לפני שבועיים דיווחה התקשורת בהרחבה על מהפכה בעולם התזונה והדיאטה. "הכולסטרול במזון אינו מסוכן", הכריזה כותרת באתר אחד, שדיווח שבקרוב נוכל לזלול בלי חשבון. "אין קשר בין המאכלים הטעימים כמו ביצים, בשר, חמאה ופירות-ים לרמות הכולסטרול הגבוהות בדם. מותר לאכול הכל!", קבעו באתר אחר. ובאתר שלישי הסבירו שאין להגביל צריכה של מזונות כמו ביצים, חמאה, גבינה צהובה וקותלי חזיר (בייקון), וש"הנטייה לערכים גבוהים של כולסטרול היא תורשתית ואינה קשורה לכמות השומנים הנצרכת במזון". כפטריות אחרי הגשם צצו רופאים שסיפרו בגאווה שהם כבר שנים אינם מגבילים את תזונת הפציינטים שלהם – פורצי דרך, ללא ספק.
על אף שהתקשורת הבטיחה סטייקים וחמאה ללא הגבלה, המסקנה המרכזית העולה מדו"ח הוועדה היא שדפוס תזונה בריא מבוסס בעיקרו על מזונות מלאים מהצומח
הידיעות הסתמכו כולן על דו"ח ועדת מומחים המייעצת למשרד החקלאות האמריקאי, שעתיד לפרסם השנה המלצות תזונה חדשות. אלו ההמלצות שמעצבות את מדיניות התזונה של הממסד בארה"ב ובמדינות אחרות ברחבי העולם, בכללן ישראל. הדיווחים התקשורתיים לא התבססו על הדו"ח עצמו, שבאותה עת טרם פורסם, אלא ככל הנראה שוכתבו ברשלנות מפרסומים זרים. רוב הכתבים כלל לא הבינו באיזו ועדה מדובר, וייחסו את השינוי בהמלצות התזונה לאקדמיה האמריקאית לדיאטטיקה ותזונה. ניחא.
לפני כמה ימים פורסם הדו"ח, על 570 עמודיו, אך למרות העניין העולמי שעורר, ערוצי התקשורת בישראל התעלמו ממנו. האם משום שמדובר בדו"ח עב כרס באנגלית? או אולי משום שלא דוברר על-ידי תעשיות המזון בישראל? אין לדעת. מה שברור הוא שמי שיקרא את הדו"ח יגלה שרב המרחק בין הסיקור התקשורתי שקדם לפרסומו לבין מסקנותיו בפועל, ושעל מזבח הסנסציה שוב הקריבה התקשורת בישראל את בריאות הציבור.
על אף שהתקשורת הבטיחה סטייקים וחמאה ללא הגבלה, המסקנה המרכזית העולה מדו"ח הוועדה היא שדפוס תזונה בריא מבוסס בעיקרו על מזונות מלאים מהצומח. הוועדה ממליצה לציבור להפחית בצריכת בשר אדום ובשר מעובד, ואף נמנעת מלהמליץ על אכילת בשר (לרבות עופות) וביצים.
בעוד שהמלצות של ועדות המומחים הקודמות עודדו במפורש אכילת בשר "דל שומן", המלצה זו הושמטה מהדו"ח החדש, ובמקומה נכתב בהערת שוליים שעופות, ביצים ובשר דל שומן "יכולים להשתלב בדפוס התזונה הבריא". למעשה, המוצרים היחידים מן החי שהוועדה ממליצה במפורש על צריכתם הם דגים ומוצרי חלב נטולי שומן או דלי שומן, שהם גם דלי סוכר ודלי מלח (כלומר חלב ניגר עד 1% שומן, יוגורטים דלי שומן וללא סוכר או גבינות דלות מלח עד 5% שומן).
המלצות הוועדה הן אכן מהפכניות. בניגוד למשתמע מהדיווחים בתקשורת, זוהי הפעם הראשונה שוועדת המומחים ממליצה ללא כחל וסרק על דפוסי תזונה שעיקרם מהצומח. הוועדה קובעת שצמחונות לסוגיה יכולה להיות מאומצת כתזונה בריאה, אך אין חובה להימנע כליל מאף קבוצת מזון, ויש דפוסי תזונה מומלצים נוספים, למשל דיאטה ים-תיכונית מסורתית ודיאטות אחרות, שהמשותף להן הוא צריכה גבוהה יותר של מזונות מלאים מהצומח.
"הכולסטרול במזון אינו מסוכן", ynet
ההמלצה בתקשורת על אכילת חמאה וסטייקים מקוממת במיוחד לנוכח ההתייחסות הנרחבת בדו"ח לסיכונים הבריאותיים שבצריכת שומן רווי. הוועדה קובעת שכל הפחתה של אחוז אחד בקלוריות משומן רווי והחלפתן בחומצות שומן בלתי רווי (המצויות בשמנים מהצומח: סויה, תירס, זית או קנולה, אגוזים וזרעים) מפחיתה את ההסתברות לחלות במחלת לב וכלי דם בשניים עד שלושה אחוזים. הממצאים הללו סווגו על-ידי הוועדה ברמת strong – דרגת הוודאות הגבוהה ביותר. לקהילה המדעית, בניגוד לדיווחים בתקשורת, אין ספק ששומן רווי מזיק.
בדיאטות דלות שומן, שומנים מוחלפים לעתים קרובות בפחמימות מזוקקות, מה שמעלה חשש מפני דיסליפידמיה וריכוזי HDL-C נמוכים. לכן, הוועדה קובעת שיש לשים דגש על אופטימיזציה של סוגי שומן ולא הפחתת שומן כוללת – כלומר, להגביל את השומן הרווי לעד 10% מסך הקלוריות, ולהחליפו בשומן בריא מהצומח. כמו כן הוועדה ממליצה להפחית בפחמימות מזוקקות ובמוצרים מתוספים בסוכר, ולהחליפם בשומן לא רווי מהצומח ובפחמימות בריאות (דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות).
המסקנות המרכזיות של הוועדה נעדרו לחלוטין מהשיח התקשורתי בישראל, ואת מקומן תפס ספין הכולסטרול. מדוע ספין? כי בדו"ח בן 570 עמודים הוקדשו לכולסטרול שלושה משפטים בלבד, והוא כלל אינו נזכר בפרק המסכם את ההמלצות המרכזיות של הוועדה. הוועדה מפנה לשני מקורות: לדו"ח ארגון הלב האמריקאי, שקבע שאין קשר ניכר בין צריכת כולסטרול בתזונה לבין כולסטרול בדם, ולמטא-אנליזה מ-2013 שיש להגביל צריכת כולסטרול בקרב בעלי סיכון למחלת לב וחולי סוכרת.
"מותר לאכול הכל!", נענע10
"התרת הרסן" בעניין הכולסטרול היא למעשה כמעט חסרת משמעות מעשית, שכן למעט ביצים, כל המוצרים עתירי הכולסטרול הם בלאו הכי גם עתירי שומן רווי, והוועדה קובעת מפורשות שיש להפחית בצריכתם. אגב, גם בנוגע לביצים הדעות חלוקות – פרופ' מריון נסל, אחת הנשים החשובות בעולם התזונה, ראש החוג למדעי התזונה באוניברסיטת NYU, כתבה בבלוג שלה על המימון האינטנסיבי של מחקרים על-ידי תעשיית הביצים, והראתה שאחד המחקרים המצוטטים בנושא מתבסס על נבדקים ש-90% מהם לקחו תרופות להורדת כולסטרול, כך שאין זה מפתיע שצריכת ביצים לא השפיעה על מצבם. שנית, 117 מיליון איש, רוב האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב, סובלת לפחות מגורם סיכון אחד למחלות לב (לחץ דם גבוה, שומנים גבוהים בדם או סוכרת), ולכן צריכה להמשיך להגביל את צריכת הכולסטרול בלאו הכי. למרבה הצער, האוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת גם היא משיעורים גבוהים של גורמי סיכון אלו.
כיצד שלושה משפטים מדו"ח של 570 עמודים עמדו במוקד הסיקור שסילף את מסקנות הוועדה? ומדוע מדורי הבריאות מיהרו לכתוב על דו"ח לפני שפורסם בכלל? הפרשה מעוררת מחשבות מטרידות על עצם יכולתה של העיתונות הפופולרית לסקר נושאים מדעיים. בתקשורת האמריקאית לפחות עסקו בדו"ח גם לאחר פרסומו, ואילו בתקשורת הישראלית כלל לא טרחו לעקוב אחר סיקור הדו"ח המלא, בוודאי לא לסקר בעצמם את הדו"ח עצמו, והסתפקו בפרומואים שסילפו אותו. כאשר התקשורת מספקת מידע מוטעה בהתלהבות, כדאי לפחות שתתקן את הטעות, שהרי בריאות הציבור על הכף.
כפי שניתן היה לצפות, תעשיות הבשר בארה"ב כבר יצאו במלחמה נגד הדו"ח, והודיעו שיפעלו כדי שהמלצותיו לא יאומצו בהנחיות התזונה הרשמיות. דובר ה-National Pork Producers Council כבר הודיע שיביע את דאגתו בפני קובעי המדיניות, ויסביר את תפקיד הבשר בתזונה בריאה. נשיא ה-North American Meat Institute, שמייצג את יצרני הבקר והעוף, האשים את המומחים בכך שהיתה להם אג'נדה נגד בשר. נראה שתעשיית הבשר יכולה להתנחם בכך שלפחות בתקשורת דואגים לאינטרסים שלה.
טל חייקין היא דיאטנית קלינית