כלל על ההתבטאות של זעאתרה, אולם ידיעה מאת ג'קי חורי שעלתה אמש לאתר "הארץ" כללה לא רק את התגובה הרשמית של הרשימה-המשותפת, אלא גם טענה נוספת. "חברי הרשימה הביעו תמיהה על כך שדבריו של זעאתרה עוררו סערה ודבריו של יו"ר ישראל-ביתנו, אביגדור ליברמן, ביום שני, לא זכו לגינוי ממפלגה כלשהי", דיווח חורי. ליברמן אמר (ביום ראשון ולא שני) כך: "מי שאיתנו צריך לקבל הכל – עד חצי המלכות. מי שנגדנו, אין מה לעשות – צריך להרים גרזן ולהוריד לו את הראש; אחרת לא נשרוד פה". למחרת רק עיתון "מעריב" דיווח על דבריו.
הכותרות הראשיות
"הליכוד מתקשה לעצור את הסחף: מתרחב הפער לטובת המחנה-הציוני", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". מידע על הפער המתרחב נכלל גם בכותרת הגג לראשית ב"ישראל היום", אך הכותרת הראשית בעיתון זה קוראת: "בליכוד מתריעים מממשלת שמאל". הכותרת הראשית ב"הארץ" שאובה מראיון שהעניק יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבימים האחרונים הצהיר כי בכוונתו להמליץ על נתניהו לראשות הממשלה: "איני פוסל ישיבה בממשלה בראשות הרצוג".
הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות", "מצעד המחאה", מוקדשת למיזם שבמסגרתו צפויים פעילים חברתיים ממגזרים שונים ו"מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית" לצעוד מתל-אביב לבית הנשיא בירושלים בדרישה להעמיד את הבעיות החברתיות בראש סדר היום לאחר הבחירות. מעיון בידיעה על הצועדים, מאת תלם יהב, עולה כי "כל קצוות הקשת הפוליטית" בישראל אינם כוללים ערבים וחרדים.
מפלגת כלכלה
הכותרת הראשית של "גלובס" הוקדשה אתמול לבנק הפועלים, שהודיע כי הרוויח 2.74 מיליארד שקל ב-2014, עלייה של 7.5% לעומת 2013, וכי בכוונתו לפתוח בתוכנית קיצוצים שתכלול פיטורי מאות עובדים. הכותרת הורכבה משני ציטוטים, מפי ציון קינן, מנכ"ל הבנק, ומשה כחלון, יו"ר מפלגת כולנו. "קינן: 'התייעלות אצלנו זו דרך חיים'; כחלון: 'זו לא התייעלות, זו חזירות'".
מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן (צילום: משה שי)
בכפולה הפותחת של "גלובס" מתפרסמת טבלה עם עלויות השכר של בכירי המערכת הבנקאית בשנה החולפת, ובהם גם בכירי בנק הפועלים, שבראשם המנכ"ל קינן עם עלות שכר חודשית של 710 אלף שקל.
המדור הקבוע של "כלכליסט" הבודק את היחס בין עלות שכרו של מנכ"ל חברה לבין עלות השכר הממוצעת בחברה מוקדש הבוקר לבנקים. עלות שכרו של קינן, כך עולה מבדיקת העיתון, היא פי 23 מעלות השכר הממוצעת של עובדי החברה, העומדת על 31,200 שקל בחודש. ממוצעת, יש להדגיש, לא חציונית.
"כל מערכת, ולא רק בנקאית, צריכה כל הזמן לעסוק בתהליכי התייעלות", מצוטט קינן ב"גלובס". "[...] אצלנו נושא ההתייעלות לא בא ממקום שצריך לחתוך, אלא בשיתוף פעולה עם העובדים והמנהלים". כחלון, מנגד, מצוטט כאומר: "קשה שלא לחוש זעם על הסתירה שבין רווחי-עתק של הבנק הגדול בישראל, אחד מהבנקים בדואופול הבנקאי, לבין הכוונה של הבנק לפטר 600 עובדים: בנק שמרוויח בשנה 2.74 מיליארד שקל על גב הציבור, מוטב שלכל הפחות ישמור על עובדיו, שהם הנכס החשוב ביותר שלו".
ב"דה-מרקר", העיתון הביקורתי ביותר כלפי הדואופול במערכת הבנקאית, דווקא מבקרים את כחלון על דבריו נגד בנק הפועלים, בשל הגנתו על העובדים. "האמירה של כחלון מפתיעה מאוד", כותב סיון איזסקו בטור דעה המתפרסם בכפולה השנייה של העיתון. "[...] כל רפורמה שתבוצע במערכת הבנקאות תחייב את הבנקים להתייעל. חלק ממבנה התעסוקה שהתפתח במערכת הבנקאות לאורך השנים נבע בעיקרו מהיכולת של הבנקים לגבות עוד ועוד ריביות ועמלות מציבור צרכנים שבוי, כדי לממן תנאי העסקה יוצאי דופן לעובדי הבנקים. בניגוד לטענת כחלון, הרווח של בנק הפועלים או של יתר הבנקים בישראל הוא לא רווח חזירי. שיעור התשואה על ההון של בנק הפועלים היה 9.05% ב-2014 – רווח נאה ביחס למערכת הבנקאות בישראל, אך שיעור רווחיות ממוצע בהשוואה בינלאומית".
משה כחלון, 8.2.15 (צילום: תומר נויברג)
בתחתית שער המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", שלו שיתוף פעולה מסחרי מתמשך עם בנק הפועלים, אפשר למצוא את תצלום פניו של מנכ"ל הבנק קינן. ההקשר אינו הפער בין הרווחים של הבנק לעומת תוכנית הקיצוצים המתוכננת, וגם לא הפער בין שכרו האישי של קינן לעומת השכר הממוצע בחברה, אלא הכרזתו של מנכ"ל הבנק על כוונה להקים בנק דיגיטלי כבר השנה. זו גם הכותרת לידיעה מאת רועי ברגמן, שמתפרסמת בראש עמ' 2 של המוסף. כותרת המשנה מדגישה את ההתייחסות של קינן לתוכנית ההתייעלות המתוכננת ("לא נפטר עובדים"). כיתוב התצלום של קינן קורא: "תוצאות מצוינות ב-2014".
בגוף הידיעה מובהר כי קינן הדגיש שהבנק בניהולו "לא יפטר ולא מתכוון לפטר עובדים", אלא יציע לעובדים ותיקים פרישה מרצון (ואם לא יימצאו די עובדים שיסכימו לפרישה?). עוד מצוטטים "גורמים בהסתדרות" שאומרים כי "המהלך של הפועלים תואם עם ארגון העובדים ועם ההסתדרות". הביקורת של כחלון אינה קיימת.
כתבת השער במוסף "מעריב", מאת פייגי שטרן, מוקדשת למפלגות קטנות חסרות סיכוי לעבור את אחוז החסימה. כל מפלגה התבקשה להשיב על כמה שאלות, כמה מהן זהות. כראוי למעמדה כמפלגה ההיתולית של מערכת הבחירות הנוכחית, התיבה המוקדשת למפלגת כלכלה בראשות דני ובני גולדשטיין כוללת פעמיים את השאלה "על מי תמליצו לנשיא". על ביבי, אגב.
עושים לביתם
נמשך שיתוף הפעולה המסחרי בין "ידיעות אחרונות" לחברת אוסם. ידיעת תצלום על המיזם "שולחן משפחתי" מתפרסמת בראש השער האחורי של העיתון, וכן בראש עמ' 12 במוסף "24 שעות", לצד מודעות האפוטרופוס-הכללי.
מפורסמות בהריון
שער "24 שעות", 11.3.15
כתבת השער במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" עוסקת בדוגמנית בשם שרה סטייג', שהעלתה לרשת תצלומים של עצמה בהריון מתקדם שכמעט אינו נראה. "תגידו אתם, ככה נראית אשה בחודש תשיעי? לא נסחפנו? לא רואים בטן בכלל, איפה בדיוק נכנס פה תינוק?" הן מלות הפתיחה בכתבה, מאת לילית וגנר ונעם ברקן.
בהמשך הכתבה מצוטטת ד"ר דליה לירן-אלפר מבית-הספר לתקשורת במכללה-למינהל, שטוענת כי "בשנים האחרונות, כשמראים בתקשורת נשים מצליחות ומפורסמות בהריון, מנסים להעלים את הריונן ולהדגיש בעיקר את מי שהצליחה לא לעלות במשקל".
במרכז מדור הרכילות הפופולרי של צחי קומה, "העלוקה", שמתפרסם בכפולה האחרונה של המוסף "24 שעות", מודפס הבוקר תצלום (אביב חופי) של דוגמנית ישראלית בהריון מתקדם. "בחורות אחרות במצבה היו מבלות עכשיו בבית מול הטלוויזיה, אבל שרי גבעתי עלתה על עקבים ושמלה קצרה ומחמיאה, ובעיצומו של החודש התשיעי קפצה לאירוע השקת קומת מותגי האופנה החדשה בקניון איילון", מדווח קומה.
ענייני תקשורת
נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי זכיינית ערוץ 2 קשת דורשת תשלום גבוה עבור שידור פרסומות לעידוד הצבעה.
אור קשתי מדווח ב"הארץ" כי חברי-כנסת של יש-עתיד, שבמצעה קריאה להגביר את השקיפות במערכות השלטוניות, הצביעו נגד הצעת חוק שביקשה לפרסם את הפרוטוקולים ופרטי ההצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה.
דרור פויר מראיין את יובל דרור במוסף "פירמה" של "גלובס". פויר שואל אותו מדוע טורי הדעה שהוא מפרסם באתר זה כתובים בלשון תקיפה כל-כך. "המצב קשה, דרור. צריך להגיד ת'אמת. המצב קשה", משיב דרור.