אבירי האנדרסטייטמנט

הכותרת הראשית ב"יתד נאמן" מהדהדת הבוקר את המסר המרכזי שיצא מכנס ראשי ישיבות שנערך ביום שישי האחרון בירושלים: "מי שמצביע בבחירות מקדש שם שמים, ואם ח"ו לא – זהו חילול ד'". למעשה, לא רק הכותרת הראשית, אלא כל התוכן בעמוד השער של "יתד נאמן" מוקדש להבעת מסר זה, כולל תצלום רחב בעדשת עין הדג, המציג לראווה את שולחן ראשי הישיבות שהתאחדו לכינוס המיוחד.

שער "יתד נאמן", 1.3.15

שער "יתד נאמן", 1.3.15

ניתן ללמוד הרבה על היחסים בין העיתון החרדי לציבור קוראיו מהמלים המרכיבות את הכותרת הראשית, אולם ניתן ללמוד עוד יותר ממה שחסר בה – האות ג', זו שמסמלת את מפלגת יהדות-התורה. עבור עורכי "יתד נאמן", כמו עבור עורכי "המבשר", הקוראים יכולים להצביע ג' או לא להצביע כלל, על כן אין צורך להדגיש בכותרת הראשית, שדוחפת אותם אל הקלפי, איזה פתק לשלשל.

אל מול עיתונות מפלגתית כמו "יתד נאמן" ו"המבשר" נראים "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" כמו כלי תקשורת מתוחכמים ומעודנים, אבירי האנדרסטייטמנט.

"אני יוצא להתריע מפני הסכם מסוכן", מצוטט ראש הממשלה בנימין נתניהו בכותרת הראשית של "ישראל היום". בלב שער העיתון מודפס תצלום של נתניהו (אבי אוחיון, לע"מ) מניח ידיו על אבני הכותל המערבי. עיניו עצומות, כיפה שחורה לראשו.

"נסיעה במחלוקת" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", המתפרסמת מתחת לשני תצלומים: זה של נתניהו המניח ידיו על אבני הכותל, ותצלום נוסף, של יו"ר המחנה-הציוני יצחק הרצוג, מניח את ידו על טוטם חילוני – קברו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין.

במרכז סדר היום התקשורתי עומד הבוקר הנאום הצפוי של נתניהו בקונגרס על אודות תוכנית הגרעין של איראן, אולם המסר התקשורתי העיקרי הוא אותו המסר שחוזר על עצמו בשני העיתונים הנפוצים בישראל לאורך כל השבועות האחרונים: כן ולא להמשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל.

הביטוי הבולט ביותר לכך הבוקר ב"ידיעות אחרונות" הוא מקבץ תצלומים המתפרסם בחציו העליון של עמ' 6. תחת הכותרת "מהפך עולמי" מדווחת אדוה כהן על יוזמה של חייל ישראל בשם מייק גרויסמן, שאיבד שלושה מחבריו במבצע "צוק איתן" והחליט לאסוף תצלומים של "מטיילים ישראלים המביעים עמדות פוליטיות", כך לפי נוסח הידיעה ב"ידיעות אחרונות". חמישה תצלומים מרכיבים את הידיעה, מווייטנם, אוסטרליה, בורמה, הודו והפיליפינים. בכל תצלום נראים מטיילים ישראלים מחזיקים שלטים. העמדות הפוליטיות זהות: "רק לא ביבי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוגע באבני הכותל המערבי, 28.2.15 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוגע באבני הכותל המערבי, 28.2.15 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

ב"ישראל היום" מנסים להציג את דעת הקהל האמריקאית כביקורתית ביחס להסכם המתגבש עם איראן. תחת הכותרת "המאמרים מדברים" מוקדשת כפולת העמודים השנייה בעיתון למקבץ תרגומים של מאמרים בעיתונות האמריקאית על ההסכם עם איראן. "חלק גדול מהם – תוקף", מובהר בכותרת. מבין חמשת המאמרים המתורגמים לעברית, שניים התפרסמו בכלי תקשורת שמרניים מובהקים ("וול-סטריט ג'ורנל" וה"ניו-יורק פוסט"), שלישי נכתב על-ידי פרשן שמרני שזוכה לחיבה עקבית מ"ישראל היום" (צ'רלס קראוטהאמר), רביעי נכתב על-ידי יצחק הרצוג וכולל הסתייגות מנאום נתניהו, והחמישי אינו מאמר כי אם נאום שנשא ראש המודיעין של ארצות-הברית.

כמו כן מקדיש "ישראל היום" שטח נרחב לתקיפת דבריו של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שבראיון לנחום ברנע ושמעון שיפר, שפורסם בגליון סוף-השבוע של "ידיעות אחרונות", תקף את האסטרטגיה של ראש הממשלה נתניהו מול איראן. "דגן הצליח להרגיז אפילו אותי" היא הכותרת לטור מאת דן מרגלית, "מסתייג מובהק ממסעו של בנימין נתניהו לנאום מחרתיים בקונגרס", כפי שהוא מעיד על עצמו.

"יעלון: דגן פוגע במערכת הביטחון", קוראת כותרת לידיעה המתפרסמת בראש עמ' 7 בעיתון. פובליציסט "ישראל היום" חיים שיין קושר בין ביקורת דגן על נאום נתניהו לבין הפלטפורמה שבה פורסמה: "לממשל האמריקני ולנוני מוזס יש אינטרס משותף – ממשלת שמאל חלשה, כנועה ורופסת שאותה יוכלו לנהל בשלט-רחוק".

כתב "ידיעות אחרונות" לשעבר איציק סבן ממשיך את הקו של שיין במאמר החוזר על המסרים העיקריים בקמפיין נגד נוני מוזס ("'ידיעות אחרונות' מתנהל בבריונות עיתונאית, ומהווה איום לכאורה על שלטון החוק"), תוך הפניה בולטת, כולל צילום מסך, לטור שפירסם יואב יצחק באתר News1. סבן קובל על כך שבגליון יום שישי של "ידיעות אחרונות" לא נכתב בכותרות ובכותרות המשנה של הידיעה על החלטת היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לדחות את בדיקת ההוצאות במעון ראש הממשלה, כי היועץ קבע שאין כל חשד למעורבות של בנימין נתניהו בפרשות. העובדה שסבן מפרסם את ביקורתו ב"ישראל היום", שבו הצנעת מידע לא נוח בגוף הידיעה והימנעות מהבלטתו בכותרות הן נוהג קבוע, פוגמת בטיעונו באופן ניכר.

השרברבים

"מי רודף את אב-הבית שהתלונן נגד משפחת נתניהו?", שואלת כותרת בראש עמ' 14 של "ידיעות אחרונות". איתמר אייכנר וישראל מושקוביץ מדווחים כי ביום שישי בערב פרצו אלמונים לדירתו של מני נפתלי, "הפכו את הארונות, חיטטו במסמכים, אך לא גנבו דברי ערך".

ב"ישראל היום" מדווח דני ברנר על האירוע. בדיווחו נכלל מידע שאינו מופיע ב"ידיעות אחרונות", ואף לא בדיווחים על הפריצה שמתפרסמים הבוקר ב"מעריב" ו"הארץ". "אחת האפשרויות שנבדקות במשטרה היא כי נפתלי עצמו הוא שלכאורה פרץ לדירה, או מישהו מטעמו", מדווח ב"ישראל היום". "עוד מדגישים במשטרה כי אם יעלו בחקירה ממצאים שמצביעים על כך שנפתלי ביצע את הפריצה או מי מטעמו, החקירה תועבר ליחידת להב 433".

עוד שתי כותרות ראשיות

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מכין את נאומו לקונגרס, 27.2.15 (צילום: חיים צח, לע"מ)

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מכין את נאומו לקונגרס, 27.2.15 (צילום: חיים צח, לע"מ)

"ארה"ב: נתניהו לא יעצור את ההסכם", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". דנה סומברג, חיים איסרוביץ ומשה כהן מדווחים כי בבית-הלבן הבהירו שנאום נתניהו לא ישפיע על המשך המשא-ומתן עם איראן.

"ויתורים איראניים הם שהביאו להתקדמות בשיחות הגרעין", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". ברק רביד מדווח כי לדברי "דיפלומטים מערביים שעודכנו בפרטי השיחות", הנציגים האיראנים בשיחות הגרעין הגישו הצעה שלפיה המדינה תשבית שליש מהצנטריפוגות שהיא מפעילה ותוותר על רוב מאגר האורניום המועשר שבידיה.

מקריאת הכותרת הראשית ניתן להגיע למסקנה כי ההסכם המתגבש בין ארצות-הברית לאיראן אינו כה מסוכן לישראל כפי שנתניהו טוען. ואולם, בטור פרשנות נלווה טוען רביד כי "יש מידה רבה של צדק בחלק מטענותיו" של נתניהו. "ההסכם המתגבש רע מכפי שרבים, כולל תומכי המשא-ומתן הדיפלומטי עם איראן, תיארו לעצמם", כותב רביד. "הממשל האמריקאי הגמיש הרבה מאוד מהקווים האדומים שלו בעת המשא-ומתן עם האיראנים ובסוגיות מסוימות אף התקפל כמעט לחלוטין". עם זאת, רביד מחזיק בדעה כי נתניהו שוגה בעמדתו ובפעולותיו.

סימפוניה לאלף כלבים

"שישה נעצרו בהפגנה נגד ביקור הרצוג ולבני בוואדי ערה", נכתב בכותרת ידיעה מאת נעה שפיגל וג'קי חורי ב"הארץ". לפי דיווחם, חמישה בגירים וקטין תושבי אום-אלפחם נעצרו אתמול בהפגנה שנערכה במחאה על ביקור נציגי המחנה-ציוני באזור. בהמשך מצוטט איימן חאג' יחיא מתנועת כיפאח, ממארגני ההפגנה, שמסביר כי זו נועדה למחות נגד "המפלגות הציוניות ובעיקר נגד המחנה-הציוני" על נסיונם "לזרות חול בעיני הציבור הערבי" (למעשה נכתב בטעות "לזרוע חול"). במחנה-הציוני, כך מדווח, סירבו להתייחס להפגנה.

ב"מעריב" מתפרסם תצלום מההפגנה בוואדי ערה (עם הקרדיט "אתר 'אל-עראב'"), ובו נראית אשה ערבייה נדחפת או מועדת כשלצדה צלמי עיתונות ושוטרים. הידיעה שלצד התצלום, מאת אריק בנדר, מתמקדת בכלל בהתבטאות שהשמיע יו"ר המחנה-הציוני ברמת-גן, לא בוואדי ערה. "מה שקרה ב'טיסת השוקולד' זה בגלל הפילוג והשסעים שמוביל נתניהו", אמר הרצוג, ועורר תמיהה. רק הפסקה האחרונה בידיעה מאת בנדר מוקדשת להפגנה, והיא דלה במידע.

גם ב"ישראל היום" מופיע תצלום מההפגנה בוואדי ערה, ובו רואים שוטרים ומפגינים עומדים אלה מול אלה. בשונה מהידיעה ב"מעריב", לתצלום שמתפרסם ב"ישראל היום" אין כל קרדיט. בדומה לידיעה ב"מעריב", גם הידיעה ב"ישראל היום" הנלווית לתצלום מההפגנה אינה מוקדשת בעיקרה לאירוע בוואדי ערה, אלא לנושא אחר הקשור לאוכלוסייה הערבית בישראל. "דיווח: 'תרומות מארה"ב לעידוד הצבעת ערבים ותומכי שמאל'", נכתב בכותרת הידיעה מאת דניאל סיריוטי ונצחיה יעקב. על סמך דיווח באתר אמריקאי מדווחים השניים כי עמותת "עמנו", הפועלת בארצות-הברית, מרימה תרומות למען העלאת שיעור ההצבעה במגזר הערבי ובקרב מצביעי השמאל.

הפסקה השלישית בידיעה מוקדשת להפגנה בוואדי ערה. לפי הדיווח של "ישראל היום", "המפגינים מחו על סרטון התעמולה של המחנה-הציוני, שבו נאמר כי הרצוג 'הסתכל על ערבים דרך הכוונת'. לטענתם, ללבני ולהרצוג 'דם על הידיים' בעקבות תמיכתם בממשלה במהלך מבצע 'צוק איתן'". נראה כי האינטרס של "ישראל היום" דומה לאינטרס של מארגני ההפגנה בוואדי ערה, תנועת בני-הכפר ותנועת כיפאח, הקוראות לנאמניהן להחרים את הבחירות לכנסת.

הדיווח הקצר והשולי ביותר על ההפגנה נגד המחנה-הציוני בוואדי ערה מתפרסם ב"ידיעות אחרונות". כתבי העיתון מזכירים את ההפגנה בשולי כיתוב המתפרסם מתחת לתצלום של יצחק הרצוג מניח ידו על קברו של יצחק רבין.

בשולי החדשות

א. במדור המשפטי של "כלכליסט" מתפרסמת ידיעה בעקבות פסק הדין שניתן לאחרונה בבית-הדין האזורי לענייני עבודה ולפיו המרכז האקדמי פרס חויב בתשלום 450 אלף שקל בגין פיטוריה שלא כדין של ד"ר אורית קמיר. הידיעה ב"כלכליסט", מאת משה גורלי, מציירת את ד"ר קמיר כעובדת בעייתית, כפי שטען המרכז האקדמי פרס במהלך המשפט, ומגלמת את תגובת המוסד לפסק הדין. ציטוט מפי גורם אלמוני הופך לכותרת: "זה עלה 450 אלף שקל, אבל לפחות היא בחוץ".

ב. במוסף "הארץ" האחרון פורסמה כתבה מאת נעמי דרום על משרד יחסי-הציבור הגדול במדינה – חטיבת דובר צה"ל. הבוקר, בראש עמ' 25 של "ישראל היום", מתפרסם עוד תוצר של יחצני הצבא – ידיעה מאת דני ברנר על אלדמע מיכאלו, המחזיקה בתואר "החיילת הבודדה הקנייתית היחידה בצה"ל".

ענייני תקשורת

נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" על עיכובים במימוש פירוק רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי חדש.

בשער המוסף "גלריה" של "הארץ" מדווח עופר אדרת כי בשנת 1948, כשצלם העיתונות רוברט קאפה הגיע לתעד את המלחמה בארץ ישראל, תיאר אותו משה (מויש) פרלמן, דובר צה"ל הראשון, כמי ש"נוטה שמאלה בהשקפותיו הפוליטיות" והמליץ להצמיד לו מלווה מטעם שירות הביטחון.

"הארץ" מפרסם ידיעת המשך לדיווח של בן כספית ב"מעריב" על שיחת הטלפון בין שרה נתניהו למוניק בן-מלך, כולל ציטוט כמה משפטים נבחרים. ב"ידיעות אחרונות", חרף האיבה לנתניהו, אין מדווחים על התמליל שחשף כספית.

"ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" הוציאו הבוקר מהדורות שניות כדי לדווח על נסיון התקיפה נגד אלי טביב, בעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים.

ב"ישראל היום" שוב מתפרסמת הבהרה, הפעם בעקבות דיווח שגוי שהתפרסם בחינמון ביום שישי האחרון על צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגד מני נפתלי. "מדובר בהליך אזרחי שהמדינה איננה צד לו, וממילא לפרקליטות מחוז חיפה אין כל קשר לדברים", מבהירה מערכת "ישראל היום". הידיעה מיום שישי האחרון נפתחה בציטוט מפי "גורם בכיר בפרקליטות מחוז חיפה".

גם ב"המבשר" מתפרסם תיקון, בשער העיתון: "עקב טעות טכנית שאינה קשורה למערכת 'המבשר' נשמט מיום שישי שמו של מרן הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פוניבז' מהכרוז של מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א הקורא להצביע עבור רשימת יהדות-התורה שסימנה ג'".